Quotation_auto sobre Salmos 10:16

ואם תרצה להכנס בהיכל המלך פנימה. ולשים בסלע קנך בדעת ובחכמה. ולעלות בין ככבי עש וכימה. ולפרוץ בארבע רוחות צפונה ומזרחה נגבה וימה. ויזרח עליך אור ה' כלבנה וכחמה. ולהגיע אל השערה ולא תחטיא. אפילו כמלוא נימא. ותשמח כעל כל הון וכמוצא סימא. בהיותך עם ה' אחוז בחבלי בוץ ורקמה. הוא סולם מוצב ארצה. וראשו מגיע השמימה. תמצא שמרע"ה רצה להודיע להש"י שאע"פ שראובן חטא. שיש לו לעבור על פשעו ולכפר חטאתו מכח ההכרח. לפי שידוע שעם ישראל קשורים בשם ודבקים בו עד שהם כמו חלק ה'. וזהו ואתם הדבקים בה' אלהיכם. וכמו שאמרו ויקרא לו אל אלהי ישראל. עד שלסבת זה א"א שזרע ישראל יכלו מן העולם. כאומרו ואותך לא אעשה כלה. וכן אמר אני ה' לא שניתי ואתם בני ישראל לא כליתם. מה טעם לא שניתי וגו'. וכן אמר המשורר המה יאבדו וגו' ואתה הוא ושנותיך לא יתמו. וא"כ אחר שאתה קיים בלי שינוי בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון. לעד לעולם כמו שאתה קיים לעולם. ולכן אמרו שהשכינה בישראל צור גבוה. וזהו אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לשכני בתוכם. וכמו שכתב הרמב"ן ז"ל שם. ולז"א אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב זה שמי לעולם וגו'. לרמוז שלעולם יקרא שמו עלינו ויאסוף חרפתינו. לפי שעם ישראל דבקים בשם ה'. ואחוזים בסוד המרכבה בשם ע"ב אותיות בסוד י"ב שבטי ישראל ובסוד י"ב חותמות. הם י"ב אותיות של שם יהו"ה אדונ"י אהי"ה. ובסוד י"ב גבולי אלכסון. וזהו ה' בם סיני בקדש. עד שלסבת זה אמר יהושע והכריתו את שמנו מן הארץ ומה תעשה לשמך הגדול. ואיך אמר זה והלא ה' מלך עולם ועד אפילו שיאבדו גוים מארצו. אבל סודו ידוע כי אחר שישראל קשורים בשם ה' בסוד המרכבה. אם יכריתו שמנו מן הארץ. מה יעשה לשמו הגדול האחוז והקשור בנו בסבת י"ב שבטי ישראל. עד שלזה אמר שבטי יה עדות לישראל לעד לעולם ולא ישכח זכרם. ולזה תמצא באליהו כשהקים י"ב אבנים למספר שבטי בנ"י. אמר שם אשר [היה דבר] ה' אליו [לאמר] ישראל יהיה שמך. לרמוז כי בסבת י"ב שבטי ישראל אמר ה' אליו ישראל יהיה שמך לעד לעולם. וכמו שא"א שם ה' להיות נשכח. כך א"א לשם ישראל להיות נשכח ונעקר מן העולם. עד שלזה אמרו בתעניות ובחגיגה מאי כי כד' רוחות השמים פירשתי אתכם. אילימא דבדרינהו לד' רוחי עלמא. בד' רוחות מבעי ליה. מאי כי כד' רוחות. כשם שא"א לעולם בלא רוחות כך א"א לעולם בלא ישראל. לרמוז כי ד' רוחות הם כנגד ד' אותיות השם. ולכן אמרו האבות הם הם המרכבה. לפי שהם אחוזים בשם ה' בסוד המרכבה. ולזה תמצא בתפילת שבת שסדרו בתפילת יוצר אלפא ביתא גדולה. כמו שתקנו ביוצר בתפילת החול אלפא ביתא קטנה. אל ברוך גדול דיעה הכין. אבל בתפילת שבת תקנו בב' אותיות ראשונות ה' ה' תיבות אל אדון על כל המעשים ברוך ומבורך בפי כל הנשמה. והי"ח אותיות האמצעיות יש בכל אחד מהם ד' ד' תיבות כזה גודלו וטובו מלא עולם. והשני אותיות האחרונות יש בכל אחת מהן ששה ששה תיבות כזה. שבח יתנו לו כל צבא מרום תפארת וגדולה וכו'. והענין הזה לרמוז איך ישראל קשורים בסוד שמו של הקב"ה ובסוד המרכבה. וזהו בסוד האלפא ביתא שהיא עשרים ושתים אותיות בסוד בך יברך ישראל. ובסוד נגילה ונשמחה בך בשמך ובתורתך. ולכן שתי אותיות הראשונות יש בהן עשר עשר תיבות. למנין שמו של הקב"ה שהם עשר ספירות. שהם קשורות כשלהבת קשורה בגחלת. והשמנה עשרה אותיות האחרות בכל אחת יש ארבע תיבות. ארבע פעמים שמנה עשר הם שבעים ושתים. למספר שם המפורש של שבעים ושתים היוצא מויסע ויבא ויט. כנגד אברהם יצחק ויעקב. וזהו האבות הם הם המרכבה. ושם יהו"ה מתגלגל בצירופו שבעים ושנים. באופן שבזה ישראל קשורים בשם ה' בסוד המרכבה. ולכן שתי אותיות האחרונות יש בהן שנים עשר תיבות למספר שבטי בני ישראל. באופן שישראל קשורים ואחוזים בסוד שמו בסוד עשר ספירות. וכן קשורים בסוד המרכבה של ע"ב. וכל זה למספר שבטי בני ישראל. בענין שישראל קשורים ואחוזים בסוד שמו בסוד עשר ספירות. וכן קשורים בסוד המרכבה של שבעים ושתים. וכל זה למספר שבטי בני ישראל. בענין שישראל אחוזים בהרים גדולים של מעלה. בעניין שההרים ימושו וחסדי מאתך לא ימוש. וזהו חסד השם על יריאיו בענין שלעד לעולם לא יכלו. אחר שהם קשורים בשם ה'. וזהו והכריתו את שמנו מן הארץ ומה תעשה לשמך הגדול. אחר שהשכינה בישראל צורך גבוה. ואם כן להיות הכסא שלם א"א בלא שנים עשר שבטי ישראל. כי בם מלכותו נראית. ולכן אמר משה לפני הקב"ה ראוי לך שתכניס לראובן במספר שבטי ישראל. בענין שיהיו שנים עשר שבטים. כי באופן אחר יהיה חסרון לא יוכל להמנות. ואחר שאתה נקראת מלך ישראל. להיות מלך שלם. ראוי שיהיו שנים עשר שבטים. וזהו ויהי בישורון מלך. אימתי בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל ושלא יחסר אחד מהם. ואם (כן יחי יהיה) [יחסר אחד] במספר השבטים א"א שיהיה הכסא שלם. וזאת ליהודה ויאמר. כלומר זה בעצמו אני אומר על יהודה. שאע"פ שחטא. אל עמו תביאנו. בענין שיהיה נכלל במספר עמו שהם י"ב שבטי ישראל. שאם לא כן יהיה המנין חסר. וא"א להתקיים העולם. כי לכן הם י"ב חדשים בשנה כנגד י"ב שבטי ישראל וכנגד י"ב אותיות השם וי"ב גבולי אלכסון וי"ב חותמות. וכל זה להודיע לנו גדולת משה שהיה רועה נאמן וידע לרצות בוראו. לפי שידע שראובן ויהודה היו כמעט מרוחקים מהשם. ורצה להקריבם בדברי רצוי ושבח. ואמר שהיה דבר ראוי לו יתברך שיהיה ראובן במספר השבטים. עד שהשם אמר ואל ימות. וכן ביהודה באופן שברוב עם הדרת מלך. וזהו ויהי בישורון מלך. וא"כ יחי ראובן וכן וזאת ליהודה. וזה קישור נפלא באלו הפסוקים בענין שכל זה האריכות אינו אלא בשביל ראובן ויהודה כמו שכתבתי. וזאת הפרשה כמעט היא מבוארת ומפורשת בפ' ויצא ובפ' ויחי ולכן אקצר בה בעזרת האל יתברך:

ואמר גור אריה יהודה לא יסור שבט מיהודה וגו'. לרמוז שהיה ראוי למלוכה אחר שהיו בו השלשה דברים שראוי לכל מלך. הא' ראוי לכל מלך שיהיה גבור כארי ואמיץ לבו בגבורים באופן שיוכל להושיע עמו. והשנית שיהיו לו יועצים וחכמים. בענין שיהיו מועצותיו כדת נתונות להנצל מאויביו להושיע עמו. כאומרו כי בתחבולות תעשה לך מלחמה ותשועה ברוב יועץ. שרמז בכאן אלו השנים הנזכרות. הראשונה היא הגבורה. והגבורה לפעמים יועיל תחבולה אחת יותר מק' גבורים כענין המארב והשופרות. וזאת היא הגבורה האמיתית שהיא כמו גבורת האריה ששוכב על טרפו כמי שמתנמנם. וזהו גור אריה יהודה מטרף בני עלית. שעושה כמי שמסלק עצמו ואינו רוצה לטרוף. וזהו כרע רבץ כאריה שהוא נראה שרובץ ושוכב במקומו ופתע פתאום דולג על הטרפה ומי יקימנו. וזהו כי בתחבולות תעשה לך מלחמה. אבל התשועה האמיתית היא ברוב יועץ כי העצה והתבונה היא המשלמת כל הדברים. והג' ריבוי העם כי ריבוי העם יעשו המלחמות כאמרו ברב עם הדרת מלך. אבל השם אינו כן כי השם מלך עולם ועד אע"פ שאבדו גוים מארצו. וכנגד הראשונה אמר גור אריה יהודה וגו' וכנגד השנית אמר לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו. שזה רמז על הסופרים והחכמים והסנהדרין. וכנגד ריבוי העם אמר ולו יקהת עמים אסיפת עמים. ואלו השלשה רמוזים במקומות הרבה. ובפרט הזכירם הנביא באמרו רועו עמים וחותו התאזרו וחותו עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום וכו'. שרמז בזה על מפלת סנחריב שבא עם כל גבוריו ושריו ומלכיו ועמים רבים אתו על ירושלים. ואמר שאע"פ שיבא זה המלך בעם רב ועצום ובגבורים רבים וביועצים רבים שהם הג' דברים הנזכרים. עכ"ז יהיה המנוצח. וזהו רועו עמים שהוא כמו רועה דוד. וכן עוצו התחברו עמים רבים. ועכ"ז שהיו נשברים וחתו. וכנגד השניה שהיא הגבורה אמר התאזרו וחותו. וכנגד היועצים אמר עוצו עצה ותופר וגו'. והטעם פי' למטה. ואמר כי ילד יולד לנו בן ניתן לנו שהוא חזקיהו. והוא ינצחהו בתפלתו. ותהי המשרה על שכמו שזה רמז לג' דברים של מלכות שאמרנו. כנגד הראשונה והעקרית. אמר ויקרא שמו פלא יועץ. שזהו כנגד העצה. כי זה הגדיל והפליא עצה יותר טובה ממלך אשור. וכנגד הגבורה אמר אל גבור. וכנגד ריבוי העם אמר אבי עד שר שלום. כי הוא שר ומלך על האומה השלימה. כי מלת שלום תורה על שלימות האומה ועל ריבויה. וחזר לספרם כולם. וזהו למרבה המשרה ולשלום אין קץ. כנגד ריבוי האומה. על כסא דוד ועל ממלכתו. כנגד הגבורה. שהיה דוד גבור כארי. להכין אותה ולסעדה במשפט ובצדקה. כנגד העצה. כאומרו הן לצדק ימלוך מלך. ואולי יאמר למרבה המשרה כנגד הגבורה. ולשלום אין קץ כנגד ריבוי האומה. על כסא דוד כנגד היועצים והסנהדרין היושבים על כסא המשפט שהיא ירושלים שנקראת כסא ה'. ואמר כי שמה ישבו כסאות למשפט. וזהו להכין אותה ולסעדה במשפט ובצדקה קנאת ה' צבאות תעשה זאת. רצה שהשם קנא על גאוה וגודל לבב של מלך אשור כאומרו מי בכל אלהי הארצות אשר הצילו את ארצם מידי כי יציל ה' את ירושלים מידי. ואחר שנתלבש בלבוש הגאוה שהוא מלכות השם כאומרו ה' מלך גאות לבש. [ראוי] שיפשיטוהו ברחוב העיר. אחר שהוא מלבוש נכרי. ולכן ויקנא ה' לארצו ויחמול על עמו ויהרוג משמניהם. כמו שאמר למטה לכן ישלח האדון ה' צבאות במשמניו רזון ותחת כבודו יקד יקוד כיקוד אש. כי כן דרך כל המתגאה נופל באש כמו שכתבתי למעלה. וזהו ותחת כבודו. כמאמרם ז"ל כמין חוטי אש נכנסו בחוטמיהן ונשרפו מבפנים ונשארו גופם ומלבושם. וזהו ותחת כבודו. ולא כבודו. וכבודו של אדם מלבושיו. ומפני שהיו מבני שם כדכתיב ובני שם עילם ואשור. רצה הקב"ה לפרוע להם מה שעשה אביהם בענין נח דכתיב ויקח שם ויפת את השמלה ולכן נשארו בגדיהם. וכן נראה שפרע השם חובו לשם ועשה טובה לחזקיהו ועמו שישללו שללם ויבוזו חילם כאומרו אז חולק עד שלל מרבה. וכן קיים מה שקראו אבי עד אבי השלל. ואלו השלשה אמרם הנביא למטה באומרו ביום ההוא יהיה ה' צבאות לעטרת צבי ולצפירת תפארה לשאר עמו. וזהו כנגד ריבוי העם. ולרוח משפט ליושב על המשפט כנגד היועצים. ולגבורה משיבי מלחמה שערה כנגד הגבורה. וכן תמצא אלו הג' במזמור שמחתי באומרים לי בית ה' נלך. אחר שהיא בנויה בכל מיני יופי והיא יסוד העולם וכן אמר שמחתי כמאמרם ז"ל. לפי שהיה שומע דוד שהיו אומרים מתי ימות זקן זה ויבנה בנו בה"מ לפי שנאמר לו רק אתה לא תבנה הבית. ועכ"ז היה שמח. והטעם לפי שהיא קיום ישראל. וזהו עומדות היו רגלינו והיה להם קיום בשביל שעריך ירושלם שהיו עוסקין בתורה. ואמר ירושלם הבנויה. באלו הג' דברים שהם יופי ותכשיט המלכות או המדינה כמו שהיו נמצאים בעיר שחוברה לה יחדיו והיא מכוונת כנגדה שהיא ירושלם של מעלה. וזהו כעיר שחוברה לה יחדיו. או שרמז בזה על ריבוי העם שבה. וזהו ירושלם הבנויה ומיוסדת ברוב עם כעיר שחוברה לה כל העם יחדיו. וכנגד הגבורה אמר ששם עלו שבטים גבורים משולים לאריות ולזאבים. וזהו שבטי יה שבטים חזקים כמו שלהבת יה. ואחר שהם האבות והם חזקים הם עדות לבנים שהיו כולם גבורים. וזהו עדות לישראל. ואמר להודות לשם ה'. לרמוז שלא היתה גבורתם בעניני העולם להרוג ולכלות. אלא להודות לשם ה'. כאומרו וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים. וכן אמר ואל יתהלל הגבור בגבורתו כי אם בזאת יתהלל המתהלל. ולכן אמר כי כל אותם שנדמו לאדם הראשון בדברים ידועים. לקו בהם. אבשלום בשערו בו נתלה. שמשון בכוחו בו לקה. צדקיהו בעיניו ואת עיני צדקיהו עור. אסא ברגליו חלה את רגליו. והטעם כמו שכתבו בזוהר כי אלו הדברים הם נתונים מהשם לכבד את השם. כאומרם כבד את ה' מהונך אל תיקרי מהונך אלא מחונך. ואם האדם הולך אחר מראה עיניו כמו שמשון שאמר אותה קח לי כי ישרה היא בעיני. ולא בעיני המקום. ראוי היה שינקרו פלשתים את עיניו. וכן אבשלום ואסא וצדקיהו הכעיסו השם באותם הדברים עצמם. והם ראוים לעונש מדה כנגד מדה. וכן אמרו גבורים לעמוד בפרץ דוחים וכו'. ולסותמו ולא לפרוץ הגדר. ולכן אמר בכאן להודות לשם ה'. כי גבורתם לא היתה אלא לעבוד את ה'. וכנגד העצה אמר כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד. שזה רמז לסנהדרין היושבים בלשכת הגזית על דבר המשפט. כסאות לבית דוד דכתיב ביה ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו. ואחר שכל אלו השלשה דברים נמצאים בה הראוים למלך. אמר שאלו שלום ירושלם ישליו אוהביך. כי אחר שהיא שלימה כשלמיות האלו ישליו אוהביך. כי בשלומה יהיה לכם שלום. וז"ש למן היום אשר הוצאתי את עמי מארץ מצרים לא בחרתי בעיר ואבחר בדוד. ואבחר בירושלם מבעי ליה. אלא להורות מה שאמרנו כי כשהמנהיג נמצאו בו אלו השלמיות. מיד המדינה מאושרת. וכשהמדינה מאושרת. המנהיג מאושר והעם מאושר. וזהו אשרי העם שככה לו אשרי העם וכו'. בראשם להנהיגם. וכן בכאן אמר ישליו אוהביך. וכיצד ישליו אוהביך כשהקטנים ישמעו לגדולים. וזהו יהי שלום בחילך שהיא החומה הקטנה. מיד יהיה שלוה בארמנותיך. שהיא החומה הגדולה והבירניות הגדולות. וזה רמז ומשל ופירוש המשל. ואמר למען אחי ורעי. שהם כלל העם. אדברה נא שלום בך. שהם היחידי סגולה. ובזה רמז שראוי לגדולים להנהיגם בנחת ובשלום ולשמוע אותם. וזהו שאמרו וכל שכן אם הגדולים נשמעים לקטנים. וזהו אדברה נא שלום בך. כלומר בבקשה מכם שתדברו שלום אל עמו ואל חסידיו. וכן למען בית ה' אלהינו שראוי לה להיותה שלימה שיהיו בה מנהיגים ויועצים. אבקשה טוב לך בהנהגה הזאת ותקבלו שכר טוב. כאומרו אני כברוש רענן שממני פריך נמצא. ואם פירוש יהי שלום בחילך הוא על חיל האומה וריבויה. יהיו אלו השלשה דברים הנזכרים במזמור כסדר הפסוק. כנגד הגבורה. אמר ששם עלו שבטים. כנגד העצה. אמר כי שמה ישבו כסאות למשפט. וכנגד רבוי העם. אמר יהי שלום בחילך. שהוא כמו חיל גוים והוא כנגד ולו יקהת עמים: