Comentário sobre Números 19:9

והניח מחוץ למחנה AND HE SHALL LAY THEM UP WITHOUT THE CAMP — He divided it (the ashes) into three portions: one he placed on Mount Olivet, another was divided between all the priestly divisions, and the other he placed in the חיל (the space that surrounded the Temple area) (Sifrei Bamidbar 124:1; Mishnah Parah 3:11). That portion given to the priestly divisions was outside the forecourt, so that the inhabitants of the cities and anyone who required to be cleansed might take of it; as for that which was on the Mount of Olives, the High Priests purified themselves by means of it for preparing other “red cows”, whilst that which was in the space surrounding the Temple area was placed there to be kept for all times by special enactment of Scripture, as it is said, “and it shall be kept for the congregation of the children of Israel" (cf. Tosefta Parah 3 8).

[He divided it] into three parts. As we learned in the third chapter of Parah (Mishnah 11), and Tosafos explains “three parts” as does Rashi. Re”m writes: It seems to me that the division into three parts was by tradition. For although the verse first states "A ritually pure man shall gather, etc." (v. 9), it repeats and says "It shall remain [a keepsake]" for the community of Bnei Yisroel (ibid.) to let us know what shall be done with it by putting it down in a clean place. The third verse that states, "It shall be for Bnei Yisroel and for the proselyte who lives among them," etc. (v. 10) is to let us know that this law shall always be carried out according to this order.

V. 9. איש להכשיר את הזר, טהור להכשיר את האשה, והניח מי שיש בו דעת ,ואסף איש וגו׳ להניח יצאו חרש שוטה וקטן. Zum Sammeln der Asche bedarfs keines כהן, jeder erwachsene vollsinnige Mensch ist dazu befähigt. Ebenso darf dies Einsammeln auch nachts geschehen und das gleichzeitige Vornehmen einer anderen מלאכת stört nicht die Gültigkeit, אין מלאכה פוסלת בה (Para 4, 4).

ואסף איש טהור, “and a man who is ritually clean is to collect, etc.” According to the plain text I might have thought that seeing that the man who had burned the parts of the red heifer had already become ritually contaminated, that he was the one who should also now collect the ash of the red heifer. Why would another person have to do that and also become ritually contaminated in the process? The Torah therefore had to spell out that a man who had not become ritually contaminated had to perform that task.

למי נדה FOR WATERS OF נדה — i.e. for waters of sprinkling (or casting); similar are, (Lamentations 3:53) “and they cast (וידו) a stone upon me”; (Zechariah 2:4) “to cast down (לידות) the horns of the nations”, both of which are expressions denoting “casting”.

The word denotes cleansing. It does not have the usual meaning “sin-offering” because for what [sin] was it an atonement!

והניח מחוץ למחנה וגו׳, auch dieses מחוץ למחנה bezieht sich nur auf מחנה שכינה (siehe V. 7). Es wurde nichts von der Asche in die עזרה gebracht. Sie wurde in drei Teile geteilt, חולקין אותו לג׳ חלקים אחד נותן בחיל ואחד נותן בהר המשחה ואחד היה מתחלק לכל משמרות ein Teil wurde innerhalb der inneren Ringmauer, חיל, des Tempelbergs, ein Teil auf dem Ölberg deponiert, und ein Teil an alle Dienstabteilungen, משמרות, verteilt. Das im חיל Deponierte bleibt zum dauernden Gedenken, לעדת בני ישראל למשמרת bewahrt, die beiden anderen Teile kamen zum טהרה-Gebrauch (Para 3, 11; — siehe רמב׳׳ם und תוספו׳ י׳׳ט daselbst).

והניח מחוץ למחנה, “and he is to deposit it outside the camp;” according to Rashi, that for the future this means that the High Priests will undergo their purification rites on Mount Olives, as part of that ash will be stored there. Future rituals involving the red heifer will also take place there, i.e. people who had become ritually contaminated by this ritual would also undergo their purification rites there.

חטאת הוא IT IS A PURIFICATION FROM SIN — This, according to its literal meaning, is an expression denoting “purification”, but from the point of view of the Halachot to which it is to be subject Scripture terms it a חטאת, “sin-offering”, to state by so doing that it is similar to holy things — that it is prohibited for any other use (cf. Sifrei Bamidbar 124:2; Menachot 51b).

In its halachic sense, etc., and thus prohibited from personal benefit. You might ask: But were they not purifying with it? The answer is that anything which was in the חיל [an area in the Beis Hamikdosh] was prohibited from personal benefit. Others explain that it is similar to the atonement brought about by the sin-offering which is also not considered a personal benefit.

במקום טהור, die Örtlichkeit, in welcher sich die אפר פרה zur Aufbewahrung befindet, muss absolut טהור sein und würde sie in einem אהל המת nicht einmal durch כלי חרס צמיד פתיל (V. 15) vor טומאה geschützt bleiben (Para 11, 1 ר׳׳ש daselbst).

נדה ,למשמרת למי נדה (siehe zu Wajikra 12, 2). So wie dort נדה einen Zustand bezeichnet, der eine vorübergehende Fernhaltung bedingt und durch einen siebentägigen Zeitablauf und טבילה sein Ende erreicht, so heißt hier auch der durch טומאת מת hervorgerufene Zustand der Fernhaltung von allem קדש, der ebenfalls durch einen Ablauf von sieben Tagen und טבילה beendigt wird: נדה, nur dass hier der טבילה noch die im folgenden vorgeschriebene הזיה mit dem מים חיים und אפר הפרה vorangehen muss, und dieses mit אפר פרה gemischte מים חיים heißt: מי נדה. Das Wesentliche der durch שמירה, hier משמרת, bezeichneten Tätigkeit ist eine ungeteilte Gedankenrichtung auf ein Objekt und lehrt daher ספרי an dem Ausspruch למשמרת למי נדה, dass ebenso wie bei פרה עד שתעשה אפר, so auch מלאכה פוסלת במים. Das Sammeln der Asche wird nicht פסול במלאכה, wie bereits bemerkt, allein wenn die Asche מי נדה werden soll, so darf bei der ganzen Prozedur bis es מי נדה geworden, d. i. bis die Asche auf das geschöpfte Wasser gestreut ist, also bei dem Schöpfen, Tragen, Eingießen des Wassers, Streuen der Asche ins Wasser, der Sinn durch keine andere מלאכה abgezogen sein, die Bestimmung heißt: משמרת bis es מי נדה geworden. Ist es einmal מי נדה geworden, selbst bei der הזיה, ist מלאכה nicht חמלאכה פוסלת עד שיטילו את :פוסלת האפר (Para 4, 4).

חטאת היא. Sie trägt den חטאת-Charakter, daher: מועלין בה, es geht bei ihr מעילה an, wie bei allen קדשים, und zwar nach תוספו Menachot 51b dieser Beziehung den Charakter von קדושת הגוף, dass selbst מועל אחר מועל bei ihr möglich ist (siehe Wajikra 5, 15). מעילה findet jedoch nur bei der פרה als פרה, nicht aber, wenn sie bereits Asche geworden, statt: בה מועלין באפרה אין מועלין. Daher ferner פרת חטאת ששחטה שלא לשמה קיבל והיזה שלא לשמה פסולה, wie חטאת (Wajikra 4, 24), daher nach einer Lesart im אין נשרפת בלילה :ספרי, nach einer anderen נשרפת בלילה wie אימורי חטאת (siehe zu V. 3). Gleichwohl אינה נפסלת בלינה, und תוספתא פ׳׳ג) נשחטה היום והוזה דמה כהלכתה ונשרפה למחר כשירה 13 ,4 רמב׳׳ם פרה).

למשמרת [IT SHALL BE] KEPT [FOR THE CONGREGATION OF THE CHILDREN OF ISRAEL], just as the transgression of the calf is kept in remembrance for all future generations for punishment, for there is no visitation of Israel in which there is not something of the visitation of the sin caused by the calf, as it is said, (Exodus 32:34) “On the day when I visit I will visit [their sin upon them]” (cf. Rashi on that verse, and Sanhedrin 102a; Yerushalmi Taanit 14). And just as the calf rendered unclean everyone who busied himself with it (cf. Avodah Zarah 32b), so, too, does the cow make unclean all who busy themselves with it. And just as they (Israel) were purified by its dust (Exodus 22:20), similarly it states, (v. 17) “And for an unclean person shall they take of the dust of the burnt cow of purification, etc.”