Allusion sobre Levítico 25:2
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּ֤י תָבֹ֙אוּ֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְשָׁבְתָ֣ה הָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַיהוָֽה׃
Fala aos filhos de Israel e dize-lhes: Quando tiverdes entrado na terra que eu vos dou, <span class="x" onmousemove="Show('perush','Este preceito, pela Torá, só é prescrito para quando o jubileu (iovel, ou iobel) pode ser observado. O iobel só é guardado quando todas as tribos se encontram em suas posses, na Terra de Israel. Hoje em dia é observado por decreto do Sanedrin, até que tenhamos novamente todas as tribos.');" onmouseout="Hide('perush');">a terra guardará um sábado ao SENHOR</span>.
שם משמואל
ושבתה הארץ שבת לה' פירש"י לשם ה' כשם שנאמר בשבת בראשית, ויש להבין הדמיון שהרי אין השביתות שוות ששם אסור בכל מיני מלאכות והוא מופנה כולו לעבודת ה' א"כ יוצדק בו לומר שבת לה' אלקיך, אבל שביעית שאינו אסור אלא בעבודת קרקע ושאר עבודות מותרות ואפי' הקרקע עצמה איננה שובתת מלגדל ספיחים ופירות האילן אין ענין לזה כלל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
שם משמואל
ושבתה הארץ שבת לה', וברש"י לשם ה' כמה שנאמר בשבת בראשית, והרמב"ן טען דרבותינו לא לכך נתכוונו כי כל השבתות גם המועדים לשם ה' הם ולא יאמר באחד מהן לה' עכ"ל, והמזרחי והגו"א דברו בזה עיי"ש, ונראה עוד לפרש, דהנה בש"ס סנהדרין (נ"ח:) גוי ששבת חייב מיתה שנאמר יום ולילה לא ישבותו, וברש"י וקדריש לי' לא ישבותו ממלאכה דאבני אדם נמי קאי ולא תימא לא ישבותו אהך ששת עתים דקרא קאי כלומר לא יבטלו ולא יפסקו מלהיות עכ"ל, ועדיין אינו מובן שהרי בני אדם אינם נזכרים כלל שמה דנימא דעלייהו נמי קאי, אלא עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקור וחום ויום ולילה לא ישבותו, וכמו שפירש"י בחומש לא יפסקו כל אלה מלהתנהג כסדרן, ועוד שהרי לא הזכיר שם מלאכה כלל אלא ששת העתים לבד שאין בהם תפיסת יד אדם כלל, ואיך אפשר לומר דאבנ"א קאי שלא ישבתו ממלאכה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy