Midrash sobre Eclesiastes 3:18

אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם. בין צדיקים בין רשעים שהצדיקים בעוני ובייסורין כל כך למה לברם להיו לברור להם מדת צדקה לראות שהם בהמה להראות להם שהצדיקים נמשכים אחר שכינה כבהמה. מה הבהמה פושטת צוארה לשחיטה כך הצדיקים שנ' כי עליך הרגנו כל היום. המה להם. כך המה חושבים בלבם שהם כבהמה ואינם מתגאים בעצמם והרשעים על דברת שהם מחרפים ומגדפים והקב"ה משפיע להם שלום כל כך למה לברם האלהים לברור להם מדת הרשעים ולראות שהם כבהמה המה להם. ולהראות לכל שהרשעים נמשלו לבהמה מה בהמה כשיגמר דינה לשחיטה שוב אין לה חיים כך הרשעים ומדת זו מסורה בידך כל העושה מצוה קרוב למיתתו בידוע שלא היה מדת צדקו חסירה אלא אותה בלבד לפיכ' השלימה וכל העובר עבירה בשעת מיתתו בידוע שלא היתה מדת רשעו חסירה אלא אותה העבירה והשלימה אלו הולכין שלמין בצדקן ואלו הולכין חסירין ברשען.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשְׁפַּט דּוֹר הַמַּבּוּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ נָטְלוּ דִּינָם וְיִהְיֶה לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, דְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל טִפָּה וְטִפָּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹרִיד עֲלֵיהֶם הָיָה מַרְתִּיחָהּ בַּגֵּיהִנֹּם וּמוֹצִיאָהּ וּמוֹרִידָהּ עֲלֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב ו, יז): בְּעֵת יְזֹרְבוּ נִצְמָתוּ, זְרִיבָתָם לַחְלֻטָנִית הָיְתָה. (קהלת ט, ו): גַּם אַהֲבָתָם, שֶׁהָיוּ אוֹהֲבִים לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּהֶם. (קהלת ט, ו): גַּם שִׂנְאָתָם, שֶׁהָיוּ שׂוֹנְאִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. (קהלת ט, ו): גַּם קִנְאָתָם, שֶׁהָיוּ מְקַנְּאִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּהֶם, (קהלת ט, ו): כְּבָר אָבָדָה, וְחֵלֶק אֵין לָהֶם עוֹד לְעוֹלָם. (קהלת ג, יח): עַל דִּבְרַת, (קהלת ט, ו): בְּכֹל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא (בראשית ו, ז ח): כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם, וְנֹחַ מָצָא חֵן, אֶתְמְהָא, אֶלָּא אֲפִלּוּ נֹחַ שֶׁנִּשְׁתַּיֵּיר מֵהֶם לֹא שֶׁהָיָה כְּדַאי אֶלָּא שֶׁמָּצָא חֵן.