אָכֵ֤ן חֳלָיֵ֙נוּ֙ ה֣וּא נָשָׂ֔א וּמַכְאֹבֵ֖ינוּ סְבָלָ֑ם וַאֲנַ֣חְנוּ חֲשַׁבְנֻ֔הוּ נָג֛וּעַ מֻכֵּ֥ה אֱלֹהִ֖ים וּמְעֻנֶּֽה׃
Verdadeiramente ele tomou sobre si <span class="x" onmousemove="Show('perush','Pois o pacto de Deus com Noé obriga a todas as nações, e a partir do momento que deixassem de cumprir, todo a humanidade, lugar após lugar, seria destruído, como ocorrera com Sodoma e Gomorra, que foram os primeiros a abandonar todos os pormenores do pacto. A existência de uma nação obrigada a observar um pacto mais difícil traria o mérito de sobrevivência para os demais, mesmo após haverem esquecido os preceitos de Noé, como já ocorre a mais de três mil anos.');" onmouseout="Hide('perush');">as nossas enfermidades</span>, e carregou com as nossas dores; <span class="x" onmousemove="Show('perush','Por deicídio, em castigo de ser eternamente judeu errante e perseguido, dando razão aos perseguidores. Tudo o que vem sobre o judeu se dá devido ao crucificação, pelo que são castigados por Deus por isso! - É o que disseram os gentios pelas gerações.');" onmouseout="Hide('perush');">e nós o reputávamos por aflito, ferido de Deus</span>, e oprimido.
רש"י
אכן חליינו הוא נשא. אכן ל' אבל בכל מקום אבל עתה אנו רואים שלא מחמ' שפלותו בא לו אלא מיוסר היה ביסורין:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מלבי"ם
אכן חלינו הוא נשא, ר"ל האומות הקדמונים עובדי כוכבים היו מיחסים לישראל שני ענינים א. חולי פנימית והוא שהיו חושבים עליהם שנפשם חולה ובלתי ראויה לקבל שום מדה טובה ושום שלמות לא מעלות אנושיית ולא למוד המדעים ולא תכונת המוסר, ועי"כ לא היו מניחים אותם לשום משרה ומעלה כי היו אומרים שנפשם חולה מלקבל שום למוד ומדה ישרה, אבל עתה יראו כי החולי הזה לא היה נטוע בם עצמם, כי סבת החולי הזאת היה העוני והשפלות, שלכן נאטם לבבם ואבדו כל מדה טובה, עד שהחולי הזאת לא תתיחס לישראל, רק להעכו"ם שסבבו אותה על ידי שהשפילו אותם עד קצה השפלות, וז"ש אכן חלינו הוא נשא אנחנו סבבנו לו החולי הזאת ב. מכאוב חיצוני שלפעמים היו העכו"ם מכאיבים ומכים את ישראל ביסורים משונים למען ימירו את דתם לעבוד עבודת השמש והירח, והיו אומרים שישראל עצמם מוכנים למכאובים כאלה ע"י פשיעתם, ועתה ראינו כי רק מכאובינו סבלם, שאנחנו סבבנו להם אלה המכאובים בפשיעתנו, ואנחנו חשבנהו נגוע מכה אלהים (זה נגד החולי הפנימית), ומעונה אלהים (נגד המכאוב והמכות), חשבנו שזה מגיע לו מאלהים, אבל באמת
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מצודת דוד
אכן הליינו הוא נשא. אבל באמת לא מאס בו ה׳ כי כל חלי וכל מכאוב אשר סבל הכל בא מפאת עצמינו מה שהיינו מחליאים ומכאיבים אותו ברוע בחירתנו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
