O princípio do <span class="x" onmousemove="Show('perush','A cidade chamada Babel, e também Babilônia, no ocidente, cujas ruínas acham-se ainda no Iraque. Todos os demais nomes são grandes cidades da antiguidade. Sinear é a antiga Babilônia (o país).');" onmouseout="Hide('perush');">seu reino</span> foi Babel, <span class="x" onmousemove="Show('perush','Traduzido por R. Saádia em árabe Bars, e refere-se certamente à cidade lembrada no livro do filósofo Procopius intitulado Edifícios ou Construções, no cap. 2. Não sei se existe tradução portuguesa desta obra, pelo que em caso positivo, o título pode divergir um pouco. ');" onmouseout="Hide('perush');">Ereque</span>, <span class="x" onmousemove="Show('perush','Traduzido em árabe: Kárakh, e refere-se provavelmente à região iraquiana chamada Karkukh em nossos dias, ou ao setor meridional da capital iraquiana, chamada Karkh.');" onmouseout="Hide('perush');">Acade</span> e <span class="x" onmousemove="Show('perush','Khufa, a famosa cidade que encontrava-se às orilhas do Eufrates.');" onmouseout="Hide('perush');">Calné</span>, na terra de <span class="x" onmousemove="Show('perush','Região chamada atualmente em árabe Singhar, na Mesopotâmia.');" onmouseout="Hide('perush');">Sinar</span>.
אוצר מדרשים
המלך השני - זה נמרוד הרשע שמלך מסוף העולם ועד סופו, שנאמר ותהי ראשית ממלכתו בבל וגו' (בראשית י׳:י׳), וכל בני אדם היו יראים ממנו. ומפני מה זה מלך? אמר ר׳ ישמעאל, אותן הבגדים שהיו על אדם וחוה כל חיה ועוף שרואין אותם היו משתחוים לפניהם מפני שהקב״ה נתן יראתם עליהם, דכתיב ומוראכם וחתכם יהיה על וגו' (שם ט׳), וכשחטאו ונטרדו מן הגן הפשיטן הקב״ה מעליהם, דכתיב אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו (תהילים מ״ט:י״ג), כבהמה זו שמפשיטין את עורה ממנה. וכיון שמת אדם הראשון, הפקידם לשת, ושת לחנוך, וחנוך לנח, ונח לשם, ושם לעבר, ונמרוד הרשע נלחם עם עבר ולקחם ולבשם ויצא לשדה, וכיון שהיו רואין אותו החיות והבהמות והעופות, היו באין להשתחוות לפניו והוא תופשן, היינו דכתיב הוא היה גבור ציד לפני ה׳ וגו׳, וכיון שנולד עשו וגדל, עמד והרגו ולקחם. וכיון שהיה עשו יוצא לשדה, כל בהמה וחיה ועוף שהיו רואין אותו היו באים ומשתחוים לפניו והוא תופשן, ואותו יום שבקש לצוד ציד לאביו כדי שיברכו, לקחתן רבקה אמו והחביאתן כדי לעכבו, שנאמר ותקח רבקה את בגדי עשו החמודות וגו' (שם כ״ז), וכשהריח יצחק את ריחן בא לו ריח גן עדן, שנאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה׳ (שם), שדה - זו גן עדן, שנאמר לכה דודי נצא השדה (שיר השירים ז׳:י״ב).
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אוצר מדרשים
ס״ב) עשרה מלכים מלכו מסוף העולם ועד סופו, ואלו הן: המלך הראשון - זה הקב״ה שהוא מלך בשמים ובארץ, שנאמר אני ראשון ואני אחרון (ישעיה מ״ד). המלך השני - זה נמרוד שמלך מסוף העולם ועד סופו, ולא עוד אלא שהיו כל הבריות במקום אחד יראים מפני המבול (צ״ל במקום אחד בבבל יראים ממנו) ונמרוד היה מלך עליהם, שנאמר ותהי ראשית ממלכתו בבל (בראשית י'). המלך השלישי - זה יוסף, שנאמר וכל הארץ באו מצרימה אל יוסף כי חזק הרעב וגו׳ (שם מ״א). המלך הרביעי - זה שלמה, שנאמר ושלמה היה מושל בכל הממלכות מן הנהר ארץ פלשתים ועד גבול מצרים (מ״א ה׳). המלך החמישי - זה אחאב, שנאמר חַי ה׳ אֱלֹהֶיךָ אִם יֶשׁ גּוֹי וּמַמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא שָׁלַח אֲדֹנִי שָׁם לְבַקֶּשְׁךָ (שם י"ח י'). המלך הששי - זה נבוכדנצר, שנאמר ובכל די דיירין בני אנשא וחיות ברא ועוף שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון אנת רישא די דהבא (דניאל ב׳). המלך השביעי - זה כורש, שנאמר כה אמר כורש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי ה׳ אלהי השמים (דהי״ב ל״ו). המלך השמיני - זה אלכסנדרוס מוקדון, שנאמר ואני הייתי מבין והנה צפיר העזים בא מן המערב על כל הארץ (דניאל ח׳). המלך התשיעי - זה מלך המשיח, שנאמר וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ (תהלים ע״ב). המלך העשירי - חוזרת המלכות לבעליה, והוא הקב״ה, שנאמר אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים (ישעיה מ״ד) וכתיב והיה ה׳ למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד (זכריה י״ד).
