וְאוּלָ֗ם אָנֹכִ֞י מָלֵ֤אתִי כֹ֙חַ֙ אֶת־ר֣וּחַ יְהוָ֔ה וּמִשְׁפָּ֖ט וּגְבוּרָ֑ה לְהַגִּ֤יד לְיַֽעֲקֹב֙ פִּשְׁע֔וֹ וּלְיִשְׂרָאֵ֖ל חַטָּאתֽוֹ׃ (ס)
Quanto a mim, estou cheio do poder do Espírito do SENHOR, assim como de justiça e de coragem, para declarar a Jacó a sua transgressão e a Israel o seu pecado.
גן נעול
[משלי כד, ה] "גבר חָכָם בעוז ואיש דעת מאמץ כח". פירוש, "חכם" שמתאמץ על יצרו ונוהג בחכמה, וכדברי הכלל הי"ב. והענין כי החכמה מנגדת לטבע יצר הלב. ולפי שיצר הלב קשה, צריך גבורה גדולה למשול עליו, וכדרך (אבות, ד) "איזהו גבור? הכובש את יצרו". ומלת "גיבור" הושאל מן גבורה. ולטעם זה מתואר האדם בשם "גבר", בעבור כי נטוע בו כח גבורה למשול על כחותיו, והוא בעל הממשלה והבחירה. יש יתגבר על יצרו וזוהי גבורה לטובה. ולכן בהסמך מלת גבר אל תאר "חכם", יורה על ההתגברות בדרכיו, ושכובש יצרו ונוהג בחכמה. וכבר אמרנו כי לאיש כזה נלוה עזר אלוהי ממרומים לתת לו עוז ותעצומות, וכדרך (תהלים קלח, ג) "תרהיבני בנפשי עוז", (שם כח, ח) "יי' עוז למו", (שם כט, יא) "יי' עוז לעמו יתן", וכיוצא באלה המורים על העזר האלוהי לצייר דרכי החכמה בלב. ועל כן אמרו קדמונינו ז"ל (מדרש שהש"ר ב, י) "אין עוז אלא תורה", כי דרכי התורה הן דרכי החכמה העליונה. ו"איש דעת" מעלתו גדולה מן החכם, כי נוסף על חכמתו ותורתו נחה עליו רוח דעת, כדרך (משלי ב, ה) "ודעת אלהים תמצא", (ישעיה יא, ב) "רוח דעת ויראת ה'". ובכלל זה ידיעת ההשגות העמוקות והנפלאות בדרכי ה' וסוד שמותיו ית' וכיוצא בהן. ואיש כזה, מלבד שאינו צריך להתגבר על יצרו, הנה הוא "מאמץ כח". והמליצה הזאת כוללת תוספות רוח גבורה דעה והשכל, כדרך (איוב ט, ד) "חכם לב ואמיץ כח", (ישעיה מ, כו) "מרוב אונים ואמיץ כח". כי מלת "כח" הניחו כתבי הקדש על הכוונה הזאת, כמו (במדבר יד, יז-יח) "ועתה יגדל נא כח אדני וכו' יי' ארך אפים ורב חסד" וגו'. הקדים מליצת "כח אדני" טרם הזכירו המדות העליונות היקרות. וכן אמר הנביא (מיכה ג, ח) "ואולם אנכי מלאתי כח את רוח יי' ומשפט וגבורה" וגו', וכיוצא בהן, המורים כולם על תוספות רוח גבורה דעה ובינה. ולכן כנגד ההתעצמות בדרכי החכמה אמר "גבר חכם בעוז" כלומר עם העוז לבד הנלוה לו ממרומים ינהג בחכמה. ונעלה ממנו איש הדעת שהוא ברוחב דעתו וצדקתו הגדולה מאמץ כח את רוח ה', וזוכה למעלות הנשגבות לנבואה ורוח הקדש וכיוצא. ונמשך פסוק זה לענין שלפניו (משלי כד, ג-ד) "בחכמה יבנה בית וגו' ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים", והזכיר אחריו ההבדל שבין החכם ואיש הדעת. ואם אזכה לפרש ברחבה שרש "עוז", ושרש "כח", ושרש "אמץ", וההבדלים המבדילים ביניהן, יתבאר הענין יותר בעיון הדק.