וַֽיְהִי֙ מִסְפַּ֣ר הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר֩ הָיָ֨ה דָוִ֥ד מֶ֛לֶךְ בְּחֶבְר֖וֹן עַל־בֵּ֣ית יְהוּדָ֑ה שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים וְשִׁשָּׁ֥ה חֳדָשִֽׁים׃ (ס)
E foi o tempo que Davi reinou em Hebrom, sobre a casa de Judá, sete anos e seis meses.
אגרא דכלה
אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ. ר"ל האי"ש הוא זעיר ממנה "את "עפר "הארץ, ר"ל ממנה את השכינה שנקראת א"ת, ונקראת עפר הארץ, כמו שיסוד העפר הג' יסודות אש מים רוח פועלים בה להוציא פרי, גם זרעך ימנ"ה, ר"ל גם מזרעך יתמנה מלך שיהיה בבחינת יסוד העפר רגל רביעי, שהג' יסודות עלאין שהם אש מים רוח, דהיינו ג' אבות חסד גבורה תפארת יפעלו בה, והוא יתמנה מלך וכל גנזי מלכא בידוהי, וזה שמלך דוד תחילה בחברון (שמואל ב' ב יא), שאמרו בזוהר הק' (ח"א ע"ט ע"ב) דהוצרך להתחבר באבהן, והבן: