Comentário sobre Oséias 6:11

3950 / (הושע ו,יא) / שבות
אינויישדור"א / enweisdure / הוללות
לשון "שובב, משובה". בלעז זה ובקודם יש עיצור לפני ה – d בלי תנועת מעבר, כפי הנראה מפני שה – d בלי תנועת מעבר, כפי הנראה מפני שה – d הייתה כבר פחות או יותר נאלמת.

גם יהודה. אף הוא הואיל וקלקל:

גם יהודה. ר״ל לא די שחטאת אתה ישראל אלא שגם יהודה עשה לך קציר וסעיף להוסיף על העברות ר״ל גם הוא אחז בדרכך כשהיה בלבי להשיב מהגולה בני השבי של עמי וכאומר עם כי היה בלבי לרחמם הנה לא ארחמם כי בני יהודה הבעירו חמתי במה שאחזו בדרכי ישראל לעבוד עבודת כוכבים כמותם והם היו סיבה לזה:

שת. ענין שימה:

גם יהודה - אחר שהזכיר אפרים ושת קציר כמו ועשה קציר כמו נטע. והטעם: ששת קציר לך ועזרך לעבוד הבעל בבית אל, כאשר היה בלבי להשיב שבות עמי, שיאמרו: לכו ונשובה אל ה' ובעבור יהודה שהניח ביתי ועזרך, לא אשיב שבותך.

גם יהודה, מוסב ע"מ שאמר למעלה מה אעשה לך אפרים מה אעשה לך יהודה וחסדכם כענן בקר שדבר גם אל יהודה, ופירש תחלה חטאת אפרים שהרגו את הנביאים, ועתה שב אל יהודה, אמר גם יהודה חסדכם כענן בקר, שב לאמר שת קציר לך בשובי שבות עמי לך ישית החסד קציר כענין זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי החסד, אתה תקצר פרי החסד בעת שאשיב שבות עמי, היינו בימי חזקיה ששב ה' את שבותם ונושעו בה', אז עשה החסד קציר, כמ"ש ויספה פליטת בית יהודה הנשארה שורש למטה ועשה פרי למעלה (ישעיהו ל״ז:ל״א):

בשובי שבות. כבר בארתי (ירמיה כ"ט י"ד, ל' ג') ששב בקל (והוא פעל יוצא) מורה על השבת המדרגה, וששם שבות שאחריו משתתף עם שוב מנע"ו ופירושו ענין השבה בכ"מ עיי"ש:

גם יהודה שת קציר לך. פירשו בו כי גם יהודה שם עצמו לעבוד עכו"ם כמו אפרים אע"פ שהיה בית המקדש בחלקו, ופי' שת קציר כמו ועשה קציר כמו נטע כלומר נטע גם כן נטע זר כמו אפרים:

גם יהודה שת קציר וכו'. בערכין דף ל"ג ע"א רב נחמן בר יצחק מפרש האי קרא דהחזיר ירמיה מעשרת השבטים ומלך יאשיהו עליהן ופירש"י ז"ל קציר קצין דנו"ן מתחלפת ברי"ש:

ואמנם אומרו עוד גם יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי ראיתי דברי המפרשים בפירושו זרים וקשים מאד כי רש"י אמר שת קציר שת המשית זמן פורענות לה כמו שנאמר בירמי' (נא, לג) עוד מעט ובא עת הקציר בשובי שבות עמי בהוכיחי אותם לשובב משובותם, והראב"ע פירש שת קציר לך כמו ועשה קציר כמו נטע והטעם ששת קציר לך ועזרך לעבוד הבעל כאשר היה בלבי להשיב שבות עמי ולכן לא אשיב שבותך, והרב רבי דוד קמחי פירש על ירבעם שהשיב את דמשק ואת חמת ליהודה ואף על פי כן לא חזרו בתשובה. ואתה רואה שאין הכתוב הזה סובל אחד מן הפירושים האלה בשום צד, ומה שנראה לי בפירושו הוא שניבא הנביא כאן על גלות בית שני וכאלו היה מדבר ליהודה ואומר לו גם אתה יהודה אף על פי שתשוב מבבל אחר שבעים שנה אל תאמר בלבבך שתירש את הארץ בהחלט כל הימים לא יהיה כן כי שת קציר לך רוצה לומר עת הקציר והוא זמן הקציר כדברי רש"י נגזר עליך בשובי שבות עמי מבבל כי גם שם היה לך עת קציר ללכת בגלות אחר, והותרה בזה השאלה הד':

שת. המשית זמן פורענות לה:

קציר. ענף וסעיף כמו ועשה קציר (איוב יד):

בשובי שבות עמי. כשחשבתי לשוב שבות עמי לפי שלא היו כולם עבר אחד לעבוד עכו"ם אבל אחר שיהודה עבד עכו"ם גם כן הנחתים ביד אויביהם ולפי דעתי כי יהודה קריאה כמו יהודה אתה יודוך אחיך כלומר אתה יהודה גם לך שת קציר המשיב שבות עמי והוא ירבעם בן יואש מלך ישראל כי אף על פי שהיו מרעים ישראל ויהודה כמו שהקדים בשובי שבות עמי ע"י ירבעם כי ראיתי עוני ישראל מורה מאד גם לך יהודה שת קציר ונטע טוב ירבעם שהשיב את דמשק ואת חמת ליהודה ואעפ"כ לא חזרתם למוטב לא ישראל ולא יהודה וזה שאמר אחר זה כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים וגו' וזו היא הרפואה כמו שכתוב הוא השיב את גבול ישראל מלבא חמת עד ים הערבה וזהו פי' בשובי את שבות עמי ופי' כרפאי לישראל ויונתן תירגם אף דבית יהודה וגו':

קציר. עת סילוקה וגלותה כמו עוד מעט ובאה עת הקציר לה (שם נא) בפורענות בבל בספר ירמיה:

שבות. מל׳ שבי הגולה:

בשובי שבות עמי. בהוכיח אותם לשובב משובותם:

שבות עמי. לשון משובה נערו' ויולדות אינווייזור"א בלע"ז וכן בנים שובבים (שם ג) הבת השובבה (שם לא):