Comentário sobre Isaías 2:9

וישח אדם. הקטנים:

וישח אדם, ויכנע בלבבו ורוחו ומצפונו, וגם אם וישפל איש בפועל בצום ובמעשים, מ"מ אני אומר ואל תשא להם, בל תמחול עונותיהם, כי הראוי כי:

וישח. בעבור זה יהיה כ״א כפוף ושפל:

וישח. ענין השפלה וכפיפה כמו שחו רעים לפני טובים (משלי יד):

וישח אדם וישפל איש. השחות הוא בגוף העצם, וההשפלה הוא במקומו, והנאות לנו בנמשל, שוישח הוא הכנעה בלב, וישפל הכנעה בפועל שיעזוב מעלתו וגאונו, וע''כ אמר אדם איש, כי מבואר אצלנו תמיד שאדם שם פרטי אל מין האדם לבדו, ואליו מיוחס השחות והכניעה הנפשיית הלביית ואיש הוא שם כללי לכל יש ונמצא, ואליו מיוחסת ההכנעה בפועל שיכניע ישותו ומציאותו (ועיין לקמן פסוק יא) :

וישח אדם וישפל איש. כפל הענין במלות שונות, ויש מפרשים אדם הקטנים, איש הגדולים, וישח וישפל בוי"ו פתוחה עבר במקום עתיד כמנהג הלשון, וברוב דברי הנבואה, אמר עוד יבא זמן שישפלו בני אדם ולא יגבהו ברוב כסף וזהב וברוב סוסים, וזה יהיה בימות המשיח שיתקבצו כל הגוים להלחם בירושלם ואז יראו כי לא יועילו להם לא כספם וזהבם ולא גבורתם ולא הרבות עמים ואז תשפל גבהותם וישח גאונם:

וישח. מבניין נפעל כמו ימס לבב העם (יהושע ז' ה'), והטעם בעבור זה באו לידי שפלות:

וזכר עוד מרשעתם, שהקטנים עם הגדולים היו שחים ומשתחוים לפי האלילים, ועל זה אמר וישח אדם וישפל איש. ואמרו ואל תשא להם, היא תפלה לשם שלא ימחול להם זה העון, ואמר דרך גוזמא או דרך לעג בוא בצור והטמן בעפר, רוצה לומר כי לא יועיל לך ולא תוכל לברוח מתחת ידי, ואמנם למה כפל עיני גבהות אדם ושפל רום אנשים, לא אמרו המפרשים דבר מענינו, אלה הם דרכי המפרשים בפירוש הפסוקים האלה. אבל אני אחשוב בפירושם דבר אחר והוא, שאחרי שגלה להם מה שיהיה באחרית הימים, מלכת העמים באור תורת האלקים, התחיל הנביא להוכיח את בני דורו, ואמר אליהם כמו שפירשתי, אחרי שהגוים והעמים הנכרים עתידים ללכת באור ה' ותורתו לכו גם אתם בני יעקב באורו יתברך, ועשו גם אתם כזה כמעשיהם, אחרי שבחרתם ללכת בחקות הגוים ולא בדרכי דוד ושאר האבות הקדושים, כאילו אמר לכו ונלכה באור ה' כמו שילכו אותם העמים, כיון שאתה בית יעקב נטשת עמך, רוצה לומר עם יהודה ותורתם ומצותיהם, ולמדת דרכי הגוים, לכן גם אתה תלמד מהם בתשובתם אל השם, וזכר איך ישראל נמשכו אחרי האומות ונתדמו אליהם, אם בהצלחותיהם ואם ברשעתם ועונותיהם, כדי להוליד ולהוכיח מזה שראוי שימשכו גם כן בתשובתם אל השם, וזהו אמרו כי מלאו מקדם, רוצה לומר אותם העמים אשר זכר מלאו בזמן הקדמון, והמילו' הוא מהעושר והכבוד בארצותם לגויהם מזמנים קדומים, ובזה נתדמו ישראל אליהם בימי שלמה כמו שזכרתי, ועוד נדמו אליהם ברשעתם כי הם מעוננים כפלשתים, והיתה התולדה היוצאת מזה כלו, ובילדי נכרים ישפיקו, רצה לומר והלואי שישראל בחקות הנכרים ומעשה העמים ההם ישפיקו ויעשו כמו הם, ולכן ביאר איך ידמו ישראל לעמים בכל הדברים אשר זכר, וכנגד מ"ש בעמים כי מלאו מקדם, שרוצה לומר מהעושר והכבוד, אמר כנגד בית יעקב ותמלא ארצו כסף וזהב ותמלא ארצו סוסים ובענין העוננות והע"ז שהיה לעמים כמו שנאמר ועוננים כפלשתים, אמר כנגד ישראל ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו, וכנגד מה שאמר ובילדי נכרים ישפיקו אמר וישח אדם וישפל איש, ע"ד (משלי ח, ד) אליכם אישים אקרא וקולי אל בני אדם, הנה כלם ישפילו עצמם ויכרעו לפני השם, וזהו וישח אדם וישפל איש, וההכנעה היא מה שאמרו ויורנו מדרכיו ונלכה בארחותיו, ושלא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה, ולכן הוציא מדבריו כלם ואל תשא להם, שהיא תולדת המאמר כלו, כאלו אמר כנגד בית יעקב שהוא מלכות ישראל אשר זכר בדרך תמיהה, כיון שאתה ישראל דמית לעמים בהצלחותיהם ועונותיהם ורשעתם, הלא תדמה ג"כ אליהם בתשובתם ולא תשא משאם ג"כ בענין ההכנענה ופחד הש"י, אין זה מן הראוי, אבל שאתה בית יעקב ג"כ תעשה כמעשיהם בהכנעה ובשפלות, (י) וזהו אמרו בוא בצור והטמן בעפר, והוא משל לרוב ההכנעה מפני פחד ה' ומהדר גאונו, ואף על פי שהיה בך גאה וגאון ודרך רע, הסירם ממך, אם מהממון ואם מהשרים, (יא) וזה עיני גבהות אדם שפל, שנאמר כנגד ההמון, כי הגובה יוחס לעינים כמו שנאמר גבה עינים, ושח רום אנשים, שהוא רוממות השרים וגאותם, באופן שהגבהות והרוממות ישאר לשם יתברך בלבד, כי גאות לבש לא בזולתו, וזהו ונשגב ה' צבאות ביום ההוא, כי ביום אשר תעשה זה יהיה נשגב ה' לבדו ומהולל בפי כל בשר, והמפרשים אמרו כי ונשגב ה' לבדו ביום ההוא הוא יעוד על זמן ביאת המשיח, כמו שאמר ירמיהו כי יום לה' צבאות וגומר, ואפשר לפרש ואל תשא להם, שהוא מאמר הלציי, רוצה לומר שיהיו כ"כ נכנעים ושפלים לפני הש"י ושומרים משמרתו, כאלו דבור לא תשא שם ה' אלקיך לשוא נאמר אליהם באזהרה שלא ינהגו עצמם בנשיאות וגאוה, וזהו ואל תשא להם, כלומר ומאמר אל תשא אליהם נאמר, וכן נפרש בוא בצור והטמן בעפר, שהזהיר אותם שיתדבקו בשם הנכבד שהוא צור העולמים, וזהו בעזיבת הע"ז ולכת בדרכי ה', ולעניין הסרת הגאוה אמר והטמן בעפר, רוצה לומר שים נגד עיניך יום המות, וכי עפר אתה ואל עפר תשוב, ואז לא תתגאה, הנה התבאר ממה שפירשתי למה אמר כי נטשת עמך בית יעקב בלשון יחיד לנכח שאמרו על בית יעקב, וכי מלאו מקדם ועוננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו בלשון רבים ונסתרים, לפי שאמר מלאו ועוננים על העמים, ולמה אמר ותמלא ארצו כסף זהב ותמלא ארצו סוסים ותמלא ארצו אלילים בלשון יחיד לנסתר, לפי שאמרו על בית יעקב, ולמה אמר וישח אדם וישפל איש בלשון יחיד נסתר, שהוא כנגד כל אומה מן האומות, ואמר ואל תשא להם ובא בצור והטמן בעפר בלשון יחיד לנוכח, שהו' מוסר לבית יעקב, והתבאר גם כן למה חזר לומר עיני גבהות אדם ושפל ושח רום אנשים, אחרי שכבר אמר וישח אדם וישפל איש, כי היה הראשון נאמר על דרך סיפור מן האומות והשני צווי לבית יעקב שיעשו כן:

וישפל איש. הגדולים והגבורים אנשי החיל:

וישפל. כפל הדבר במ״ש:

תשא. ענין מחילת העון:

ואל תשא. תי"ו תשא כנגד האל, אמר לא תשא ולא תסלח להם מה שהרעו לישראל אלא תענישם בפעם ההיא על כל מה שעשו:

ואל תשא להם. יש אומרי' שהתי"ו לנוכח השם וטעמו סליחה, והקרוב אלי שאין נפש לאחד מהם שתשא ראש או נפש להם, בעבור שהו' דבר בטעם כטעם וישפל, או תחסר מלת ארץ, כמו ולא נשא אותם האר' (בראשית י"ג ו'), והמדקדק שאמר שמלת אל לא תמצא כי אם על ציווי איננו נכון, והעד ודרך נתיבה אל מות (משלי י"ב כ"ח):

ואל תשא להם. הנביא אומר להקב"ה וידעתי כי לא תסלח להם מלהפרע מהם:

ואל תשא. הן ידעתי שלא תשא להם העון: