Comentário sobre Números 15:5

לכבש האחד. עַל כָּל הָאָמוּר לְמַעְלָה הוּא מוּסָב — עַל הַמִּנְחָה וְעַל הַשֶּׁמֶן וְעַל הַיָּיִן:

על העולה וגו׳. על העולה זו עולת מצורע, לזבח זה חטאת מצורע, או לזבח זה אשם מצורע, מכאן לחטאת ואשם של מצורע שטעונים נסכים ^יגהנה עיקר טעם הדבר שחטאת ואשם אינם טעונים נסכים מבואר בסוטה ט"ו א' דמפני שהבעלים חוטאים הם [יען שחטאת ואשם על חטא הם באים] אין מן הראוי שיהא קרבנם מהודר, והוא הטעם שמנחת חוטא באה בלא שמן ובלא לבונה. ומהאי טעמא גם חטאת נזיר אינה צריכה נסכים מפני דקיי"ל נזיר חוטא הוא שנדר בנזיר כמבואר לפנינו בפ' נשא בענין נזיר בפסוק וכפר עליו מאשר חטא על הנפש (ו' י"א), ואמר על זה כאן, דחטאת ואשם של מצורע צריכים נסכים יען שאינם באים על חטא [ואע"פ שנגעים באים על לשה"ר, אך מעון זה כבר נפטר במה שנצטרע], ולסימן ואסמכתא לדבר זה רמז פסוק זה שבו כלולים כל הקרבנות שמצורע חייב בהם, עולה חטאת ואשם. .
(מנחות צ"א א׳)

לכבש האחד. ולהלן במקרא י״א פירש הכתוב או לשה בכבשים או בעזים. ולפי סדר הפרשה היה ראוי לכתוב בזה המקרא לשה בכבשים או בעזים. ולהלן גבי לשור האחד או לאיל האחד או לשה האחד. ומכאן יצא דרשת חז״ל בספרי ובמנחות שם לרבות עולת יולדת וי״א שבמעשר יע״ש. ולפי הפשט נראה ע״פ שנתבאר בספר ויקרא פ׳ א׳ הבדל בין כשב לכבש. דכשב הוא כל המין גדולים וקטנים. וכבש הוא קטן. וגם זה בשני אופנים. דיש כבשים בני שנה וגדולים הרבה בקומתן כדאיתא בירו׳ שקלים שהיו כבשי תמידים מונחים על הגמלים ורגליהם נגררים לארץ ואין קטנותם אלא בשנים. ויש כבש דמשמעו קטנות ממש כמו רוב כבשים בתוך שנתן. ומש״ה כתיב בזה המקרא לכבש האחד המיוחד וכמו דכתיב לשון זה בתמיד הכבש האחד. ולהלן פירש הכתוב דה״ה סתם כבשים בני שנה ששוו במעלתן לעזים ולענין נסכים הכל דין אחד להם: