Odniesienie do Izajasza 33:7

נד) הֵן, אֶרְאֶלָּם, צָעֲקוּ, חֻצָה (ישעיהו לג ז) אמר הגאון גדוליהם ואין למילה חבר בהיות מלאכי שלום כפול כמשפט רובי הנבואות, ויאמר ר"א כי אראלם כמו בשלם הבשר, ולדעתי הוא ירושלים שנקראת אריאל על שם המזבח, או בעבור דבר אחר והטעם כשיראו אראלים הם שרים שלה חמס יצעקו חוצה.

‎הן אראלם צעקו חוצה (ישעיהו לג, ז), הוי אריאל אריאל (שם כט, א), וההראל (יחזקאל מג, טו), ומהאריאל (שם), והיתה לי כאריאל (ישעיהו כט, ב), נראים המלים האלה כי לשון אחד וענין אחד להם. שם המזבח 'אריאל', ופתרון הן אראלם צעקו חוצה עת אשר נהרס המזבח הנקרא אראל, צעקו ובכו אותו קוננו מקדשם ובכו אראלם וספדו מזבחם. אמר יאמר הטוען לא יתכן בלשון עברית צעקו אראלם ובכו אראלם, כי אם צעקו על אראלם ובכו על אראלם, יש להשיב ולומר יתכן כה וכה. אלה ענינים הנוטים אל הפתרון: ויבך אתו אביו (בראשית לז, לה), ויבכו בני ישראל את משה (דברים לד, ח), ויבכו את אהרן (במדבר כ, כט). ואם יטעון הטוען כי האתים יתקנו [נ"ה יתכנו] את הענין ואיננו באראלם, לספד לשרה ולבכתה (בראשית כג, ב) יוכיח, וגם ויזעקוך (נחמיה ט, כח) יורה, וכמהו הרבה בלשון עברי [נ"אלרוב].