Comentário sobre Gênesis 41:57

וכל הארץ באו מצרימה אל יוסף לשבר, וְאִם תִּדְרְשֵׁהוּ כְסִדְרוֹ, הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב: לִשְׁבֹּר מִן יוֹסֵף:

לשבור אל יוסף. הפוך וכן הוא וכל הארץ באו מצרים אל יוסף לשבור:

וכל הארץ באו מצרימה אל יוסף לשבור.

באו לשבור אל יוסף, כמו הפיך באו אל יוסף לשבור:

וכל הארץ באו מצרימה. לכרך של מצרים:

וכל הארץ: שאר ארצות הקרובות אליה.

כי חזק הרעב. ולא מכר להם עד שנתחזק הרעב ולא מיד כאשר צעקו אל פרעה אלא כאשר נתברר לו שחזק עליהם הרעב:

לשבר אל יוסף. כתב הרמ"ה ז"ל ויגשו לשבר הדלת חסר וא"ו כתיב ודכותא בענינא אחרים לשבר אל יוסף וכל לישנא באורייתא דכותא חסר ומסר עליה כל לישנא חסר ומסורת דמסר עליה כל אורייתא חסר במ"א מלא שבושא הוא דכולהו חסר וא"ו באורייתא כתיב בנוסחי דיקי:

כי חזק הרעב בכל הארץ. שהיתה בממשלת פרעה.

וכל הארץ וגו' אמר רב יהודה אמר שמואל, כל כסף וזהב שבעולם לקט יוסף והביאם מצרימה, שנאמר (פ' ויגש) וילקט יוסף את כל הכסף, אין לי אלא שבארץ מצרים ובארץ כנען, שבשאר ארצות מניין, ת"ל וכל הארץ באו מצרימה ^טמפרש וכל הארץ – וכל העולם, ולא דקאי על ארץ מצרים, יען דלמעלה כתיב (פ' נ"ד) ויהי רעב בכל הארצות, ובודאי באו כולם עם כספם למצרים. והנה מבואר מאגדה זו דהרעב הי' בכל העולם וכפשטות לשון הכתוב ויהי רעב בכל הארצות, וצ"ל דהגמ' חולקת עם המ"ר כאן סוף פרשה צ' דהרעב הי' רק בג' הארצות הסמוכות למצרים. וכדעת הגמ' מפורש בתרגום ראשון למגלת אסתר שחשב את יוסף בין המושלים שמשלו מראש העולם ועד סופו, ומביא ראיה מפסוק זה. .
(פסחים קי"ט א')

וכל הארץ באו מצרימה לשבור אל יוסף. ר"ל שכל אנשי הארץ באו אל יוסף מצרים לקנות תבואה.

היה צריך לכתוב מן יוסף. ואם תאמר ולמה לא כתיב 'באו [מצרימה] אל יוסף לשבור', ויש לומר דודאי לא היה כוונתם בראשונה רק לבא למצרים, כי שמעו כי יש שבר במצרים, רק מתחלה באו מצרימה ואחר כך באו אל יוסף, לכך כתיב "וכל הארץ באו מצרימה לשבור אל יוסף", כי מתחלה "באו מצרימה לשבור", ואחר כך "אל יוסף":

[וכל הארץ לפי היכולת]

לשבור אל יוסף. הפוך. וכן אדם כי יקריב הפוך. אדם מכם כי יקריב:

כי חזק הרעב בכל הארץ וירא יעקב כי יש שבר במצרים. אפשר ונקדים מ״ש במדרש והובא בילקוט תהלים יעקב כשבא עליו הרעב אמר אוי לי שמא היסורין האלו באו עלי בשביל שאחזתי בעקב עשו וצריך ביאור. ואפשר במ״ש במדרש פרשת תולדות מי תופס המלכות אחרינו וכתב לו וידו אוחזת בעקב עשו. דאחר דיעביר ה׳ עשו מן העולם יבא המלכות לישראל. וידוע דיצחק בירך ליעקב יעבדוך עמים וכו׳ הוה גביר לאחיך ויעקב אע״ה לא רצה להשתמש עתה בברכות אלו אלא לעתיד כמ״ש בזהר הקדוש. ונמצא דגם שנתברך בעה״ז הוא רצה שיהיה כאשר מלידה ומבטן וידו אוחזת בעקב. ולכן כשבא הרעב כי חזק הוא ממנו נצטער ואמר אפשר כי בא הרעב על שאחזתי בעקב עשו ואחזתי שיטה זו גם כשנתברכתי ולכן יסר יסרני יה דאין פורענות בא לעולם אלא בשביל ישראל. וירא יעקב כי יש שבר במצרים ראה מרחוק דבמצרים יתקיים יעבדוך עמים ויהיה שבע בעולם כמשז״ל דיעבדוך עמים נתקיים ביוסף:

רש"י ד"ה וכל הארץ באו מצרימה, אל יוסף לשבור, ואם תדרשהו כסדרו וכו'. כלו' סרס המקרא ופרשהו - כאלו כתוב... באו מצרימה אל יוסף לשבור. (פ' מקץ תשמ"ז)

לשבר אל יוסף. שם היה יוסף בעצמו המשביר וכ״ז היה בהשגחה פרטית לתכלית המכוון שתהיה מארה באוצרות העיירות ורב ברכות ביד איש אמונים זה יוסף כדי שיהיו האחים באים לקנות בר מיד יוסף עצמו:

לשבור אל יוסף: אין לסרס המקרא נגד הנגינות כי הבאים לא היתה כוונתם ללכת אל יוסף, אלא לילך למצרים (אא"א), ושיעור הכתוב לפי זה ולפי הטעמים כך הוא: וכל הארץ באו מצרימה, ואח"כ הכתוב מוסיף שתי הודעות שהיתה כוונת ביאתם כדי לשבור, ושהיתה ביאתם אל יוסף דוקא.

חזק. הזי"ן בפתח:

לשבור אל יוסף לקנות מן יוסף, דוגמת אל המקלות שפי׳‎ מן המקלות.