Odniesienie do Ezechiela 8:17
וַיֹּ֣אמֶר אֵלַי֮ הֲרָאִ֣יתָ בֶן־אָדָם֒ הֲנָקֵל֙ לְבֵ֣ית יְהוּדָ֔ה מֵעֲשׂ֕וֹת אֶת־הַתּוֹעֵב֖וֹת אֲשֶׁ֣ר עָֽשׂוּ־פֹ֑ה כִּֽי־מָלְא֨וּ אֶת־הָאָ֜רֶץ חָמָ֗ס וַיָּשֻׁ֙בוּ֙ לְהַכְעִיסֵ֔נִי וְהִנָּ֛ם שֹׁלְחִ֥ים אֶת־הַזְּמוֹרָ֖ה אֶל־אַפָּֽם׃
I rzekł do mnie: Czy widziałeś, synu człowieczy? Izali zbyt błahem synom Judy czynić takie obmierzłości, jakie tu czynią, że napełniają ziemię bezprawiem, a jeszcze bardziej Mnie drażnią: Oto teraz przykładają gałązkę do nosów swoich!
ספר השרשים
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מחברת מנחם
הרביעי, זמירות היו לי חקיך (תהלים קיט, נד), מזמור לדוד (שם ג, א), אזמרה לך בכנור (שם עא, כב), זמרו למלכנו זמרו (שם מז, ז), זמריא תרעיא (עזרא ז, כד), לשון נגינות המה. והנם שולחים את הזמורה אל אפם (יחזקאל ח, יז), דבר [נו"ול ענין] דופי וקלון הוא, לפרוש השוה ריח מקטרתם וכעס קרבנם וניחוחם, למלאכת תופי נקבים, ואחוריהם אל היכל יי' (שם ח, טז) יורה על הענין.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מחברת מנחם
החמישי. אף להם ולא יריחון (תהלים קטו, ו), ויפח באפיו נשמת חיים (בראשית ב, ז), ומיץ אף יוציא דם (משלי ל, לג), והנם שלחים את הזמורה לאפם (יחזקאל ח, יז), כמו נחירים.
Ask RabbiBookmarkShareCopy