Chasidut sobre Salmos 12:2

וז"ש ויקנאו למשה במחנה, ר"ל שנתקנאו על מעלת משה, כשהי' במחנה גם כן הנבואה שורה עליו, מה שאין כן לשום נביא. וכי תימא שאין השכינה שורה אלא על מיוחסין שבישראל (קידושין ע:) והי' משה יותר מיוחס מכל ישראל, לכן שרתה השכינה עליו יותר מכל ישראל, לזה אמר שראה שלשלת היוחסין יוצא ממנו יותר מזולתו, וראוי הי' למעלה זו יותר ממשה. וגם לאהרן שהיה נקרא קדוש ה' נתקנאו, מאחר שמדתו לדבר שקר כנ"ל אינו ראוי ליקרא אפילו תואר חסיד, כמ"ש (תהלים יב, ב) גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם וגומר, ומכל שכן שיהי' לו תואר קדוש ה', שהוא יותר מחסיד כנודע שזה בחסד וזה בחכמה, ויותר ראוי מעלה זו לקרח, שיש ד' דברים שאין הדעת סובלתן - עשיר מכחש (פסחים קיג:), ומאחר שקרח הי' עשיר יותר מכולם לא יכחש ויאחז מדת אמת, חותמו של הקב"ה הנקרא קדוש, ויהי' לו יותר תואר קדוש ה', וק"ל.

וכבר אמרו בפרק קמא דסוטה (ד:) אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן, כל אדם שיש בו גסות הרוח לבסוף נכשל באשת איש, שנאמר (משלי ו, כו) ואשת איש נפש יקרה תצוד וכו'. ובזה יובן שחשדוהו באשת איש, כי זה שמץ גסות הרוח ששקול כאשת איש, אמרו שזה נמשך להם ממשה, שהי' עניו על פני האדמה, אבל במילי דשמיא הי' גס הרוח, ואם [ה]כהן המשיח יחטא (ויקרא ד, ג) מזה נמשך אשמת העם, וכמו שכתבתי במקום אחר כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם (תהלים יב, ב), שהכל אחדות אחת.

ובזה יובן, לנפש לא יטמא, כי גורם ח"ו טומאה בעמיו - לכללות ישראל, על ידי טומאת נפש אחת. והוא הדין איפכא, לא יטמא בעל בעמיו להחלו, ולא יהא נמשך טומאה לבעל, שהוא הראש שבדור, מעמיו להחלו. וכמו שכתבתי בשם מוהרי"ל פיסטינר פירוש הפסוק (תהלים יב, ב) כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם, שנמשך מסיפא לרישא ומרישא לסיפא, ודברי פי חכם חן, וק"ל.

ונ"ל דכתבתי ביאור ש"ס (בבא מציעא לג:) הגד לעמי פשעם (ישעיה נח, א) אלו תלמידי חכמים וכו', ולבית יעקב חטאתם אלו עמי הארץ וכו'. וביאור פסוק (תהלים יב, ב) כי פסו אמונים מבני אדם לכך הושיעה ה' כי גמר חסיד, ונאמר לו בחלום, שמא איפכא וכו', יעו"ש. והמסקנא שם, כי משה רבינו עליו השלום, תלה גלות ישראל נמשך ממנו, שהרהר על מדותיו. והקב"ה יודע האמת כי משה רבינו עליו השלום בכל ביתי נאמן (במדבר יב, ז), ומה שהרהר על מדותיו נמשך לו מדתן ואבירם רשעי ישראל. ובזה ב[י]ארתי (שמות ו, ב) וידבר אלדים אל משה ויאמר אליו אני ה', יעו"ש.