Comentário sobre Isaías 65:17

שמים חדשים. יתחדשו השרים של מעלה ויהיו שרי ישראל שרי עליונים ושרי האומות תחתונים, וכן בארץ ; ויש אומרים שמים חדשים ממש וכן עיקר כי מקרא מוכיח כי כאשר השמים החדשים וגו' (לקמן סו):

כי הנני בורא שמים חדשים, השמים והארץ הנמצאים עתה נבראו על תכונה וטבע, שמן הנמנע שיהיה טוב תמידי בלא רע, כי החומר ההיולי כולו פושט צורה ולובש צורה תמיד וא"א להויה בלא העדר, וכן המזגים שיתהוו ע"י תנועת השמים מן הנמנע שלא ימצא ג"כ רע ע"י ככל הדברים המשתנים וממירים צורותיהם, אבל אז יהיה חומרם משונה בטבעו ממה שהיה עד הנה, עד שלא ימצא רע והעדר כלל, עד שלא תזכרנה הראשונות וגם לא תעלינה על לב, כי לא יוכלו לצייר לעצמם העדר ומות ורע כלל, כי לא יהיה זה בטבע המציאות, וכ"ז על התרבות הטוב וההצלחה:

כי הנני בורא שמים וכו׳. ר״ל יהיה רוב טובה בעולם כאלו נברא עולם חדש אשר לא ימצא שם צרות, או הדברים כמשמען וכמ״ש כי כאשר השמים החדשים וכו׳ עומדים לפני (לקמן סו):

כי הנני. מרוב הטובה שתהיה כאלו יהיה העולם חדש שמים חדשים והארץ חדשה, כמו שאמר ולא תזכרנה הראשונות, פי' הצרות הראשונות כמו שאמרנו, והחכם רבי אברהם פירש שמים חדשים על הרקיע, אמר שהאל יחדש אויר טוב שיהיו בני אדם בריאים ויחיו שנים רבות גם יוסיף בכח הארץ והנה היא חדשה, ואם כפירושו יהיה זה בכל העמים והנה אמר הכתוב כי כימי העץ ימי עמי לא עמים אחרים:

כי וגו'. יש אומרים כי הטעם כאילו, ורבי יהודה המדקדק נ"ע אמר כי טעם בריאת שמים והארץ על הפרטים, והנכון כי השמים הם הרקיע, והשם יחדש אויר טוב שיהיו בני האדם בריאי' בגופם, ויחיו שנים רבות, וגם יוסיף בכח הארץ, והנה היא חדשה, והאומר כי זה רמז לעולם הבא, איננו דבק בפרשה, כי אין לעולם הבא אכילה, וכן הורו קדמונינו ז"ל [ברכות י"ז], והוא אמת לבדו:

ואמנם אומרו כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה י"מ אותו כפשוטו שיברא הש"י שמים אחרים וארץ אחרת והוא דרך דרש אין ראוי לקבלו כפשט הכתוב, ורש"י פירש שמים חדשים שיהיו שרי ישראל עליונים ושרי האומות תחתונים, ואפשר שתהיה כוונתו שיפקוד ה' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה ולכן יתבטלו ההוראות השמימיות המשפיעות על האומות בארץ ויחרבו האומו' בארץ ותתחדש ההשגחה העליונה המיוחדת להשגחת ישראל מאת ה' מן השמים ותתחדש אחריה א"י, וזה ענין שמים חדשי' וארץ חדשה ואם כיוון לפירוש הזה יפה פירש. והראב"ע פירש שמים חדשים על הרקיע שהוא האויר שיחדש הקדוש ברוך הוא אויר טוב בארץ ישראל שיהיו בני אדם בריאים וטובים ויחיו שנים רבות וגם יוסיף בכח הארץ רוצה לומר ארץ ישראל כאלו היא חדשה. וה"ר רבי דוד קמחי פירש שהוא משל כי מרוב הטובה שתהיה בעולם יראה כאלו יהיה עולם חדש שמים חדשים וארץ חדשה וכמו שאמר ולא תזכרנה הראשונות. ודעתי היא מה שכבר הודעתיך למעלה ובארתי ענינו במעין י"ב ממעיני הישועה שכמו שקדמה ליציאת מצרים מחברת שני המאורות שבתאי וצדק במזל דגים שבשרו גאולת העם ושפע הנבואה הצלחה ומעלה וירושת הארצות והיה זה שמונים ושלשה שנה קודם יציאת מצרים ביום הולדת אהרן, כן רצה הקדוש ברוך הוא להקדים לגאולה העתידה אותה מחברת עצמה אשר כמוה לא נהיתה מאותה ראשונה שנעשה מיציאת מצרים עד עתה, וכמו שהוחברו הקטנות גם גדולות שקדמו אליה הורו על ישראל גלות וצרות עצומות כן המחברת, כי הזאת שהיתה שנת רכ"ד לאלף הזה הששי הורתה על ישראל אורה ושמחה וששון ויקר והתחדשות נבואה וחירות ומעלה וירושת ארצות ועל המחברת ההיא אמר כאן כי הנני בורא שמים חדשים לא שיפסדו השמים הראשונים אבל שתתחדש תמונתם באותו מחברת, ומשם תמשך ארץ חדשה רוצה לומר שתתחדש ארץ ישראל במעלתה וקבוץ בניה לתוכה בשמחה, ועל המחברות הראשונות שהיו מורות הגלות והצרות על האומה אמר ולא תזכרנה הראשונות ולא תעלינה על לב, או שאמרו על הצרות עצמם שלא תזכרנה מפני המעלה וההצלחה שתתחדש, (יח) ואומרו כי אם שישו וגילו עדי עד אפשר לפרשו על השמים החדשים והארץ החדשה אשר זכר שהם ישמחו ויגילו והענין שיורו שמחה וששון בהוראתם על מה שיבא מהתשועה, ואפשר שנאמר כנגד עבדי ה' אשר זכר למעלה שישישו ויגילו עדי עד כי לא יבאו לגלות אחר ולא יתחדש עליהם עוד יגון ואנחה ולכן אמר שישו וגילו עדי עד בעבור מה שאני בורא וביאר הבריאה באומרו כי הנני בורא את ירושל' גילה ועמה משוש, ואמר שתהיה הגילה והששון אם בבחינת השם יתברך להדבק שכינתו ונבואתו ביניהם ועל זה אמר (יט) וגלתי בירושלם וששתי בעמי, ואם בבחינתם העם בעצמו שלא יבאו עוד לחרבן ולא יסבלו עוד צרה וזהו ולא ישמע בה עוד קול בכי וקול זעקה עד שאף הבכי והזעקה שעושים בני אדם על המתים לא תהיה ביניהם לפי שלא ימות מהם אחד בקוצר שנים כי אם עד זקנה ושיבה ולכן לא יבכו למת ולא ינודו לו, (כ) וזהו לא יהיה משם עוד עול ימים רוצה לומר עולל בימים וגם לא יהיה זקן אשר לא ימלא את ימיו כי גם בזקנתו מספר ימיו ימלא עד שהנער בן מאה שנה ימות וגומר.

ולא תזכרנה הראשונות. לפי רוב הטובה שיהיה אז לא תזכרנה הצרות הראשונות:

הראשונות. יש או' על הצרות, והוא הנכון, ואחרים אמרו על השמים והארץ, ואין טועם לפירוש זה, והעד הפסוק הבא אחריו:

ואמנם איך יהיה זה חשבו המפרשים שלזמן הגאולה ישובו בני אדם לחיות חיים ארוכים כימים הראשונים בתחלת הבריאה ושלכן אמר שאם ימות אדם בן מאה שנה יאמרו עליו נער מת וכן החוטא כשיקולל יהיה במותו בן מאה שנה, ואני אחשוב שאם נאמר זה על קבוץ הגליות שלא יתארכו החיים כ"כ ולא בא הכתוב להודיע כי אם הנער שמיתתו היום בן עשר או עשרים שנה מפני שנכרתו ימיו לא ימות בזמן ההוא כ"א בן מאה שנה לפי שימלא את ימיו כמו שאמר לא יהיה משם עוד עול ימים. ואמר אשר לא ימלא את ימיו וכן החוטא בעטיו של נחש כי זהו החטא הנזכר כאן שמפניו נתקלל אדם והתחייב זרעו למיתה הנה הוא בן מאה שנה תבואהו קללת המות שהיא קללת אדם הראשון, ולא הגיד הכתוב אם כן שיחיו האנשים כימי נח ומתושלח אלא אם נפרש אלה הפסוקים על זמן תחיית המתים שתהיה קרובה לקבוץ גליות כי אז בלי ספק יתארכו ימי הקמים בתחייה, לפי שאף על פי שיאכלו וישתו הנה יהיה כפי השכל ובדרך הנהג' טובה והקב"ה יחדש בהם מזג נאות ובלתי משתנה כי כמו שתהיה בריאתם דוגמת בריאת אדם הראשון עפר מן האדמה כן יחיו אז כחייו, ועליהם אמר כי הנער בן מאה שנה ימות והחוטא בן מאה שנה יקולל ואמר גם כן כי כימי העץ ימי עמי. וזכר עוד שלא ייגעו לריק בנחלתם ונכסיהם עוד כמו שהיה בזמן קללתם ולא ילדו בניהם לבהלה כמו שהיו בימי שבתם על הארץ אבל (כא) המה יבנו בתים וישבו בהם ונטעו כרמים ויאכלו את פרים (כג) לא יגעו לריק ולא ילדו לבהלה רוצה לומר שהם יבלו מעשי ידיהם ולא יבלו אותו אחרים ובזה האופן לא ייגעו לריק וגם לא ימותו בניהם נערים קטנים וזהו ולא ילדו לבהלה לפי שהם וצאצאיהם יהיה זרע ברוכי ה', ואם היה שבגלות נאמר סכות בענן לך מעבור תפלה הנה בזמן הגאולה לא יהיה כן אבל (כד) טרם יקראו ואני אענה, ואם תאמר איך אפשר שאם הם לא קראו יענה אותם הנה להתיר הספק הזה אמר עוד הם מדברים ואני אשמע רוצה לומר עוד הם מדברים זה עם זה לומר נקרא אל אלקינו ונתחנן לו מיד אני אשמע כוונתם שהיא לקראני ולכן טרם יקראו ואני אענה. ובאלה הדברים רבה והיה טרם יקראו א"ר תנחומא יש תפלה שנענית למ' יום שנאמר (דברים ט, כו) ואתנפל לפני ה' את מ' היום ויש תפלה שנענית לכ"א יום דכתיב (דניאל י, ג) לחם חמודות לא אכלתי עד מלאת שלשת שבועים ימים ויש תפלה שנענית בג' דכתיב (יונה ב, א - ב) ויהי יונה במעי הדג ג' ימים ושלש לילות ויתפלל יונה ויש תפלה שנענית ליום א' דכתיב ויגש אליהו וגומר ויש תפלה שנענית לשעה דכתיב ואני תפלתי לך ה' עת רצון ויש תפלה שנענית עד שלא יוציא אדם מפניו דכתיב טרם יקראו ואני אענה.

ולא תעלינה על לב. כפל הדבר במ״ש: