Quotation_auto sobre Miquéias 7:18

וירד השם בענן. הוא מה שאמר למעלה ושכותי כפי עליך. ויתיצב עמו שם. הוא מה שאמר ונצבת על הצור. ויקרא בשם ה'. הוא מ"ש וקראתי בשם ה' לפניך. וזהו ויעבור השם על פניו ויקרא ה'. להודיענו מה שאמר ואדעך בשם. רחום וחנון. זהו מה שאמר וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם. ארך אפים ורב חסד. כי להאריך אפו הוא רב חסד ואמת לקיים דבריו. נוצר חסד לאלפים. המפרשים דרכו בו שני דרכים והם ישרים. אחד רב חסד. הוא שחסדיו רבים עד אין מספר. ונוצר חסד. רצה לומר נוצר חסד איש חסד. לאלפים הבאים אחריו. ב' נוצר חסד. מן נצר משרשיו יפרה שהוא נוצר ומצמיח החסד לאלפים לאוהביו. והנה בכאן למדו סדר שלשה עשר מדות שבם מרחם ומכפר לחוטאים. וזאת היא תשובת שאלת הראני נא את כבודך. ולכן אמר ויעבור ה' על פניו. ללמדו היאך יסדר אלו הי"ג מדות. הוא והנמשכים אחריו לביטול הגזרות ולכפרת העונות. כאומרם ז"ל אלמלא מקרא כתיב אי אפשר לאומרו. כביכול נתעטף בטליתו ואמר לו כ"ז שישראל עושים כסדר הזה אינן חוזרות ריקם. שנא' הנה אנכי כורת ברית. ופירושו ידוע שהרי אנו רואים הרבה פעמים בעונותינו שאנו מעוטפים בטלית ואין אנו נענין. אבל הרצון כל זמן שישראל עושים כסדר הזה שאני עושה. לרחם לחנן דלים ולהאריך אפים ולעשות חסד אלו עם אלו. ולעבור על מדותיהן כאומרם כל המעביר על מדותיו וכו'. אז הם מובטחים שאינן חוזרות ריקם. אבל אם הם אכזרים ועושי רשעה. כל שכן שבהזכרת י"ג מדות הם נתפסין. וזהו וחנותי את אשר אחון. מי שראוי לחון ולרחם עליו. ולכן הוצרך לומר ויעבור ה'. כאלו הוא מעצמו עבר לפניו ללמדו כיצד יעשה וכיצד יקרא. כמו שהש"י קרא ואמר ה' ה'. ועוד אני אומר כי אין פירוש ויעבור כמו שאמרנו. אלא שבכאן בא להשלים כוונת משה שבקש מהשם ית' שיכפר להם עון זה ברחמיו. ושלא יתנהג עמהם במדת הדין. ושיעביר השי"ת על מדותיו של מדת הדין. בענין שילכו מלפניו ויצאו. כמו שאמר אם אין פניך של מדת הדין הולכים אל תעלנו מזה. ועכשיו בא לכפר להם ולהעביר כל מדות הדין מלפניו. וזהו וירד ה' ויתיצב עמו שם ויקרא בשם ה'. שהוא רחמים גמורים. ובהזכרת זה השם ויעבור ה' על פניו. ר"ל שהעביר מלפניו פנים של זעם וכל מיני כעס שהיו לו נגד כל ישראל. ויקרא ה' ה' בשם כפול. ברחמים כפולים. וזהו ואדעך בשם כפול. כמו משה משה וכן ה' ה'. ומה מדתו של זה השם ה' ה'. להרחיק כל מדות הדין ולקרב ולכפול הרחמים בזה. אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים. הרי כאן רחום וחנון כפול. והחסד כפול. וכן נושא עון ופשע וחטאה ונקה. שמכפר העון והפשע והחטאת. ואע"פ שיהיו כפולים הוא מנקה ומטהר. וכל זה בסבת הרחמים והעברת פנים של זעם. וזהו ארך אפים כמוזכר בדבריהם ז"ל. למלך שיש לו ב' לגיונות קשים ובקשו ממנו שירחיקם מעליהם. והשליכם לארץ אחרת בענין שכשישלח בעבורם ביני וביני יעשו תשובה. וזהו ארך אפים שמאריך אפו למקום רחוק. וזהו באים מקצה הארץ ה' וכלי זעמו. וכן אמרו נושא עון. כשרואה שכף שנייה של עונות מכרעת נושא עון וחוטף אחד מהם. בענין שתהיה כף הזכיות מכרעת. וכל זה במדת טובו שאמר לו אני אעביר כל טובי וקראתי בשם ה'. ובזה ויעבור. העביר כעסו ופניו של זעם. וזהו כדרך שאמר כל המעביר על מדותיו מעבירים לו על כל פשעיו שנאמר נושא עון ועובר על פשע. למי נושא עון למי שעובר על פשע. ומכאן אני סבור כי מה שאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ה'. הוא ויעבור ה' על פניו. לפי שהוא בוש מלפניו. אם אין פניך של זעם הולכים אל תעלינו מזה. והודה לו על זה. ובקש עוד שיראהו כבודו מופשט בלי דין ופנים של זעם. ואז אמר לו הש"י אני אעביר כל טובי על פניך. כלומר אתה סבור שמדת הדין היא רעה. יש לך לידע שאין מדה טובה ממנה. שאלמלא מוראה בולעים אלו לאלו. וזהו והאלהים עשה שייראו מלפניו. במדת אלהים שהוא מדת הדין. וזהו אומרם ז"ל והנה טוב זה יצר הטוב. מאד זה יצר הרע. ובתורתו של רבי מאיר מצאו כתוב והנה טוב מות. לפי שבסבת יצר הרע ומדת הדין האדם שב בתשובה. ועכ"ז בעבורך אני אעביר כל טובי שהם כל מדות הדין. שהם טוב העולם וקיומו. כאומרם על שלשה דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום. ואמר רבי עקיבא ובטוב העולם נדון. וקראתי בשם ה' שהוא רחמים גמורים. וזהו ויעבור ה' על פניו וכעסו. ויקרא ה' ה'. רחמים גמורים כמו ששאל משה. וכשראה כן ויקוד ארצה וישתחו. להודות לה' על טוב שגמלהו בהשגתו. ובלוחות שניות ובכפרת עונות של ישראל:

ויעבר ה' על פניו אמר רבי יוחנן אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח צבור והראה לו למשה אמר לו כל זמן שישראל חוטאין לפני יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם. אמר הקב"ה אם אני משמר לאדם עונותיו ראשונים אין העולם עומד אלא עלי להעביר ראשונה וכך היא המדה עמד משה בתפלה והעביר כל מה שחטאו שנאמר ויעבר ה' על פניו אל תקרי ויעבור אלא ויעבר וכן הוא אומר מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע. ה' ה' אני הוא קודם שחטא אדם ואני הוא לאחר שחטא ויעשה תשובה. אמר רבי יהודה ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם שנאמר הנה אנכי כורת ברית. ארך אפים ורב חסד מטה כלפי חסד היכי עבד רבי אלעזר אמר כובש דכתיב ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו. רבי יוסי בר רבי חנינא אמר נושא שנאמר נושא עון. תנא דבי רבי ישמעאל מעביר ראשון ראשון וכך היא המדה ועון עצמו אינו נמחק ואי איכא רובא עונות מיחשב בהדייהו. אמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו שנאמר נושא עון למי נושא עון למי שעובר על פשע. רב הונא בריה דרב יהושע חלש על רב פפא לשיולי ביה חזא דתקיף ליה עלמא טובא אמר להו צביתו ליה זוודתא לסוף איתפח הוה קא מכסיף רב פפא למחזייה אמר לו הכי הוה ואמר להו קוב"ה הואיל ולא מוקי במילי לא תשתעו בהדיה שנאמר מי אל כמוך נושא עון למי שעובר על פשע. לשארית נחלתו אליה וקוץ בה. לשארית נחלתו ולא כל נחלתו למי שמשים עצמו כשיריים. אילפא רמי כתיב ורב חסד וכתיב ואמת בתחלה ואמת ולבסוף ורב חסד. משל למה הדבר דומה למלך שהיה חייב (לא') [לו אחד] מאה מנה שלח עליו שליח ואמר לו בוא ועשה עם המלך חשבון היה מצר שלח עליו אחר ואמר לו בוא ועשה עם המלך חשבון שוב היה מצר מה עשה המלך עמד בלילה ונטל כיס אחד ונתן לתוכו מאה מנה וזרקו דרך החלון ועמד וקבל הכיס והתחיל להיות שמח ואחר כך שלח עליו אחר אמר לו בוא ועשה עם המלך חשבון בא ופרע לו מה שהיה חייב לו נמצא זה פורע חובו והמלך נוטל את שלו. כך הבריות עשה אדם עבירה חייב עליה מיתה והקב"ה ממתין לו עד שישא אשה והוא מוליד בן ראשון ושני הקב"ה חוזר ונטלו הימנו נמצא זה פורע את חובו והקב"ה נוטל את שלו והגוף במקומו שנאמר אם תשוב ואשיבך לפני תעמוד:

וכי תמכרו ממכר לעמיתך אל תונו, כתיב כה הראני והנה ה' נצב על חומת אנך, על שורא דאוניתא, ובידו אנך, כבעל חוב שהוא עומד ובידו שטרו. רבי ברכיה בשים ר' אלעזר אמר בכל עונות כתיב נושא עון ועובר על פשע ברם הכא לא אוסיף עוד עבור לו. ר' יודן בשים ר' יוחנן ובצעם בראש כולם קופה שהיא מלאה עונות מי מקטרג בראש כולם, גזל, בני אדם שהיו בהם עובדי אלילים ושפיכות דמים גלוי עריות הגזל חמור כנגד כולם. אמר ר' יעקב בר אחא בשים ר' יוחנן כ"ד חטאות סדר יחזקאל ומכולם לא חתם אלא בגזל שנאמר והנה הכיתי כפי אל בצעך, לפיכך משה מזהיר לישראל אל תונו איש את אחיו. אמר ר' חייא בר אבא וכי תמכרו ממכר לעמיתך וכי תמכרו אתם עתידים למימכר לאומות העולם אלא תשתתפון לברייכון עמכון כהדין שעשו חנניה מישאל ועזריה שאמרו לנבוכדנאצר לא חשחין אנחנא על דנה פתגם וגו' הן איתי אלהנא וגו':