עַמִּ֗י זְכָר־נָא֙ מַה־יָּעַ֗ץ בָּלָק֙ מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֔ב וּמֶה־עָנָ֥ה אֹת֖וֹ בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֑וֹר מִן־הַשִּׁטִּים֙ עַד־הַגִּלְגָּ֔ל לְמַ֕עַן דַּ֖עַת צִדְק֥וֹת יְהוָֽה׃
Povo meu, lembra-te agora da consulta de Balaque, rei de Meabe, e do que lhe respondeu Balaão, filho de Beor, e do que sucedeu desde Sitini até Gilgal, para que conheças as justiças do SENHOR.
רש"י
ומה ענה אותו בלעם בן בעור. מה אזעום לא זעם ה' (במדבר כ״ג:ח׳) שלא כעסתי כל אותן הימים:
מדרש לקח טוב
וגם ללוט ההולך את אברם. לא דיין לצדיקים שזוכין לעצמן. אלא שמזכין גם לאחרים הנדבקין עמהם. ותחת שהיה ללוט עזר מן אברהם. עמדו בניו לשלם רעות לישראל. דכתיב וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור (במדבר כב ה). וכן הנביא אומר לישראל עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב (מיכה ו ה). לפיכך הנביאים חתמו גזר דינם. יחזקאל אמר לבני קדם על בני עמון ונתתיה למורשה (יחזקאל כה י). וצפניה הנביא אמר לכן חי אני נאום ה' צבאות אלהי ישראל כי מואב כסדום תהיה ובני עמון כעמורה (צפניה ב ט).