Quotation_auto sobre Êxodo 3:5

ולפי שכשאמר ויאמר הנני נזדרז להלוך לכבוד השם. א"ל השם אל תקרב הלום. כלומר עמוד במקומך ושם אדבר אתך. ולפי שאני רואה אותך מוכן מכל האדם. אני אומר לך של נעלך מעל רגליך. שזה רמז להרחקת הגשמות ותכלית הפרישה מדברי העולם. כמו שנאמר לו ואתה פה עמוד עמדי. אבל יהושע שלא היה דבק כ"כ נאמר לו של נעלך. וישאר לו המנעל האחר להשתמש במותרות ובענייני העולם. ולהורות מעלת משה על יהושע ועל כל הנביאים. תמצא שבמשה כתיב אל תקרב הלום ואין הלום אלא מלך כמאמרם ז"ל. וכאן ניתן לו המלכות. אבל ביהושע לא אמר הלום. וכן במשה אמר אדמת קדש הוא. וביהושע קדש הוא. להורות על מעלת המקום המקודש של משה שהוא אדמת קדש מבחר המקומות כמו אדמת עפר. וכן נאמר באדם הראשון עפר מן האדמה ממבחר המקומות צבר עפרו. וכן ביהושע אמר ויעש כן. אבל במשה לא אמר ויעש כן. להורות כי יהושע הוצרך לעשות הכנה ולהפשיט כתנתו מעליו. אבל במשה לא הוצרך לעשות שום דבר ולא שום הכנה. בא לו מיד בדיבור זה ונמצא מוכן ושלם מצד עצמו. וכל זה להורות על רוב מעלתו שהוא מוכן בלי הכנת מקום. לפי שלפעמים אע"פ שלא יהיה אדם מוכן יסייעהו המקום. כמו שפירשתי אצל אין זה כי אם בית אלהים. אין זה מצד עצמי אלא מצד היות בית אלהים. ולכן יהושע הוצרך הכנה והכנת המקום שהוא קדש. אע"פ שהוא לא היה כ"כ מוכן ולכן אמר ויעש כן. אבל משה לא היה צריך הכנה ולא הכנת מקום אע"פ שנאמר לו אדמת קדש הוא. וכל זה הוא בדרך הפשט. אבל דעתי עוד בזה כי ביריחו לא היה בו מקום קדוש. וכן בחורב אע"פ שנקרא הר האלהים ע"ש העתיד. לא אמר אדמת קדש הוא אלא על מעלת הדיבור שדיבר עמו. כאלו א"ל שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים לדבר עמי. שתעמוד בעצמך ולא תכנס לפנים ממחיצתך. וזהו אל תקרב הלום וראה אם אתה מוכן. כי המקום אשר אתה עומד עליו. כאלו אמר כי השם אשר אתה עומד עמו הוא דבר קדוש. והנה מקום בכאן רמז לשם יהו"ה. כי כן עולה במספרו י' פעמים י' הם ק'. ה' פעמים ה' כ"ה. ו' פעמים ו' ל"ו. ה' פעמים ה' כ"ה. עולה השם קפ"ו כמנין מקו"ם. וזהו כי המקום אשר אתה עומד עליו. לזרזו במעלת השכינה:

אמר עולא ביקש משה מלכות ולא ניתנו לו דכתיב ויאמר אל תקרב הלום ואין הלום אלא מלכות דכתיב מי אנכי אדני אלהים ומי ביתי כי הביאתני עד הלום. מיתיבי רבה רבי ישמעאל אומר יבמה מלך. אמר רבה לו ולזרעו קאמרינן. וכל היכא דכתיב הלום עד עולם הוא והא גבי שאול כתיב הבא עוד הלום איש הוא אין זרעו לא. איבעית אימא הא הוה איש בושת. ואי בעית אימא שאני שאול דאפילו בגויה לא קיימא כדר' אלעזר אמר ר' חנינא בשעה שפוסקים גדולה לאדם פוסקין לו ולזרעו עד סוף כל הדורות שנאמר לא יגרע מצדיק עיניו ואת מלכים לכסא ויושבים לנצח ויגבהו ואם הגיס דעתו הקב"ה משפילו שנאמר ואם אסורים בזקים ילכדון בחבלי עוני: