Quotation_auto do Wyjścia 21:22
וְכִֽי־יִנָּצ֣וּ אֲנָשִׁ֗ים וְנָ֨גְפ֜וּ אִשָּׁ֤ה הָרָה֙ וְיָצְא֣וּ יְלָדֶ֔יהָ וְלֹ֥א יִהְיֶ֖ה אָס֑וֹן עָנ֣וֹשׁ יֵעָנֵ֗שׁ כַּֽאֲשֶׁ֨ר יָשִׁ֤ית עָלָיו֙ בַּ֣עַל הָֽאִשָּׁ֔ה וְנָתַ֖ן בִּפְלִלִֽים׃
Gdy się wadzić będą ludzie, a uderzy kto kobietę brzemienną, tak że poronionym będzie płód jej, inny zaś wypadek nie zajdzie; tedy poniesie karę pieniężną, jaką nałoży na niego mąż tej kobiety, albo zapłaci wedle wyroku sędziów.
ילקוט שמעוני על התורה
תניא רבי יונתן אומר רודף שהיה רודף אחר (אביו) [חברו] להרגו ויכול להצילו באחד מאבריו ולא הציל נהרג עליו דכתיב וכי ינצו אנשים ואמר ר' אלעזר במצות שבמיתה הכתוב מדבר וכתיב ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש ואפילו הכי אמר רחמנא ולא יהיה אסון ענוש יענש. אי אמרת בשלמא יכול להציל באחד מאבריו לא ניתן להצילו בנפשו היינו דמשכחת לה דיענש כגון דיכול להציל באחד מאבריו. אלא אי אמרת יכול להצילו באחד מאבריו נמי ניתן להצילו בנפשו אמאי יענש. בשלמא לרבנן דאמרי נתכוין להרוג את זה והרג את זה חייב היינו דכתיב וכי ינצו אנשים ואמר רבי אלעזר במצות שבמיתה הכתוב מדבר דכתיב ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש. אלא לר' שמעון מאי עביד ליה מיבעיא ליה לממון כדרבי ונתתה נפש [תחת נפש] ממון. אמר ר' אחא הא דתנא דבי חזקיה מפקא מדרבי ומדרבנן דתנא דבי חזקיה מכה אדם ומכה בהמה מה מכה בהמה לא חלקת בו וכו'. מאי שאינו מתכוין אלימא שאינו מתכוין כלל היינו שוגג אלא שאינו מתכוין לזה [אלא לזה] וקתני לחייבו ממון אלא לפוטרו ממון ואי בר קטלא הוא למאי איצטריך למיפטריה ממונא אלא לאו שמע מינה לאו בר קטלא הוא ולאו בר ממונא הוא:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
דבר אחר לפי שנאמר כאשר ישית עליו בעל האשה שומע אני אף על פי שאין ההריון שלו תלמוד לומר הרה מגיד שאינו משלם אלא לבעל ההריון. אדם שהיה מתכוין לחברו והכה את האשה ויצאו ולדיה משלם דמי ולדות. כיצד שמין את האשה כמה היתה יפה עד שלא ילדה וכמה היא יפה משילדה אמר רבי שמעון בן גמליאל אם כן משהאשה יולדת היא משבחת אלא שמין את הולדות כמה הן יפין ונותנין לבעל אין לה בעל נותנין ליורשין. היתה שפחה ונשתחררה או גיורת פטור. אמר רב פפא שור שנגח את השפחה ויצאו ילדיה משלם דמי ולדות מאי טעמא חמרא מעוברתה הוא דאזיק דאמר קרא שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור. דמי ולדות שבח ולדות מיבעיא ליה אמר רב יהודה כיצד משלם דמי ולדות ושבח ולדות שמין את האשה כמה היתה יפה עד שלא ילדה וכמה היא יפה משילדה. רבן שמעון בן גמליאל מאי קאמר אמר רבא הכי קאמר וכי משובחת קודם שתלד יותר מאחר שתלד והלא אשה משובחת לאחר שתלד יותר מקודם שתלד משום דאיפרק לה מלידה אלא שמין את הולדות ונותנין לבעל. תניא נמי הכי וכו' רבה אמר הכי קתני וכי אשה למי שיוליד משבחת ואין לעצמה בשבח ולדות כלום אלא שמין את הולדות ונותנין לבעל ושבח ולדות חולקין. תניא נמי הכי רבן שמעון בן גמליאל אומר וכו' קשיא דרבן שמעון בן גמליאל אדרבן שמעון בן גמליאל לא קשיא כאן במבכרת כאן שאינה מבכרת. ורבנן אמרי שבח ולדות נמי לבעל דתניא ממשמע שנאמר ויצאו ילדיה איני יודע שהיא הרה אלא לומר לך שבח ההריון לבעל. ורבן שמעון בן גמליאל האי הרה מיבעיא ליה לכדתני לעולם אינו חייב עד שיכנה כנגד בית ההריון. אמר רב פפא לא תימא כנגד בית הריון ממש אלא כל היכא דסליק בה שיחמא לולד לאפוקי יד ורגל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
ויצאו ילדיה מיעוט ולדות שנים ומנין שאפילו אחד תלמוד לומר הרה מכל מקום. ולא יהיה אסון באשה ענוש יענש בולדות. או אינו אלא ולא יהיה אסון לא באשה ולא בולדות תלמוד לומר ואם אסון יהיה הא מה תלמוד לומר ולא יהיה אסון אם אמרת כן אף הוא צריך ליתן שכר חיה הא מה תלמוד לומר ולא יהיה אסון באשה ענוש יענש בולדות. ענוש יענש ממון או אינו אלא מיתה נאמר כאן ענוש יענש ונאמר להלן ענוש מה להלן ממון אף כאן ממון. כאשר ישית עליו בעל האשה בא הכתוב ללמד שחבלת האשה לבעלה ודמי ולדות לבעל וכל המחויב מיתה פטור מן התשלומין.
Ask RabbiBookmarkShareCopy