Midrash sobre Números 20:21

וַיִּשְׁלַח משֶׁה מַלְאָכִים כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל (במדבר כ, יד), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים טו, ג): לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ, בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם עוֹשֶׂה בִּפְרַקְמַטְיָא עִם חֲבֵרוֹ וְהִקְפִּידוֹ, פּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִרְאוֹתוֹ, וּמשֶׁה אַף עַל פִּי שֶׁנֶּעֱנַשׁ עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, לב): וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמשֶׁה, לֹא פָּרַק מַשָֹּׂאָן מֵעָלָיו אֶלָּא וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים. (במדבר כ, יד): אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ, אָמַר לוֹ: אַתָּה יָדַעְתָּ כְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית טו, יג): יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, אָנוּ נִשְׁתַּעְבַּדְנוּ וְאַתָּה בֶּן חוֹרִין, (במדבר כ, טו): וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ, עַל אוֹתוֹ עִנּוּי, מָשָׁל לִשְׁנֵי אַחִין שֶׁיָּצָא שְׁטַר חוֹב עַל זִקְנֵיהֶם, פָּרַע אוֹתוֹ אֶחָד מֵהֶם, לְיָמִים הִתְחִיל לִשְׁאֹל חֵפֶץ מֵאָחִיו, אָמַר לוֹ אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאוֹתוֹ חוֹב עַל שְׁנֵינוּ, וַאֲנִי הוּא שֶׁפְּרַעְתִּיו, אַל תַּחְזִירֵנִי מִן חֶפְצִי שֶׁאֲנִי שׁוֹאֵל. (במדבר כ, טו): וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ מִצְרַיְמָה, מַה טִּיבָן שֶׁל אָבוֹת כָּאן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ, טו): וַיָּרֵעוּ לָנוּ מִצְרַיִם וְלַאֲבֹתֵינוּ, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּצָרָה אַף הֵן בְּצָרָה. (במדבר כ, יז): נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ וגו' מֵי בְאֵר, מֵי בּוֹרוֹת הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר, לִמְדָךְ תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁהַהוֹלֵךְ לְאֶרֶץ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ וְיֵשׁ בְּיָדוֹ צָרְכּוֹ, לֹא יֹאכַל מִמַּה שֶּׁבְּיָדוֹ אֶלָּא שֶׁלּוֹ יְהֵא מֻנָּח וְיִקְנֶה מִן הַחֶנְוָנִי בִּשְׁבִיל לְהַנּוֹתוֹ, כָּךְ אָמַר לוֹ משֶׁה הַבְּאֵר עִמָּנוּ וּמָן אָנוּ אוֹכְלִין, לֹא תֹאמַר שֶׁאָנוּ מַטְרִיחִין עָלֶיךָ, שָׂכָר אַתָּה עוֹשֶׂה לְעַצְמְךָ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה (דברים ב, ו): אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף, אָמַר לָהֶם משֶׁה הַתִּירוּ לָכֶם כִּיסְכֶם שֶׁלֹא יֹאמְרוּ עֲבָדִים הָיוּ, עֲנִיִּים הֵם, הַרְאוּ לָהֶם עָשְׁרְכֶם וְיֵדְעוּ שֶׁלֹא הִפְסַדְתֶּם בַּשִּׁעְבּוּד, (בראשית טו, יד): וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל, וְיֵדְעוּ שֶׁאֵין אַתֶּם חֲסֵרִים כְּלוּם, וְלֹא מִשֶּׁלָּכֶם אַתֶּם נוֹתְנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ב, ז): כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר. (במדבר כ, יז): דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ, שֶׁאָנוּ חוֹסְמִין אֶת בְּהֶמְתֵּנוּ, (במדבר כ, יז): לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול, זֶה קָשֶׁה מִכֻּלָּם, שֶׁאָמְרוּ לוֹ בְּכָל סְבִיבוֹתֵינוּ יֵשׁ לָנוּ רְשׁוּת לַהֲרֹג וְלָבֹז, אֲבָל בִּגְבוּלְךָ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאל. (במדבר כ, יח): וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם לֹא תַעֲבֹר בִּי, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים קכ, ז): אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה, וּמִנַּיִן שֶׁכָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵין מַנִּיחִים אֶתְכֶם לַעֲבֹר וְלֹא הַכֹּל מֵהֶם שֶׁאֲנִי הוּא שֶׁרוֹצֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ב, ה): אַל תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם, וּכְתִיב (במדבר כ, כא): וַיְמָאֵן אֱדוֹם נְתֹן אֶת יִשְׂרָאֵל. וְאַחַר כָּךְ שָׁלְחוּ אֶל מֶלֶךְ מוֹאָב וְלֹא אָבָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְפֹרָשׁ כָּאן הֲרֵי מְפֹרָשׁ בְּשׁוֹפְטִים, מְלַמֵּד שֶׁהַכֹּל בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁלֹא הָיָה בְּכֻלָּן קַל מִיִּפְתָּח, וְהוּא פֵּרַשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים יא, יז): וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם לֵאמֹר אֶעְבְּרָה נָא בְאַרְצֶךָ וְלֹא שָׁמַע מֶלֶךְ אֱדוֹם וְגַם אֶל מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח וְלֹא אָבָה. וְאַף משֶׁה רָמַז (דברים ב, כט): כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר.

וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיָּבֹאוּ (במדבר כ, כב), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברי הימים ב כ, לז): בְּהִתְחַבֶּרְךָ עִם אֲחַזְיָהוּ פָּרַץ ה' אֶת מַעֲשֶׂיךָ, עַל שֶׁנִּתְחַבְּרוּ לָרָשָׁע הַזֶּה לַעֲבֹר בְּאַרְצוֹ חָסְרוּ אוֹתוֹ צַדִּיק, לְכָךְ נִסְמְכָה פָּרָשַׁת אֲסִיפַת אַהֲרֹן לְאַחַר פָּרָשַׁת מֶלֶךְ אֱדוֹם. (במדבר כ, כא): וַיֵּט יִשְׂרָאֵל מֵעָלָיו. (במדבר כ, כב): וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ, מַהוּ (במדבר כ, כב): כָּל הָעֵדָה, עֵדָה שְׁלֵמָה, עֵדָה הַנִּכְנֶסֶת לָאָרֶץ, לְפִי שֶׁמֵּתוּ יוֹצְאֵי מִצְרַיִם וְאֵלּוּ מִן אוֹתָן שֶׁכָּתוּב בָּהֶן (דברים ד, ד): חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם, מַהוּ (במדבר כ, כב): הֹר הָהָר, הַר עַל גַּבֵּי הַר, כְּתַפּוּחַ קָטָן עַל גַּבֵּי תַּפּוּחַ גָּדוֹל, אַף עַל פִּי שֶׁהֶעָנָן הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם מַשְׁפִּיל אֶת הַגָּבוֹהַּ וּמַגְבִּיהַּ אֶת הַשָּׁפֵל, הִנִּיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָהָר הַזֶּה דוּגְמָא, שֶׁיֵּדְעוּ נִסִּים שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָהֶם, שֶׁלֹא הִנִּיחַ הַר בַּמִּדְבָּר, שֶׁלֹא יְהוּ מִתְיַגְּעִין וְעוֹלִים וְיוֹרְדִים. וְעוֹד אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה הֶעָנָן עוֹשֶׂה כָּל הַמִּדְבָּר מִישׁוֹר, הָיָה מַנִּיחַ מָקוֹם גָּבוֹהַּ לַמִּשְׁכָּן שֶׁהוּא חוֹנֶה שָׁם, וְהִנִּיחַ שְׁלשָׁה הָרִים, הַר סִינַי לַשְּׁכִינָה, וְהַר נְבוֹ לִקְבוּרַת משֶׁה, וְהֹר הָהָר לִקְבוּרַת אַהֲרֹן.