Dibur_hamatchil sobre Gênesis 5:60

זה ספר תולדות אדם אמר ר' יהודה בר סימון עד שאדם הראשון מוטל לפני מי שאמר והיה העולם הראה לו דור דור וחכמיו דור דור וסופריו דור דור ופרנסיו דור דור ומנהיגיו הדא הוא דכתיב גלמי ראו עיניך ועל ספרך כולם יכתבו. זה ספר תולדות אדם ראוי היה אדם הראשון שתנתן תורה על ידו ומה טעם זה ספר תולדות אדם אמר הקב"ה יציר כפי ואיני נותנה לו חזר הקב"ה ואמר שש מצות נתתי לו וכו' תרי"ג מצות על אחת כמה וכמה ויאמר לא לאדם אני נותנן אלא לבניו שנאמר זה ספר תולדות אדם. ראוי היה אדם הראשון שיעמדו ממנו י"ב שבטים מה טעם זה ספר תולדות אדם מנין ז"ה חזר הקב"ה ואמר שני בנים נתתי לו ועמד אחד מהן על חבירו והרגו והיאך אני נותן לו י"ב ויאמר לא לאדם אני נותנן אלא לבניו שנאמר זה ספר תולדות אדם מנין זה תריסר. זה ספר תולדות אלו תולדות ואין הראשונות תולדות ומה היו אלוהות. בעון קומי אבא כהן ברדלא וכו' ואין הראשונות תולדות אלא רוחות שכל ק"ל שנה שפירש מחוה וכו' אלו תולדות ואין הראשונות תולדות למה שהם כלים במים. כל אומנות שבעולם למד אדם הראשון מה טעם חרשים המה מאדם מאדם הראשון אפילו סירגולו של ספר אדם הראשון למד שנאמר זה ספר וסירגולו. תולדות אדם ביום ברא הדא מסייעא לההיא ג' פלאים נעשו באותו יום בו ביום נבראו וכו' בן עזאי אומר זה ספר תולדות אדם כלל גדול בתורה רבי עקיבא אומר ואהבת לרעך כמוך כלל גדול בתורה שלא תאמר הואיל ונתבזיתי יתבזה חברי עמי הואיל ונתקללתי יתקלל חברי עמי אם עשית כן דע למי אתה מבזה בדמות אלהים עשה אותו:

אמר רב יהודה אמר רב אדם הראשון בלשון ארמי סיפר שנאמר ולי מה יקרו רעיך אל והיינו דאמר ריש לקיש מאי דכתיב זה ספר תולדות אדם מלמד שהראה לו הקב"ה לאדם הראשון דור דור ודורשיו וכו' כיון שהגיע לדורו של רבי עקיבא שמח בתורתו ונתעצב במיתתו שנאמר ולי מה יקרו רעיך אל.

דבר אחר זה ספר תולדות אדם העביר לפניו כל הדורות הראהו דוד חיים חקוקין לו ג' שעות אמר לפניו רבונו של עולם לא תהא תקנה לזה אמר כך עלתה במחשבה לפני א"ל כמה שני חיי א"ל אלף שנים א"ל יש מתנה ברקיע א"ל הן א"ל ע' שנים משנותי יהיו למזל זה מה עשה אדם הביא את השטר וכתב עליו שטר מתנה וחתם עליו (מב) הקב"ה ומטטרון ואדם. אמר אדם רבונו של עולם (מג) יפיות זו מלכות וזמירות הללו נתונות לו במתנה ע' שנה שיחיה ויהא מזמר לפניך וזה שאמר הכתוב הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי.

זכר ונקבה בראם אמר ר' אלעזר כל אדם שאין לו אשה אינו אדם שנאמר זכר ונקבה בראם וגו'. אמר ר' אלעזר בן עזריה כל אותן השנים שהיה אדם הראשון בנידוי הוליד שידין ורוחין ולילין שנאמר ויחי אדם ק"ל שנה ויולד בדמותו כצלמו מכלל דעד האידנא לאו בצלמיה אוליד. מיתיבי היה רבי מאיר אומר אדם הראשון חסיד גדול היה כיון שראה שנקנסה מיתה על ידו עמד וישב בתענית ק"ל שנה והעלה זרזי תאנה על בשרו ופרש מן האשה כי קאמרינן בשכבת זרע שיצא ממנו לאונסו. ויחי אדם ק"ל שנה ויולד בדמותו כצלמו מכאן אתה למד שלא היה קין לא מזרעו ולא מדמותו ולא מצלמו עד שנולד שת רבי שמעון אומר משת עלו ונתיחסו כל הדורות של צדיקים וכו' ר"מ אומר גלוי בשר ערוה היו מהלכין כבהמה וכו'. רבי יהושע אומר המלאך אש לוהט והאש בא בבעילה בב"ו ואינה שורפת הגוף אלא משעה שנפלו ממקום קדושתן כחן וקומתן כבני אדם ולבושן גוש עפר ר' צדוק אומר מהם נולדו הענקים הנפילים היו בארץ ר' יהושע בן קרחה אומר ישראל נקראו בני אלהים בנים אתם וגו' והמלאכים נקראו בני אלהים שנאמר ברן יחד וגו' ואלו עד שהיו במקום קדושתן נקראו בני אלהים. ויולד בדמותו מלמד שנולד מהול:

מן האדמה אשר אררה ה'. עשרה מיני רעבון באו לעולם אחד בימי אדם הראשון ארורה האדמה בעבורך. ואחד בימי למך מן האדמה אשר אררה ה'. ואחד בימי אברהם ויהי רעב בארץ. ואחד בימי יצחק ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון. ואחד בימי יעקב כי זה שנתים הרעב. ואחד בימי שפוט השופטים ויהי רעב בארץ. ואחד בימי דוד ויהי רעב בימי דוד ג' שנים. ואחד בימי אליהו אם יהיה השנים האלה טל ומטר. ואחד בימי אלישע ויהי רעב גדול בשומרון. ואחד שהוא מתגלגל ובא. ואחד לעתיד לבוא לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע דבר ה'. רבי שמואל בר רב יצחק אמר עיקר אתווינטיא שלו היה בימי דוד ולא היה ראוי לבוא אלא בימי שאול אלא על ידי שהיה שאול גרופית של שקמה (וי"א נטיעה קטנה) ולא היה יכול לעמוד בו טלטלו הקב"ה והביאו בימי דוד מתלא אמרין שילא חטא ויוחנא משתלמא. לפיכך לא באו בימי בני אדם שפופים אלא בימי בני אדם גבורים שהן יכולין לעמוד בהן משל לזגג שהיה בידו קופה מלאה כוסות ודייטריטון בשעה שהוא מבקש לתלות קופתו הוא מביא יתד ותוקעה ונתלה הוא בה תחלה ואחר כך הוא תולה קופתו. רבי ברכיה הוה קרי עליהון נותן ליעף כח. (נב) נסתכל נח שהן מכעיסין להקב"ה אמר מה לי להזקק לפריה ורביה לפיכך לא הוליד עד ת"ק שנה ואחר כך אמר ימות האיש ההוא בלא בנים והקב"ה אמר פרו ורבו מיד נזקק לפריה ורביה: