Dibur_hamatchil sobre Gênesis 25:43

ויוסף אברהם ויקח אשה כתיב אשרי האיש זה אברהם. אשר לא הלך בעצת רשעים זה דור הפלגה. ובדרך חטאים לא עמד אלו אנשי סדום שנאמר ואנשי סדום רעים וחטאים. ובמושב לצים לא ישב זה אבימלך שאמר לו הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב ולא קבל עליו. כי אם בתורת ה' חפצו שנאמר כי ידעתיו למען אשר יצוה וגו' ובתורתו יהגה יומם ולילה אב לא למדו ורב לא היה לו מהיכן היה למד תורה אלא זימן לו הקב"ה שתי כליותיו כמין שני רבנין והיו נובעות ומלמדות אותו חכמה הדא הוא דכתיב אברך את ה' אשר יעצני אף לילות יסרוני כליותי. והיה כעץ שתול על פלגי מים ששתלן הקב"ה בארץ ישראל. אשר פריו יתן בעתו זה יצחק. ועלהו לא יבול זה ישמעאל. וכל אשר יעשה יצליח אלו בני קטורה שנאמר ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה. עוד ינובון בשיבה זה אברהם דשנים ורעננים יהיו ויוסף אברהם וגו'. כי יש לעץ תקוה זה אברהם אבינו שהיה לו תקוה. אם יכרת ועוד יחליף אם יאמר עליו הקב"ה כרות הברית הוא כורת הברית ועוד יחליף מצוות ומעשים טובים. ויונקתו לא תחדל זה לחלוחית שבו. אם יזקין בארץ שרשו ואברהם זקן בא בימים. ובעפר ימות גזעו ותמת שרה בקרית ארבע. מריח מים יפריח מריח מצוות ומעשים טובים יפריח. ועשה קציר כמו נטע נטע אין כתיב כאן אלא כמו נטע התוספת מרובה על העיקר. ויוסף אברהם ויקח וגו' בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך אם יהיו לך בנים בנערותך קח לך אשה בזקנותך והעמד בנים. ממי אתה למד מאברהם שלקח אשה והיו לו בנים בנערותו ולקח אשה בזקנותו. ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה ר' יהודה אומר זו הגר א"ל רב נחמן והכתיב ויוסף א"ל על פי הדבור כמה דאת אמר ויוסף ה' דבר אלי. א"ל והכתיב ושמה קטורה שקטרה מצוות ומעשים טובים א"ל והכתיב ולבני הפילגשים אשר לאברהם א"ל פילגשם כתיב. בעודנו חי אותה שישבה על הבאר ואמרה לחי העולמים ראה בעלבוני אמר ר' ברכיה אף על גב דאת אמר ותלך ותתע במדבר תאמר שנחשד עליה בריה תלמוד לומר ושמה קטורה כזה שהוא חותם גנזכאי ומוצאה בחותמה:

ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק ר' יהודה אומר בכורה ר' נחמיה אומר ברכה רבנן אמרין קבורה ודייתיקי רבי לוי בשם ר' חמא בר חנינא לא ברכו אלא מתנות נתן לו משל למלך שהיה לו פרדס ומסרו לאריס והיו בו שני אילנות כרוכים זה לזה אחד של סם חיים ואחד של סם המות אמר האריס אם אני משקה זה של סם חיים זה של סם המות חי עמו ואם אין אני משקה זה של סם המות היאך זה של סם חיים חי חזר ואמר אנא אריס אנא מה דאהני למריה דפרדסא למעבד עבד ליה כך אמר אברהם אם מברך אני את יצחק בני עכשיו ישמעאל ובני קטורה בכלל ואם אין אני מברך ישמעאל ובני קטורה היאך אברך את יצחק חזר ואמר אריס אנא אלא מה שהקב"ה עושה בעולמו יעשה כיון שמת אבינו אברהם נגלה הקב"ה על יצחק בנו וברכו הדא הוא דכתיב ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלקים את יצחק בנו:

ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות. בימי אלכסנדרוס מוקדון באו בני ישמעאל לעורר עם ישראל על הבכורה ובאו עמהן שתי משפחות רעות כנעניים ומצריים אמרו מי הולך ודן עמהם אמר גביעה בן קוסם אני הולך ודן עמהן א"ל הזהר שלא תחליט את ארץ ישראל אמר אני הולך ודן עמהן אם נוצח אני הרי מוטב ואם לאו הרי אתם אומרים מה הגרוע הזה שיעיד עלינו. הלך ודן עמהן. א"ל אלכסנדרוס מוקדון מי תובע מיד מי אמרו בני ישמעאל אנו תובעין מידן ומתורתן אנו באים עליהם כתיב כי את הבכור בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים וישמעאל בדין הוא שיטול פי שנים א"ל גביעה בן קוסם אדוני המלך אין אדם עושה חפצו בין בניו א"ל הן א"ל והכתיב ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק א"ל והיכן הוא נותן לבני קטורה א"ל ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות ונסתלקו משם בבושת פנים. אמרו כנענים מתורתן אנו באין עליהן בכל מקום כתיב ארץ כנען יתנו לנו ארצנו א"ל אדוני המלך אין אדם עושה מה שהוא רוצה בעבדו א"ל הן א"ל והכתיב ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו הרי הארץ שלנו והן עבדים לאדונינו המלך ונסתלקו בבושת פנים. אמרו מצרים מתורתם אנו באין עליהם ששים רבוא יצאו מארצנו טעונין כלי כסף וכלי זהב דכתיב וינצלו את מצרים יתנו לנו כספנו וזהבנו אמר להם גביעה בן קוסם אדוני המלך ס' רבוא עשו אצלם עבודה ר"י שנים מהם כספים מהם זהבים יתנו לנו מדינר דינר בכל יום ישבו פילוסופים חשבו לא הגיעו למאה שנה עד שנמצאת ארץ מצרים לטמיון ונסתלקו משם בבושת פנים. בקש לעלות לירושלים אזלין אלין כותאי ואמרו לו הזהר שאינם מניחין אותך ליכנס לבית קדש הקדשים שלהם כיון שהרגיש גביעה בן קוסם הלך ועשה לו שני אנפילאות ונתן בהן שתי אבנים טובות בשני רבואות כסף כיון שהגיע להר הבית א"ל אדוני המלך שלוף את מנעליך ונעול אלו שני אנפילאות שהרצפה חלקה שלא תחלק רגליך כיון שהגיע לבית קדש הקדשים א"ל עד כאן יש לנו רשות ליכנס מכאן ואילך אין לנו רשות ליכנס א"ל לכשאצא אני משוה לך את גבהתך א"ל אם אתה עושה כן רופא אומן תקרא ושכר הרבה תטול:

ויגוע וימת אברהם אמר רב חנן בר רבא אמר רב אותו היום שנפטר אברהם אבינו מן העולם עמדו כל גדולי אומות העולם בשורה ואמרו אוי לו לעולם שאבד מנהיגו ואוי לה לספינה שאבדה קברניטה:

ויגוע וימת אברהם אמר רב חנן בר רבא אמר רב אותו היום שנפטר אברהם אבינו מן העולם עמדו כל גדולי אומות העולם בשורה ואמרו אוי לו לעולם שאבד מנהיגו ואוי לה לספינה שאבדה קברניטה:

ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו בן האמה חולק כבוד לבן הגבירה כל מי שנאמר בו גויעה ואסיפה אינו אלא מיתתן של צדיקים. והא ישמעאל כתיב ביה גויעה ואסיפה ישמעאל עשה תשובה דכתיב ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו. מכדי ישמעאל קשיש מאי טעמא חשיב ליה יצחק מקמיה שמע מינה תשובה עביד ואדבריה יצחק לקמיה. ודילמא דרך חכמתן קא חשיב אלא מעתה דכתיב ויקברו אותו עשו ויעקב בניו הכא נמי דרך חכמתן קא חשיב. אלא מדאקדמיה ואדבריה שמע מינה עשה תשובה:

ואלה תולדות יצחק בן אברהם כתיב גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו. גילה בזמן שהוא צדיק בן צדיק. ויהי בימי אחז וגו' אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבונו של עולם ווי שמלך אחז א"ל בן יותם הוא ואביו צדיק היה איני יכול לפשוט ידי בו. ויולד חכם ישמח בו מנין אתה אומר כל מי שיש לו בן יגע בתורה שהוא מתמלא עליו רחמים תלמוד לומר ויולד חכם ישמח בו. אין לי אלא אביו בשר ודם מנלן שאפילו הקב"ה מתמלא עליו רחמים תלמוד לומר בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני. עטרת זקנים בני בנים האבות עטרה לבנים והבנים עטרה לאבות. האבות עטרה לבנים שנאמר ותפארת בנים אבותם והבנים עטרה לאבות שנאמר עטרת זקנים בני בנים אמרו לא נצול אברהם מכבשן האש אלא בזכות יעקב אבינו. משל לאחד שהיה לו דין לפני השלטון ויצא דינו מלפני השלטון לישרף וצפה אותו שלטון באיסטרולוגות שלו שהוא עתיד להוליד בת והיא נשאת למלך אמר כדאי הוא להנצל בזכות בתו כך יצא דינו של אברהם אבינו לישרף לפני נמרוד צפה הקב"ה שעתיד יעקב לצאת ממנו אמר הקב"ה כדאי הוא להנצל בזכותו של יעקב הדא הוא דכתיב לכן כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם. אברם נקרא אברהם שנאמר אברם הוא אברהם. יצחק נקרא אברהם דכתיב ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם. יעקב נקרא ישראל דכתיב לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל. יצחק נקרא ישראל דכתיב ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב. אברהם נקרא ישראל מילתא עמיקתא היא דין. ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים (ובארץ כנען ובארץ גשן) ת"ל שנה. יצחק דומה לאברהם (כתוב בפסוק מי מלל לאברהם):

ואלה תולדות יצחק בן אברהם כתיב גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו. גילה בזמן שהוא צדיק בן צדיק. ויהי בימי אחז וגו' אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבונו של עולם ווי שמלך אחז א"ל בן יותם הוא ואביו צדיק היה איני יכול לפשוט ידי בו. ויולד חכם ישמח בו מנין אתה אומר כל מי שיש לו בן יגע בתורה שהוא מתמלא עליו רחמים תלמוד לומר ויולד חכם ישמח בו. אין לי אלא אביו בשר ודם מנלן שאפילו הקב"ה מתמלא עליו רחמים תלמוד לומר בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני. עטרת זקנים בני בנים האבות עטרה לבנים והבנים עטרה לאבות. האבות עטרה לבנים שנאמר ותפארת בנים אבותם והבנים עטרה לאבות שנאמר עטרת זקנים בני בנים אמרו לא נצול אברהם מכבשן האש אלא בזכות יעקב אבינו. משל לאחד שהיה לו דין לפני השלטון ויצא דינו מלפני השלטון לישרף וצפה אותו שלטון באיסטרולוגות שלו שהוא עתיד להוליד בת והיא נשאת למלך אמר כדאי הוא להנצל בזכות בתו כך יצא דינו של אברהם אבינו לישרף לפני נמרוד צפה הקב"ה שעתיד יעקב לצאת ממנו אמר הקב"ה כדאי הוא להנצל בזכותו של יעקב הדא הוא דכתיב לכן כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם. אברם נקרא אברהם שנאמר אברם הוא אברהם. יצחק נקרא אברהם דכתיב ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם. יעקב נקרא ישראל דכתיב לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל. יצחק נקרא ישראל דכתיב ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב. אברהם נקרא ישראל מילתא עמיקתא היא דין. ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים (ובארץ כנען ובארץ גשן) ת"ל שנה. יצחק דומה לאברהם (כתוב בפסוק מי מלל לאברהם):

ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה. יצחק אבינו היה כשנעקד על גבי המזבח בן ל"ז שנה בו בפרק מתה שרה באותו פרק נולדה רבקה נמצאת רבקה נשאת ליצחק בת ג' שנים:

בת בתואל הארמי אם למד שהוא מפדן ארם מה ת"ל אחות לבן הארמי אלא בא ללמדך אביה רמאי ואחיה רמאי ואנשי מקומה רמאין והצדקת הזו שהיא יוצאה מביניהם למה היא דומה לשושנה בין החוחים. כתיב וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם אל לבן וגו' מלמד שכללן כולם ברמאות. ויעתר יצחק לה' ר' יוחנן אמר ששפך תפלות כעתר. רבי שמעון בן לקיש אמר שהפך את הגזירה ולפום כן קריין ליה עתרא דהפיך אדרא. לנכח אשתו מלמד שהיה יצחק שטוח כאן והיא שטוחה כאן אמר לפני הקב"ה רבונו של עולם כל בנים שאתה עתיד ליתן לי יהיו מן הצדקת הזאת אף היא אמרה כן. כי עקרה היא עיקר מטרין לא היה לה וגלף לה הקב"ה עיקר מטרין. ויעתר לו ה' לבן מלכים שהיה חותר לאביו לטול לטרא של זהב הבן חותר מבחוץ והאב חותר מבפנים:

אמר ר' יצחק יצחק אבינו עקר היה שנאמר ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו על אשתו לא נאמר אלא לנכח אשתו ששניהם עקורים היו. אי הכי ויעתר לו ה' ויעתר להם מבעיא ליה אלא לפי שאינו דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע. אמר ר' יצחק מפני מה היו אבותינו עקורים מפני שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים למה נמשלה תפלתן לעתר וכו' כדלעיל. ,.,. חסר קטע:

ויתרוצצו הבנים בקרבה ר' יוחנן אמר זה רץ להרוג את זה וזה רץ להרוג את זה. ר' שמעון בן לקיש אמר זה מתיר צוויו של זה וזה מתיר צוויו של זה. רבי לוי אמר שלא תאמר משיצא ממעי אמו נזדווג לו אלא עד שהוא במעי אמו זירתיה מתוחה לקבליה הדא הוא דכתיב זורו רשעים מרחם.

דבר אחר ויתרוצצו הבנים עוברת על בתי עבודה זרה עשו מפרכס לצאת זורו רשעים מרחם תעו מבטן. עוברת על בתי כנסיות ובתי מדרשות יעקב מפרכס לצאת הדא הוא דכתיב בטרם אצרך בבטן ידעתיך ותאמר אם כן למה זה אנכי מלמד שהיתה רבקה אמנו מחזרת על פתחיהן של נשים ואומרת הגיע לכם הצער הזה מימיכם אם כן הוא הצער של בנים הלואי לא עיברתי אם כן אני עתידה להעמיד י"ב שבטים הלואי לא עיברתי שראויה היתה רבקה להעמיד י"ב שבטים הדא הוא דכתיב ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך הא תרין. ושני לאומים ממעיך יפרדו הא ארבע. ולאם מלאם יאמץ הא שיתא. ורב יעבוד צעיר הא תמניא. וימלאו ימיה ללדת והנה תומים בבטנה הא עשרה. ויצא הראשון אדמוני הא חד עשר. ואחרי כן יצא אחיו הא תריסר. ואית דמייתי לה מן הדין קריא ותאמר אם כן למה זה אנכי ז"ה בגימטריא תריסר. ותלך לדרוש את ה' וכי בתי כנסיות ובתי מדרשות היו באותן הימים אלא לא הלכה אלא לבית מדרשו של שם ועבר ללמדך כל מי שהוא מקבל פני זקן כאילו הוא מקבל פני שכינה:

ויתרוצצו הבנים בקרבה שהיו חולקין בשביל העולם הזה והעולם הבא באותה שעה רצה סמאל להרוג יעקב במעי אמו אלא שעמד מיכאל כנגדו באותה שעה עמד מיכאל ורצה לשרוף לסמאל עד שהושיב הקב"ה בתי דינים ביניהן. ויאמר ה' לה על ידי שם בן נח (ככתוב בפסוק ותכחש שרה):

שני גוים בבטנך אמר רב יהודה אמר רב אל תקרי גוים אלא גאים זה אנטונינוס ורבי שלא פסק משלחנם לא צנון ולא חזרת ולא קשואין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים. דאמר מר צנון מחתך את המאכל חזרת מהפך האוכל. קשות מרווחא מעיינא. והתני דבי ר' ישמעאל למה נקרא שמן קשואין שהוא קשה לכל גופו של אדם כחרבות לא קשיא הא ברברבי הא בזוטרי:

שני גוים בבטנך אמר רב יהודה אמר רב אל תקרי גוים אלא גאים זה אנטונינוס ורבי שלא פסק משלחנם לא צנון ולא חזרת ולא קשואין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים. דאמר מר צנון מחתך את המאכל חזרת מהפך האוכל. קשות מרווחא מעיינא. והתני דבי ר' ישמעאל למה נקרא שמן קשואין שהוא קשה לכל גופו של אדם כחרבות לא קשיא הא ברברבי הא בזוטרי:

ולאם מלאם יאמץ אמר ר' נחמן מתחלה היו מביאין נסכים מיהודה שלא היה יינם מחמיץ עד שנותנים לתוכו שעורין והיו קורין אותו חומץ סתם עכשיו אין יינם של אדום מחמיץ עד שנותנים לתוכה שעורים וקורין אותו חומץ האדומי לקיים מה שנאמר אמלאה החרבה אם מלאה זו חרבה זו. רב נחמן בר יצחק אמר מהכא ולאם מלאם יאמץ:

ויצא הראשון אדמוני שעד שהוא במעי אמו שתה דם נדתה ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו:

ויגדלו הנערים ויהי עשו משל להדס ועצבוניות שהיו גדלים זה על גבי זה וכיון שהגדילו והפריחו זה נותן ריחו וזה חוחיו כך כל י"ג שנה שניהם הולכים לבית הספר ולאחר י"ג שנה זה הולך לבית הספר וזה הולך לבית עבודה זרה. אמר ר' אלעזר בר' שמעון צריך אדם לטפל בבנו עד י"ג שנה ולאחר י"ג צריך שיאמר ברוך שפטרני מענשו של זה. ויהי עשו איש יודע ציד צד את הבריות בפיו את לא גנבת מאן גנב עמך את לא קטלת מאן קטל עמך. ר' אבהו אמר שודני צודני צד בבית צד בשדה. צד בבית היאך מתקנין מילחא. צד בשדה היאך מתקנין תיבנא. ר' אבא בר כהנא אמר הפקיר עצמו כשדה אמרו ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם לא דיינו שנשתעבדנו לע' אומות אלא אף לזו שנבעלת כנשים אמר להם הקב"ה בו בלשון אפרע מהם הדא הוא דכתיב והיו לב גבורי אדום ביום ההוא כלב אשה מצרה. ויעקב איש תם יושב אהלים שני אהלים בית מדרשו של שם ובית מדרשו של עבר:

ויגדלו הנערים ויהי עשו משל להדס ועצבוניות שהיו גדלים זה על גבי זה וכיון שהגדילו והפריחו זה נותן ריחו וזה חוחיו כך כל י"ג שנה שניהם הולכים לבית הספר ולאחר י"ג שנה זה הולך לבית הספר וזה הולך לבית עבודה זרה. אמר ר' אלעזר בר' שמעון צריך אדם לטפל בבנו עד י"ג שנה ולאחר י"ג צריך שיאמר ברוך שפטרני מענשו של זה. ויהי עשו איש יודע ציד צד את הבריות בפיו את לא גנבת מאן גנב עמך את לא קטלת מאן קטל עמך. ר' אבהו אמר שודני צודני צד בבית צד בשדה. צד בבית היאך מתקנין מילחא. צד בשדה היאך מתקנין תיבנא. ר' אבא בר כהנא אמר הפקיר עצמו כשדה אמרו ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם לא דיינו שנשתעבדנו לע' אומות אלא אף לזו שנבעלת כנשים אמר להם הקב"ה בו בלשון אפרע מהם הדא הוא דכתיב והיו לב גבורי אדום ביום ההוא כלב אשה מצרה. ויעקב איש תם יושב אהלים שני אהלים בית מדרשו של שם ובית מדרשו של עבר:

מן האדום האדום הזה רבי יוחנן אמר מניה ומן פטרוניה וריש לקיש אמר מניה ומן דכוותיה. הוא אדום ויצא הראשון אדמוני. תבשילו אדום הלעיטני נא מן האדום. ארצו אדומה ארצה שעיר שדה אדום. גבוריו אדומים מגן גבריהו מאדם. לבושיו אדומים אנשי חיל מתולעים. יפרע ממנו אדום דודי צח ואדום. בלבוש אדום מדוע אדום ללבושך:

מכרה כיום את בכורתך לי אמרו כשהיו יעקב ועשו במעי אמן א"ל יעקב לעשו אחי שני עולמות לפנינו העולם הזה ועולם הבא העולם הזה יש בו אכילה ושתיה ומשא ומתן לישא אשה ולהוליד בנים ובנות אבל העולם הבא אין בו כל המדות הללו רצונך טול אתה העולם הזה ואני אטול העולם הבא שנאמר מכרה כיום את בכורתך לי כאותו היום שהיו בבטן אמם. מיד כפר עשו בתחית המתים שנאמר הנה אנכי הולך למות אותה שעה נטל עשו חלקו העולם הזה ויעקב נטל חלקו העולם הבא וכשבא יעקב מבית לבן וראה לו עשו בנים ובנות עבדים ושפחות א"ל יעקב אחי לא כך אמרת לי שתטול אתה העולם הבא ואני אטול העולם הזה מנין לך כל הממון הזה שתשמח הרהר עשו בדעתו ומה העולם הזה שאינו חלקו נתן לו הקדוש ברוך הוא שכרו העולם הבא שהוא חלקו על אחת כמה וכמה מיד אמר עשו רצונך בוא ונעשה שותפות טול אתה חצי העולם הזה וחצי העולם הבא כו' א"ל יעקב בני רכים ואינן יכולין לעמוד ביסורין שנאמר ודפקום יום אחד:

ויאמר יעקב מכרה כיום א"ל זבין לי חד יום מן דידך אמר ר' אחא כל מי שיודע לחשב כמה שנים ישב אבינו יעקב בשלוה ימצא שיום אחד ישב יעקב בשלוה בצלו של עשו. ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות מתחיל מחרף ומגדף למה לי אין כתיב כאן אלא למה זה לי.

דבר אחר הנה אנכי הולך למות שהיה נמרוד מבקש להמיתו בשביל אותו בגד שהיה של אדם הראשון שבשעה שהיה עשו לובשו ויוצא בשדה היו באין כל חיה ועוף שבעולם ומתקבצים אצלו. ויאמר השבעה לי מה רצה יעקב אבינו ליתן נפשו על הבכורה דתנן עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות משהוקם המשכן נאסרו הבמות ועבודה בכהנים אמר יהא רשע זה עומד ומקריב הדא הוא דכתיב אם לא דם שנאת ודם ירדפך ועשו זה שונא את הדם. ר' לוי אמר זה דם מילה. ר' שמואל בר נחמן אמר זה דם הקרבנות. רבנן אמרי שנאת דמו של אדם ואתה הורגו הדא הוא דכתיב ויאהב קללה ותבואהו ולא חפץ בברכה ר' לוי אמר ולא חפץ בבכורה. ר' חמא אמר זה דם הקרבנות שהוא קרוי ברכה כמה דאת אמר מזבח אדמה תעשה לי וכתיב אבוא אליך וברכתיך: