Comentário sobre Eclesiastes 5:8

וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הוּא. וְיִתְרוֹן שֶׁל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, שֶׁהֵם מִתְגָּאִים וּמַכְעִיסִים לַמָּקוֹם, בַּכֹּל הוּא. בְּכָל־דָּבָר הוּא עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ לִפָּרַע וַאֲפִילוּ עַל יְדֵי יִתּוּשִׁין, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה לְטִיטוּס:

ויתרון ארץ. יתרון הטובה שהיה בכל אנשי הארץ איש לא נעדר אף בין הפחותים והשפלים כשתתמלא הסאה יקבלו אז הגמול משלם ויתהפך הדבר מן ההפך אל ההפך, שאפילו המלך יחסר לחמו עד שיהיה נעבד לבעל שדה לעשות מלאכתו למען יכלכלו מתבואת שדהו:

וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הוּא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאַתְּ רוֹאֶה אוֹתָן כְּאִלּוּ הֵם מְיֻתָּרִין בָּעוֹלָם הֵן הֵן בִּכְלַל הֲוָיָתוֹ שֶׁל עוֹלָם הֵן, כְּגוֹן שִׂיבָא לְמֶעֱבַד חַבְלָא, סוּגְיָא לִמְסֵיךְ גַּנַּיָּא, הֵן הֵן בִּכְלַל הֲוָיָתוֹ שֶׁל עוֹלָם הֵן. מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד, אֲפִלּוּ מֶלֶךְ שׁוֹלֵט מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, לְשָׂדֶה נֶעֱבָד, שָׁאֵיל וַאֲמַר עֲבֵדַת אַרְעָא לָא עֲבֵדַת אַרְעָא, לְפִיכָךְ אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף, וּמִי אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא הוֹמֶה וּמְהַמֶּה אַחַר הַמָּמוֹן וְקַרְקַע אֵין לוֹ, מָה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי חָנִין אָמְרֵי, כְּתִיב (יחזקאל כז, כט): וְיָרְדוּ מֵאֳנִיּוֹתֵיהֶם כֹּל תֹּפְשֵׂי מָשׁוֹט מַלָּחִים כֹּל חֹבְלֵי הַיָּם אֶל הָאָרֶץ יַעֲמֹדוּ, וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁעַל הָאָרֶץ הֵם עוֹמְדִים, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁשָּׁקְעָה סְפִינָתוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם וְיֵשׁ לוֹ קַרְקַע עַל הָאָרֶץ, הוּא מַעֲמִידוֹ, אֵין לוֹ קַרְקַע, אֵין הֶבֶל גָּדוֹל מִזֶּה.