Comentário sobre Miquéias 2:4: Rashi, Rambam, Ibn Ezra e mais

בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא יִשָּׂ֧א עֲלֵיכֶ֣ם מָשָׁ֗ל וְנָהָ֨ה נְהִ֤י נִֽהְיָה֙ אָמַר֙ שָׁד֣וֹד נְשַׁדֻּ֔נוּ חֵ֥לֶק עַמִּ֖י יָמִ֑יר אֵ֚יךְ יָמִ֣ישׁ לִ֔י לְשׁוֹבֵ֥ב שָׂדֵ֖ינוּ יְחַלֵּֽק׃

Naquele dia surgirá contra vós um motejo, e se levantará pranto lastimoso, dizendo:  Nós estamos inteiramente despojados; a porção do meu povo ele a troca; como ele a remove de mim! aos rebeldes reparte os nossos campos.

אוצר לעזי רש"י

3977 / (מיכה ב,ד) / נשדנו
שומ"ש דישגטירינ"ט נו"ש / soms desgaterent nos / אנחנו שדדו אותנו
רש"י מסביר, כי צורת הפועל שלפנינו היא מיזוג של פעיל וסביל ("נשדדנו" ו"שדדונו"). בגרסת הדפוסים המי"ם טעות במקום שתי ווי"ם: דיוושטירינ"ט- דיגשטירינ"ט (אף היום בצרפתית יש לנו gater מול devaster מאותו גזרון).
Perguntar a um rabinoBookmarkShareCopy

אוצר לעזי רש"י

3978 / (מיכה ב,ד) / איך ימיש לי
קומ"א ש"י דישטולדר"א אמי"י / a mei come se destoldra / כיצד יפנה אליי
בדפוסים (כמו באחד מכתבי-היד) דישטורניר"א destornera, באותה משמעות.
Perguntar a um rabinoBookmarkShareCopy

רש"י

ונהה נהי נהיה. ונהה ל' עתיד כמו ועשה ופנה ונהה המקונן ואמר נהי נהיה בעולם ומהו הנהי אשר נהיה אמר שדוד נשדונו אויבינו שדדונו. ולשון נשדנו שכתב בו נו"ן בתחילה ולא כתב שדונו מפני שבא לשמש שני לשונות ל' נפעלנו ולשון פעלנו אילו כתב נשדנו היה הל' מוסב על הנשדדים ולא אל השודדים ואם כתב שדונו היה מוסב אל השודדים ולא לנשדדים עכשיו מוסב לשניהם נתננו ביד אשר שדונו ובלע"ז שומי"ר דימשטיור"א נשו"ט, ד"א נשדונו אנחנו גרמנו לעצמינו ששדדונו:
Perguntar a um rabinoBookmarkShareCopy

מלבי"ם באור המילות

Disponível apenas para membros Premium

מלבי"ם באור המילות

Disponível apenas para membros Premium

מלבי"ם באור המילות

Disponível apenas para membros Premium

מלבי"ם באור המילות

Disponível apenas para membros Premium

מלבי"ם באור המילות

Disponível apenas para membros Premium