Midrash sobre Êxodo 1:18

רַבִּי אַחָא וְרַבּוֹתֵינוּ. רַבּוֹתֵינוּ אוֹמְרִים: שְׁנֵי פְעָמִים אוֹמֵר אֶת הַדָּבָר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרוֹ לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ, הֲרֵי אֶחָד. הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ, הֲרֵי שְׁנָיִם. וְאַחַר כָּךְ, וַיֹּאמֶר לָאָדָם. וְרַבִּי אַחָא אוֹמֵר, אַרְבָּעָה פְעָמִים הָיָה אוֹמֵר כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר, וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרוֹ לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ וְגוֹ', וְאַחַר כָּךְ וַיֹּאמֶר לָאָדָם. מִמִּי אַתְּ לָמֵד, מִיּוֹכֶבֶד וּמִמִּרְיָם. מַה כְּתִיב בָּהֶם, וַיִּקְרָא מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת וַיֹּאמֶר לָהֶן וְגוֹ' (שמות א, יח), וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם (שמות א, טז), בְּמָקוֹם שֶׁהַוָּלָד נִבְנֶה, אִם בֵּן הוּא וְגוֹ' (שמות א, טז). וְלָמָּה הָיוּ עוֹשִׂין כֵּן. אֶלָּא שֶׁאָמְרוּ לוֹ אַסְטְרוֹלוֹגִין שֶׁלּוֹ, בַּיּוֹם הַזֶּה גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל נוֹלָד, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם מִצְרִי הוּא אִם יִשְׂרָאֵל. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כִּנֵּס אֶת כָּל הַמִּצְרִיִּים, אָמַר לָהֶם: הַשְׁאִילוּ לִי בְּנֵיכֶם יוֹם אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד (שמות א, כב). מִיִּשְׂרָאֵל אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד, בֵּין מִצְרִי בֵּין יִשְׂרָאֵל, הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ (שמות א, כב).

[ויהי ביום השמיני קרא משה וגו']. אמרו רבותינו כל אותן הימים שהיה משה בסנה, אמר לו הקב"ה לך בשליחותי, והוא אומר שלח נא ביד תשלח (שמות ד יג), כך היום הראשון והשני, אמר לו הקב"ה אני מפתה אותך, ואתה אומר שלח, חייך אני פורעה לך, למחר כשיעשה את המשכן תהא סבור בעצמך שתשמש בכהונה גדולה, ואני אומר לך קרא לאהרן שישמש, לכך נאמר קרא משה לאהרן ולבניו. יש קריאה שהיא לשובע, [ויש קריאה לרעב, מנין לשובע] שנאמר וקראתי אל הדגן והרביתי אותתו (יחזקאל לו כט), לרעב מנין, [שנאמר] קרא ה' לרעב וגו' (מ"ב ח א), יש קריאה לגדולה, שנאמר קרא משה, א"ל משה כך אמר לי הקב"ה למנות אותך כהן גדול, אמר לו אהרן אתה יגעת במשכן, ואני נעשה כהן גדול, א"ל חייך אעפ"י שאתה נעשה כהן גדול כמו שאני נעשה, שכשם ששמחת לי בגדולתי, כך אני שמח לך בגדולתך, ואימתי שמח לו, בשעה שאמר לו הקב"ה, ועתה (לך) [לכה] ואשלחך אל פרעה (שמות ג י), א"ל הקב"ה לך הדבר שמור, א"ל משה בי אדוני (שם ד י), בייא אתה מעביר עלי, אחי גדול ממני, ואני הולך לפניו, א"ל הקב"ה [חייך] שאמרת כראוי, ואעפ"י כן וראך ושמח בלבו (שם יד). אמר ר' שמעון בן יוחי א"ל הקב"ה אותו הלב ששמח לגדולתו של אחיו, ונתנו אותם אבנים טובים עליו, לפיכך כל אותן שבעת הימים שחיה משה עוסק במשכן, הוא היה זורק את דם ומקטיר את החלבים, א"ל הקב"ה מה אתה סבור שתהיה כהן גדול, קרא לאחיך שישמש כהן גדול, לכך ויהי ביום השמיני קרא משה [לאהרן ולבניו ולזקני ישראל], ולמה אל זקני ישראל, בשביל לגדלו בפני הזקנים, א"ל הקב"ה קרא לזקנים ומנה אותו בפניהם, שלא יהו ישראל אומרים מעצמו נעשה כהן גדול, לפיכך ולזקני ישראל.

וילך משה וישב אל יתר חותנו (שמות ד יח). זש"ה והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש (איוב כג יג), דרש ר' פפייס לפי שהוא יחידי בעולמו ואין מי שימחה בידו כל מה שמבקש לעושת עושה, שנאמר ונפשו אותה ויעש, אמר לו ר' עקיבא דייך פפייס אין דורשין כך, ומהו והוא באחד ומי ישיבנו, כשם שהשואל למטן כך שואל למעלן, מנין שנאמר בגזירת עירין (פתגמין) [פתגמא] (ובמאמר) [ומאמר] קדישין שאילתא וגו' (דניאל ד יד), כשם שנושאין ונותנין בהלכה למטן כך למעלן, והכל במשפט, שנאמר אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת (שם י כא), והקב"ה נושא ונותן במשפט, ואומר היאך יצא דינו של פלוני זה, והם אומרים כך יצא, והקב"ה מסכים עמהם, ממי אתה למד ממיכה, ראה מה כתיב, ויאמר (מיכיהו) לכן (שמעו) [שמע] דבר ה' ראיתי את ה' יושב על כסאו וכל צבא השמים (עומדים) [עומד] עליו מימינו ומשמאלו (מ"א כב יט), וכי יש שמאל למעלה שהוא אומר מימינו ומשמאלו, אלא אלו מיימינים מטים לכף זכות, ואלו משמאילים מטים לכף חובה, הוי הכל במשפט, ומהו והוא באחד ומי ישיבנו, על שהוא יחידי בעולמו הוא יודע דעת של בריותיו.