Midrash sobre Salmos יא:1

למנצח לדוד בה' חסיתי. זה שאמר הכתוב (תהלים קיח ו) ה' לי לא אירא. משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו עבד ומחבבו והיו עבדיו מתקנאין בו. אמר מרי רחים לי מאן איניש דיכיל לי. [נודי] הרכם צפור. א"ר אחא בשעה שגלו ישראל היו אומות העכו"ם שמחין עליהן להגלותן ממקומן. נודי אין כתיב אלא נודו. א"ר אחא כלפי מעלה אמרו וכלפי מטה. כלפי מעלה (משלי כז ח) כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו. ואין איש אלא הקב"ה שנאמר (שמות טו ג) ה' איש מלחמה. ואין מקומו אלא בית המקדש שנאמר (תהלים קלב יד) זאת מנוחתי עדי עד:

דרש רבא מאי דכתיב (תהלים יא א) למנצח לדוד בה' חסיתי איך תאמרו לנפשי נודי הרכם צפור אמר דוד לפני הקב״ה רבש״ע מחול לי על אותו עון שלא יאמרו הרשעים הר שבכם צפור נדדתו. דרש רבא מ״ד (שם נא ו) לך לבדך חטאתי וגומר אמר דוד לפני הקב״ה גלוי וידוע קמך דאי בעאי למכפייה ליצרי הוה כייפינא אלא אמינא דלא לימרו עבדא זכי למריה. דרש רבא מ״ד (שם לח יח) כי אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד ראויה היתה בת שבע לדוד מששת ימי בראשית אלא שבאת אליו במכאוב וכן תנא דבי ר׳ ישמעאל ראויה היתה לדוד בת שבע בת אליעם אלא שאכלה פגה דרש רבא מ״ד (שם לה טו) ובצלעי שמחו ונאספו נאספו עלי נכים ולא ידעתי קרעו ולא דמו אמר דוד לפני הקב״ה רבש״ע גלוי וידוע לפניך שאם היו קורעין את בשרי לא היה דמי שותת ולא עוד אלא בשעה שהם עוסקים באהלות ונגעים פוסקים ממשנתן ואומרים לי דוד הבא על אשת איש מיתתו במה אמרתי להם הבא על אשת איש מיתתו בחנק ויש לו חלק לעה״ב אבל המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא:

נכספה וגם כלתה נפשי. ולא משל עכשיו אלא משהיו ישראל בים נתאוו לבית המקדש שנאמר (שמות טו יג) נחית בחסדך עם זו גאלת וגו'. תביאמו ותטעמו. אמרו ישראל עד מתי יהו שונאין אותנו ואומרים (משלי כז ח) כצפור נודדת מקנה וגו'. ואין איש אלא הקב"ה שנאמר (שמות טו ג) ה' איש מלחמה. ואומרים שאין הקב"ה חוזר לביתו שנאמר (משלי כז ח) כן איש נודד ממקומו. וכן הוא אומר (תהלים יא א) נודו הרכם צפור. ולא אמר כיונה אלא כצפור. היונה הזו נוטלין גוזליה והיא חוזרת למקומה שנאמר (הושע ז יא) כיונה פותה אין לב. אבל הצפור הזו אינו כן אלא ילדה במקומה ונוטלין את גוזליה אינה חוזרת למקומה. וכך משלו הרשעים הקב"ה וישראל אומר להם גם צפור מצאה בית ודרור קן לה: