Odniesienie do Izajasza 65:26

זאב וטלה ירעו כאחד (ישעיהו סה, כה), וגר זאב עם כבש (שם יא, ו), הוא פריץ חיות.

‎הוו הנענוע. מתחלק לשלש מחלקות. ישנו 'נענוע וחנוי', ונענוע ישנו יסוד וישנו מלאכה. ואם אמר יאמרו אנשי הלשון על הווי"ן המנענעים את הפה כי הם מיוסדים במלים ונאחזים בהם על דבר הנעתם, הנה רוב הווי"ן יש להם נענוע בפה, ואינם יסוד [נ"וו עיקר], ובצרפך המלה אשר בתוכה ו"ו ישבות נענועו, כאלה: ויבתר אותם בתוך (בראשית טו, י), ובאמרך בתוך בני ישראל (שמות כט, מה), נשבת נענועו. וכמו ובגאותו שחקים (דברים לג, כו), ובאמרך גאה וגאון (משלי ח, יג), שבתה הנעתו. וכמהו כי אויל עמי (ירמיהו ד, כב), וגזרתו אשר נואלנו (במדבר יב, יא). ערוה (שמות כה, מב), וגרתו את מקורה הערה (ויקרא כ, יח). בדודים ובצלחת (דה״‎ב לה, יג), וגזרתו בכיור או בדוד (ש"א ב, יד). לראוה בך (יחזקאל כח, יז), וגזרתו עיני תראינה (מיכה ז, י). תלמיה רוה (תהלים סה, יא), וגזרתו יורה ומלקוש (דברים יא, יד). מה נאוו (ישעיהו נב, ו), וגזרתו בנאות דשא (תהלים כג, ב). חבלי רשעים עודני (שם קיט, סא), וגזרתו אז חלק עד שלל (ישעיהו לג, כג), וענוה צדק (תהלים מה, ה), וענותך (שם יח, לו), מסוה (שמות לד, לג), וגזרתו ובדם ענבים סתה (בראשית מט, יא). שלו הייתי (איוב טז, יב), שלו כל בוגדי בגד (ירמיהו יב, א), מות (דברים יט, ו), וגזרתו ממית ומחיה (ש"א ב, ו). והיה רק זועה (ישעיהו כח, יט), וגזרתו ולא זע ממנו (אסתר ח, ט). עז וחדוה (דה״‎א טז, כז), וגזרתו תחדהו בשמחה (תהלים כא, ז). קצוי ארץ (ישעיהו כו, טו), קצות הארץ (שם מ, כח), ושקוי בבכי מסכתי (תהלים קב, י), וגזרתו שמני ושקויי (הושע ב, ז). וכל משקה (ויקרא יא, לד), מקוה ישראל (ירמיהו יד, ח), וקויי ה' (ישעיהו מ, ל), לא תעשו עול (ויקרא יט, טו), ועלתה קפצה פיה (איוב ה, טז), הלא איד לעול (שם לא, ג), אף בלב עולת תפעלון (תהלים נח, ג), את מדויהם (ש"ב י, ד), וגזרתו על פי מדותיו (תהלים קלג, ב), מדו בד (ויקרא ו, ג), כלה מקללוני (ירמיהו טו, י), יקללו המה (תהלים קט, כה), ישלחו כצאן עויליהם (איוב כא, יא), עול ימים וזקן (ישעיהו סה, כ), עוללים וינקים (תהלים ח, ג). וגם ברוב המלים אשר תחלתם יו"ד, יבאה וא"ו בהם, כאלה: ישע ויושע, יצאת לישע עמך (חבקוק ג, יג), הושיעני ואושע (ירמיהו יז, ד), פנו אלי והושעו (ישעיהו מה, כב), יסוד המזבח (שמות כט, יב), והיכל תוסר (ישעיהו מד, כה), יסר יסרני יה (תהלים קיח, יח), לא יוסר עבד (משלי כט, יט), ונוסרו כל־הנשים (יחזקאל כג, מה), כי יעץ עליך (ישעיהו ז, ה), ויועץ המלך (מ"א יב, ו), אשר יעדו (ש"ב כ, ה), אשר אועד (שמות כט, מב), יראה ורעד (תהלים נה, ו), למען תורא (שם קל, ד), ידע לכתך (דברים ב, ז), במראה אליו אתודע (במדבר יב, ו), יקשתי לך (ירמיהו נ, כד), פן תוקש בו (דברים ז, כה), יתר הגזם (יואל א, ד), ואם יותר (שמות כט, לד), כי ילדתי לו (בראשית כט, לד), ועיר פרא אדם יולד (איוב יא, יב), וכאלה הרבה. ויש מעט מיתר המלים אשר יבא הו"ו בתוכם, והו"ו הנענוע במלה נראה יסוד, כאלה: מצוה אתכם (דברים ד, ב), ואצו אתכם (שם ג, יח), אם שוה פניה (ישעיהו כח, כה), שויתי עד בקר (שם לח, יג), עד צואר יחצה (שם ל, כח), מצורוניך (שיר ד, ט), כי גוע (במדבר כ, כט), ולו גוענו (שם כ, ג), האם תמטנו לגוע (שם יז, כח), עיני צדקיהו עור (ירמיהו לט, ז), גוי נתתי למכים (ישעיהו נ, ו), את גויתיהנה (יחזקאל א, יא), ועל גויתנו מושלים (נחמיה ט, לז), אוה למושב (תהלים קלב, יג), נפשי אויתך (ישעיהו כו, ט), מאויי רשע (תהלים קמ, ט), ויביאו מטוה (שמות לה, כה), טוו את העזים (שם לה, כו), וכאלה מעט מזער בלשון.

‎ולא באה בפי בשר פגול (יחזקאל ד, יד), פגול הוא לא ירצה (ויקרא יט, ז), ומרק פגלים כליהם (ישעיהו סה, ד).

‎מתחלק לתשע מחלקות: האחד, גד גדוד יגודנו (בראשית מט, יט), תתגדדי בת גדוד (מיכה ד, יד), יגודו על נפש צדיק (תהלים צד, נא), לעלות לעם יגודנו (חבקוק ג, טו), הערכים לגד שלחן והממלאים למני ממסך (ישעיהו סה, יא), וכה פתרונו: העורכים ללהקת הכמרים שלחן וממלאים גביעי יין לחלק להם, ויהיה 'גד' מגזרת 'גדוד', ול'מני' מגזרת 'מנה', ומניתי אתכם לחרב (שם סה, יב), יורה על גזרת 'מנין', כמו למנות ולספור ולחלק להם. השני, כזרע גד הוא (במדבר יא, ז), פותרים בו אנשי פתרון 'כוסברת'. השלישי, ויתגדדו כמשפטם (מ"א יח, כח), על כל ידים גדדת (ירמיהו מח, לז), לא תתגדדו (דברים יד, א), וקרעי בגדים ומתגדדים (ירמיהו מא, ה), גדו אילנא (דניאל ד, יא), ויתכן להיות מגזרתם הגידו ונגידנו (ירמיהו כ, י). גם יתכן להיות מגזרתם לחלק יגיד רעים (איוב יז, ה), ענין השחתה הם. הרביעי, גדי עזים (בראשית לח, יז), גדיי העזים (שם כז, טו). החמישי, וממגד תבואת שמש (דברים לג, יד), עם פרי מגדים (שיר ד, יג), ומגדנות נתן לאחיה (בראשית כד, נג). הששי, ומגיד לקראת מגיד (ירמיהו נא, לא), הגידה לי (שיר א, ז). השביעי, את גיד הנשה (בראשית לב, לג), גידי פחדיו (איוב מ, יז), והנה עליהם גידים (יחזקאל לז, ח), וגיד ברזל ערפך (ישעיהו מח, ד). השמיני, מלא על כל גדותיו (יהושע ג, טו), והלך על כל גדותיו (ישעיהו ח, ז), תלמיה רוה נחת גדודיה (ההלים סה, יא), ענין אחד להם, הם גפי הנהרות מרומי הירדן אפיקיו וגאיותיו. התשיעי, לא תבשל גדי (שמות כג, יט), פתרונו לפי ענינו גרגרי פירותם, ויתכן להיות מגזרת מגדים (שיר ד, יג).

‎הרביעי, טלה חלב אחר (ש"א ז, ט), זאב וטלה (ישעיהו סה, כה).

‎החמישי, עול ימים וזקן (ישעיהו סה, כ), התשכח אשה עולה (שם מט, טו), שתי פרות עלות (ש"א ו, י), עלות ינהל (ישעיהו מ, יא), מפי עוללים וינקים (תהלים ח, ג), והבקר עלות עלי (בראשית לג, יג).

‎השמיני, אחרי בלתי (בראשית יח, יב), וצורם לבלות שאול (תהלים מט, טו), כבגד תבלה (ישעיהו נא, ו), ומעשה ידיהם יבלו בחירי (ישעיהו סה, כב), ועלהו לא יבול (תהלים א, ד), נבל תבל (שמות יח, יה), בלויי הסחבות (ירמיהו לח יא).

‎מתחלק לשבע מחלקות: האחד, מונה מספר לכוכבים (תהלים קמז, ד), ולא ימנו מרב (דה״‎ב ה, ו), ובממלאים למני ממסך (ישעיהו סה, יא), ומניתי אתכם לחרב (שם סה, יב), ולילות עמל מנו לי (איוב ז, ג), גם זרעך ימנה (בראשית יג, טז), מנא מנא תקל ופרסין (דניאל ה, כב), המנה יהיה לכם (יחזקאל מה, יב), ענין מספר המה.

‎הרביעי, וגלתי ברושלים (ישעיהו סה, יט), השמחים אלי גיל (איוב ג, כב), גיל יגיל (משלי כג, כד), ענין משוש הם.

‎השני, ונתון תמרוקיהן (אסתר ב, ג), ובתמרוקי הנשים (שם ב, יב), חברות פצע תמריק ברע (משלי כ, ל), ואת המרק שפוך (שופטים ו, כ), ומרק פגלים (ישעיהו סה, ד).

‎מתחלק לשלש מחלקות: האחד, עפר מן האדמה (בראשית ב, ז), ועפר בעפר (ש"ב טז, יג), ונחש עפר לחמו (ישעיהו סה, כה), והך את עפר הארץ (שמות ח, יב), כמשמעו.

‎השלישי, לא יגעו לריק (ישעיהו סה, כג), והקיץ ורקה נפשו (שם כט, ה), ותם לריק כחכם (ויקרא כו, כ), והקיץ ורקה נפשו (ישעיהו כט, ה), העל כן יריק חרמו (חבקוק א, יז), והעמידה על גחליה רקה (יחזקאל כד, יא), וככה יהיה נעור ורק (נחמיה ה, יג), על הארץ יריקו (קהלת יא, ג), המריקים מעליהם הזהב (זכריה ד, יב), ויהי הם מריקים שקיהם (בראשית מב, לה), ולא הורק מכלי אל כלי (ירמיהו מח, יא), והריקו חרבותם (יחזקאל כח, ז).