Comentário sobre Levítico 20:24

ואני אתננה וגו' ארץ זבת וגו'. קשה אחר שאמר לרשת אותה מה צריך לומר ואני אתננה, עוד למה סמך שבח הארץ לזכרון הירושה. ונראה לי שהכונה היא שמלבד מה שיירשו עוד יתן להם שתהיה הארץ זבת חלב ודבש יותר מהשיעור מה שלפניה, גם שלל שלא בזמן ירושתם אחר כך שהוא זמן החורבן שלא תהיה זבת חלב ודבש, כמו שסיפרו מכיריה בזמן הזה בעונינו:

ואני אתננה לכם. בשלש מלות אלו יבאר הכתוב כי השם המיוחד יבטיח לתת הארץ המיוחדת לישראל שהם עם מיוחד, זהו שאמר ואני אתננה לכם, כי הארץ ההיא ארצי ואתם עמי ביחוד, לא השלטתי עליכם שום כוכב ומזל גם לא מלאך ושרף כי אתם לחלקי לא לחלקם, ואני לאלהים לכם לא לעו"ג, רק אני להם אלהי האלהים. כך פירש הרמב"ן ז"ל, ואע"פ שאין זה לשונו זאת היא כוונתו.

פס'. ואומר לכם אתם תירשו את אדמתם. אתם נאים שתרשו אותה ואני אתננה לכם לרשת אותה לפי שהיא לכם ירושה משם בן נח שהרי היא היתה חלקו של שם בן נח, שנאמר (בראשית י״ד:י״ז-י״ח) ומלכי צדק מלך שלם. ואלו הכנענים הם ביניהם ולא היו יושבין בה אלא כדי לטייבה עד שתבאו ותירשו. אני ה' אלהיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים. ראו כמה ביניכם ולעובדי כוכבים שהבדלתי אתכם לשם קדשי:

וטעם ארץ זבת חלב. שאין כמוה:

אשר הבדלתי אתכם שבעים מצות בפ' קדושים כנגד שבעים אומות שהבדלתי אתכם מהם:

ואמר לכם אתם תירשו את אדמתם. כירושה שאין לה הפסק שאפילו בשעה שאין ישראל עליה יודעים שהיא שלהם אלא שגלו ממנה. וכמש״כ בס׳ שמות ל״ב י״ג. וזהו טעם על שנתן הקב״ה לנו עצה שלא תקיא אותנו הארץ אפילו אנו נכשלים בעריות:

ואמר לכם אתם תירשו את אדמתם. ואם תעשו כמעשיהם מה הועלתי בחלופי:

אתם תירשו את אדמתם שאתם באים ויורשים אותם שאתם פתחתם תחילה וכן הוא אומר גן נעול אחותי כלה וגו'

ואמר לכם. אתם נאים שאתם פתחתם תחלה [פי' במצרים] כמ"ש גן נעול אחותי כלה כו':

אשר הבדלתי אתכם מן העמים. באלה החקים ועוד שתבדילו בין הבהמה:

ואני אתננה לכם לרשת אותה ארץ זבת חלב ודבש. אריכות לשון הוא והכי מיבעי אתם תירשו את אדמתם ארץ זבת חו״ד. אלא הוא עוד טעם על שנותן עצה לישראל יותר מז׳ אומות. שיש הפרש בין חלק ארץ שנתן הקב״ה לאיזה אומה לחלק א״י שנתן לנו. דכל הארצות היתה הנתינה בהשגחתו יתברך אך בתחלת הנתינה אם טובה היא אם רעה ולא היה מושגחת עוד בפרטי העתים לשנותה לפי המעשים. משא״כ ארץ ישראל בכל שעה היא בהשגחה כדכתיב תמיד עיני ה׳ אלהיך בה וגו׳. ויהושע וכלב אמרו אם חפץ בנו ה׳ והביא אותנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר היא זבת חו״ד. וביארנו שם שאמרו שגם בעת שהיא זבת חו״ד נדרשת להשגחה לפי מעשיהם של ישראל בתורה ובמצות. וזהו כונת המקרא ואני אתננה לכם לרשת אותה אשר היא כבר זבת חו״ד ומכ״מ הנני נותן בכל שעה השגחתי עליה. והוא טעם יפה שיש לקוות דעסק ת״ת יחזירם בתשובה שהרי היא הניתנת להשכיל על ההשגחה ביותר משא״כ שבע אומות לא היו מושגחין בזה האופן לכן לא היה עסק התורה מועיל להם:

אשר הבדלתי אתכם מן העמים. וכשם שאני הבדלתי אתכם מן העמים שהם טמאים להיות טהורים וקדושים כן אתם תבדילו בין הבהמה הטהורה לטמאה, לקחת לכם הטהורה:

ואני אתננה לכם שהרי היא אינה אלא חלקו של שם ואתם בניו של שם והם אינם אלא בניו של חם ומה טיבן בתוכה אלא שיהיו הם שומרי המקום עד שתבואו.

תירשו את אדמתם. ירושה עולמית אשר הבדלתי אתכם מן העמים. ראו כמה ביניכם לבין האומות באומות א' מקשט את אשתו ואחר נוטל כו':

אשר הבדלתי אתכם מן העמים. בזה שפרי הארץ תלוי במעשה שבין אדם לשמים מה שאין הדבר כן בכל העמים:

אני ה׳‎ אלקיכם ואינם צריכים לאחר.

הבדלתי אתכם. כל מעשיהן של ישראל מובדלין מבין האומות בחרישתן בזריעתן בקצירתן כו':

מן העמים. אלו נאמר ואבדיל העמים מכם לא הי' תקומה לאומות אלא מן העמים כאדם שבורר וחוזר ובורר:

ואומר לכם אתם תרשו את אדמתם ואני אתננה וכולי: כפל דבריו לומר אתם מצד עצמכם ראוים אל הירושה הלזו מצד שאתם פתחתם בדבר וגדרתם עצמכם מן הערוה במצרים ועל זה אמר "ואתם תירשו" שכפל הכינוי עם גוף הפעל ר"ל אתם ראוים לזה, וכמו שבארנו גם כן בפר' אחרי (סימן קמט, עיי"ש). והוסיף שחוץ ממה שאתם ראוים לזה אני "אתננה לכם" ונ"מ שמתנת ה' דבר הקיים לעולם וז"ש עתיד אני ליתנה לכם ירושת עולם. והוסיף עוד "לרשת אותה" ר"ל שאתם היורשים מצד נחלת אבות כי אתם בני שם. כי הירושה תבא על ב' פנים: על הורקת הרשות על ידי כיבוש כמו "והורשתם את יושבי הארץ" ומזה מ"ש "אתם תירשו את אדמתם". ועל ירושת נחלת אבות. וכדומה לזה בבראשית רבה פרשה א' ההוא דכתיב "כח מעשיו הגיד לעמו" וכולי, עיי"ש.

אשר הבדלתי אתכם מן העמים: ר"ל שעל ידי מצות התורה וגדריה וחוקיה נעשה הבדלה טבעיית ביניכם עד שכבר נמנע מטבעכם שתעשו כמעשיהם. למשל, במה שמוסרים גופם ונשותיהם לאחרים למשכב שרחוק שיעשה איש התוריי כזאת. ומ"ש על "והבדלתם בין הבהמה הטהורה" כבר נשנה בספרא שמיני (סימן קעג) ושם פרשתיו. ובבהמה הקדים הטהורה מפני שהטהורים מפורשים בתורה ובעוף הטמאים מפורשים, הקדים "בין העוף הטמא". ומ"ש "אני הבדלתי לכם לטמא" פירושו שיהיו טמאים לאכילה.