וְאֶ֨ת־הָעָ֔ם הֶעֱבִ֥יר אֹת֖וֹ לֶעָרִ֑ים מִקְצֵ֥ה גְבוּל־מִצְרַ֖יִם וְעַד־קָצֵֽהוּ׃
Quanto ao povo, José fê-lo passar às cidades, desde uma até a outra extremidade dos confins do Egito.
שני לוחות הברית
והנה אותם אשר יצאו בדור המבול, הנה אלה הם סוד אלו המצריים שמל יוסף והחזירם אל הקדושה בסוד ברית העליון לפי שיצאו משם בסוד קרי, וזהו (בראשית מז, כא) את העם העביר אותם לערים מקצה גבול מצרים וכו', כי אלו שהעביר יוסף הם אותם שמל ומטלטלם לצרפם וללבנם, ואלו הם הערב רב:
שני לוחות הברית
כלל העולה, אדרבה ואדרבה בהארץ אשר ה' אלהיך דורש צריך להיות ביותר עבד ונכנע, וכמו שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים קיט, יט) גר אנכי בארץ, כלומר ביותר אני משים עצמי לגר בארץ הקדושה. וזהו ענין כשאמר הקב"ה לאברהם אבינו על עבדות מצרים (בראשית טו, יג), כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם. קשה לימא בארץ, מה זה לא להם. והנה מה שכתב רש"י (שם ד"ה בארץ לא להם) מתורץ שאמר בארץ לא להם, ולא אמר בארץ מצרים. כי אף גרות משאר הארצות בכלל, דהא ד' מאות שנה משנולד יצחק. עוד יש מפרשים, כי בארץ לא להם כאילו אמר בארץ מצרים לא להם היה, רצו לומר לא למצרים בעצמם היה, כמו שכתב רש"י על הפסוק (בראשית מז, כא) ואת העם העביר יוסף לערים וגו', כדי שלא יאמרו המצריים לישראל גרים אתם כו'. אבל לענינינו מתורץ, שאמר בארץ מצרים תהיו גרים, וזהו הגרות כפשוטו, כי יהיו בארץ לא להם עבדים לפרעה. אבל אח"כ תזכו להיות גרים בארצכם, כמו שאמר דוד גר אנכי בארץ, ואז הללו עבדי ה':
שני לוחות הברית
וארץ מצרים שהיא ערות הארץ ע"כ (יחזקאל כג, כ) זרמת סוסים זרמתם והם שטופי זמה, על כן במקום ערוה שם תתדבק ותושלך הטומאה מזרע הקודש, ודוקא ע"י יוסף בעל ברית קודש הגה"המצאתי בקונטרס האר"י שכתב וזה לשונו, לכו אל יוסף כל אשר יאמר אליכם תעשו וכו' (בראשית מא, נה). כבר הודעתיך מה שאמרו רבותינו ז"ל (ב"ר צא, ה) כי יוסף מל אותם. וסוד הדבר, דע כי הודעתיך שאותם ק"ל שנה שהיו ישראל במצרים קודם לידת משה רבינו ע"ה, היו להביא להציל אותם ניצוצות של קרי של אדם הראשון, ולכן נידונו בעבודה לצרפם וללבנם. וגם הודעתיך כי ניצוצות אלו באו תחלה בדור המבול ובדור הפלגה, גם הם חטאו כו' כענין אדם והיו משחיתים זרעם כנודע. והנה אותם ניצוצות שהיו בני בניהם והנה אותם אשר יצאו בדור המבול, הנה אלה היו סוד אלו מצריים שמל יוסף והחזירם אל הקדושה בסוד ברית העליון, לפי שיצאו משם בסוד קרי. וזהו (בראשית מז, כא) את העם העביר אותו לערים מקצה גבול מצרים כו', כי אלו שהעביר יוסף הם אותם שמל וטלטלם לצרפם וללבנם, ואלו הם הערב רב, עד כאן לשונו: ואז נשאר יעקב וזרעו קדושים לה', ולא נחש בהם ביוצאי ירך יעקב רק נשאר רושם הנחש בעשו וזרעו, על כן סיפר תולדות עשו ללמדך שהיו ממזרים כמו שכתב רש"י (בראשית לו, ט), כי הם חותם הנחש טיפה סרוחה ולא רצה עשו לא בגלות מצרים ולא בארץ ישראל וילך עשו מפני יעקב אחיו כמ"ש רש"י, על כן נשאר הזוהמא אצלו, זהו שהזכיר תולדות עשו: