Midrash sobre Êxodo 22:4

ויאמר משה אסורה נא. אסרה חסר ו' כדרשב"ל דאמר רשב"ל צוארו עקם לראות את המראה הגדול הזה, כי נפלא הדבר בעיניו מדוע לא יבער הסנה, והכתיב והנה הסנה בוער באש (פסוק ב), אלא מדוע לא יבער הסנה לגמרי כדרך העולם, שבזמן שהאש שולטת בעצים הם כלים, והוא אינו כלה, אבל דרך הפשט מדביר בער על אופן בעירות אש, ודומה לדבר לפידים בוערים, וחמתו בערה בו (אסתר א יב) ומלשון כלייה היא, כלומר ולא יבער הסנה על אופן כלייה גמורה, ודומה לו ובער בשדה אחר (שמות כב ד), כאשר יבער הגלל עד תומו (מ"א יד י), בערתי הקדש (דברים כו יג), דהיינו כולם לשון כלייה:

גיטין פרק ה - תַּנְיָא: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ: הַנִּזָּקִין שָׁמִין לָהֶם בְּעִדִּית? מִפְּנֵי הַגַּזְלָנִים, וּמִפְּנֵי הַחַמְסָנִים. כְּדֵי שֶׁיֹּאמַר אָדָם: לָמָּה אֲנִי גּוֹזֵל? וְלָמָּה אֲנִי חוֹמֵס? לְמָחָר בֵּית־דִּין יוֹרְדִין לִנְכָסַי, וְנוֹטְלִין שָׂדֶה נָאֶה שֶׁלִּי, וְסוֹמְכִין עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: (שמות כ״ב:ד׳) "מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם".

כי יבער המבער חייב [לשלם] מכאן אתה אומר הגנבים שפתחו את הדיר ופתחו את המוקצה ויצתה בהמה והזיקה הגנבים פטורין ובעל הבית פטור שנ' ושלח את בעירה יצא זה שלא שלח הוציאוה הגנבים הגנבין חייבין ובעל הבית פטור שנ' כי יבער ישלם המבער חייב לשלם: נעל כראוי וקשר כראוי [ועשה לה מחיצה גבוהא עשרה טפחים ומסרה לזקן ולחולה שיש בו דעת] ויצתה [בהמה] והזיקה פטור שנ' ושלח את בעירה יצא זה שלא שלח: נעל שלא כראוי וקשר שלא כראוי [ועשה מחיצה שאינה גבוהה עשרה טפחים](או שמסרה) [ומסרה] לחרש שוטה וקטן [שאין בהם דעת] ויצתה [בהמה] והזיקה חייב שנ' כי יבער ישלם המבעיר חייב לשלם: שדה או כרם. אין לי אלא שדה וכרם המיותרין מניין לרבות כל דבר ת"ל או כרם יכול שאני מביא את שקרעה כסות ושאכלה את הכלים ת"ל כרם מה כרם מיוחד שהוא פיחת אף כל דבר שהוא פירות או מה כרם פירות גמורין אף אין לי אלא פירות גמורין מניין אפילו אכלה זרעין ושתלין [הרי אלו שמין לו] ת"ל שדה: [ר' שמעון אומר כרם והלא הכרם בכלל שדה היה מה תלמוד לומר שדה או כרם מלמד שאם אכלה פגין או בושר רואין אותן כאילו הן פירות גמורין: ושלח את בעירה. בהמה שהיתה מהלכת כדרכה ברשות רבים ונפלה לגינה וניהנתה אם שלא מאיליה משלמת מה שניהנתה. ואם מאיליה משלמת מה שהזיקה. אין שמין בית קב מפני שהוא משביח. ולא בית כור מפני שהוא (... נים) [פוגם] אלא שמין בית סאה באותה שדה כמה היתה יפה וכמה היה יפה: ושלח את בעירה. אין לי אלא שן לאכול את הראוי לה מנין לרגל לשבר בדרך הלוכה תלמוד לומר ושלח את בעירה לא השן בכלל הרגל היית שנ' (ישעיה ה' ה') חסר מסוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס ואין לי אלא אלו בלבד מנין הזיקה בדרך הילוכה בגופה בדרך הילוכה חמור במשוי שעליו בדרך הילוכו מה אילו מיוחדין שהזיקו בדרכן ובראוי להן משלמין נזק שלם כך כל המזיק כדרכו וכראוי לו משלם נזק שלם. ע״ט] ושלח את בעירה. אין לי אלא שן לאכול את הראוי לה ורגל לשבר כדרך הלוכה מניין לשן לאכול את שאין ראוי לה ולרגל לשבר שלא כדרך הלוכה ת"ל ובער בשדה אחר לרבות דברים אחרים יכול על הכל משלם נזק שלם ודין הוא והלא שור שהזיק את חבירו בכלל היה ולמה תנא להקיש אליו מה שור מיוחד שהזיק כדרכו בשאין ראוי לו בתם משלם חצי נזק ובמועד נזק שלם כך כל דבר שהזיק כדרכו בשאין ראוי לו בתם משלם חצי נזק ובמועד נזק שלם: [ובער בשדה אחר. ולא בשדה בעל הבית. יכול אף על פי שנתן לו רשות בעל הבית לגדוש תלמוד לומד ובער בשדה מכל מקום: פ'] מיטב שדהו ומיטב כרמו [ישלם.] מלמד שאין שמין לו אלא מן העדית [יכול אם הזיקה בזיבורית יהו שמין לו מן העידית ת"ל שדה שדה אמורה למעלה ואין לי אלא בלבד] מניין לכל המשלם קנס (שאינו משלם) [שאין שמין לו] אלא מן העדית ת"ל מיטב שדהו ומיטב כרמו זה בנין אב לכל המשלם קנס שאין שמין לו אלא מן העדית: מיטב שדהו ומיטב כרמו מלמד שאין שמין לו אלא מן המטלטלין [אין לי אלא זה בלבד] מניין לכל המשלם קנס (שלא ישלם) [שאין שמין לו] אלא מן המטלטלין ת"ל מיטב שדהו ומיטב כרמו זה בנין אב לכל המשלם קנס (שלא ישלם) [שאין שמין לו] אלא מן המטלטלין: [מיטב שדהו וגו' מלמד שאין שמין בראוי כבמוחזק: כרמו. פרט לגבוה: ישלם. מכל מקום שנ' ישלם משלם נזק שלם: פ״א]