וּגְב֣וּל יָ֔ם הַיָּ֥מָּה הַגָּד֖וֹל וּגְב֑וּל זֶ֠ה גְּב֧וּל בְּנֵֽי־יְהוּדָ֛ה סָבִ֖יב לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃
E a fronteira do mar foi até o Grande Mar, que é o limite ocidental; este foi o limite dos filhos de Yehudah ao redor, segundo suas famílias.
ביאור הרד"ל
(מה) לא בחר אלא ים כנרת והנחילו לשבט נפתלי. בהשמטות זהר ח"א (י:) ז' טורין ז' ימים כו' ולא בחר מכולהו (טורין) למיהב אורייתא אלא בסיני דאיהו רזא דכנס"י ובים כנרת נמי דאתי מתמן תכלת דדמי לכסה"כ כנס"י, משמע דהבחירה בכנרת הוא מה שתכלת בא מחלזון שנמצא בו, וכמבואר בזהר בכ"מ שהחלזון נמצא בים כנרת בפ' בשלח (מח:) ותרומה (קסט:) בהעלותך (קנ:) וס"פ שלח לך (קעה:), וכן מ"ש שם (קסג:) ובההוא ימא דילה כו' נפקא נונא חדא ואפיק מינה גוון תכלת כו', האי ימא דילה היינו כנרת וכ"ה מפרשו בפי' ספד"צ הנדפס בזהר הרקיע (קי"ב סע"ב) ובהדרת מלך סי' ק"ע (צ"ט א), ושלא כדברי חכם א' שרצה לפרשו בים הגדול[ה]והרמב"ם פ"ב מה' ציצית ה"ב כתב שהוא מצוי בים המלח, וכ"כ אחריו הסמ"ג וס' החינוך ולא ידעתי היכן מצא זה, והרי לפמ"ש במגלה (שם) שחלזון הוא בנחלת זבולון וכן בספרי וכמ"ש בפנים, א"כ ודאי א"א לומר שהוא בים המלח שהוא כלו בחלקו של יהודה ומפסיק בין נחלת יהודה לשל זבולון נחלת כמה שבטים, ואפשר ט"ס הוא וצ"ל בים הגדול, וזה יש לו מקום לכאורה דהכי משמע ממ"ש פ"ב דשבת (כו.) יוגבים אלו ציידי חלזון מסולמא דצור עד חיפה, וסולמא דצור וחיפה שניהן סמוך לים הגדול במערב א"י, משמע ששם היו צדין החלזון, וכן נראה מלשון הכפו"פ פי"א שנתכוין לכך שכתב וז"ל וגבול זבולון הולך למערב עד הים הגדול לצפון עכו כדאמרינן במגלה שחלזון בחלק זבולון ואמרי' פ"ב דשבת יוגבים כו' עד חיפה עכ"ל, ור"ל כמ"ש שסולמא דצור וחיפה הן סמוכים לים הגדול, וכיון ששם היו מלקטים מוכח שבים הגדול היה נמצא. וכ"מ מלשון הספרי פ' הברכה דדרש בברכת זבולון ושפע ימים יינקו זה ימה של יפו כו' שכל ספינות שאובדות בים הגדול כו' מקיאה לימה של יפו כו' אר"י פ"א הייתי מהלך מכזיב לצור ומצאתי זקן א' כו' פרנסתך במה א"ל מחלזון כו' מקום בים שמוטל בהרים כו' ונימוק במקומו ע"כ, הרי דבר הלמד מענינו שגם החלזון הוא בים הגדול ובסביבות כזיב וצור שכלן הן בחוף ים הגדול המערבי הזה (ובפסיקתא זוטרתא דרבי טובי' שם הלשון מקום יש בים הגדול שמוטל בהרים כו' אך אפשר הוא הוספת ל' ר"ט ואינו מגוף הספרי), ואף שיש לדחוק ולדחות כ"ז ולומר דאע"ג שציידי החלזון היו דרים מסולמא דצור ועד חיפה, אבל מקום צידת החלזון הי' בכנרת (ואולי י"ל עוד שאנשי חיפה וסולמא דצור מבני זבולון הן היו הבקיאים בצידתו (וע"ז הוא שאמרו כלן צריכין לך ע"י חלזון, שלהם לבדם הי' מתגלה למצאו וכמ"ש בתרגום אונקלוס וסימן דמטמרן בחלא מתגליין להון, אלא שממ"ש במגילה שם שאמר זבולון מי מודיעני כו' והשיבו לו כל הנוטל (וגי' רש"י כל המוצאו) ממך בלא דמים כו', מבואר שהי' נמצא גלוי לכל בחלק נחלת זבולון ואדרבא אחרים היו נוטלין אותו ג"כ רק משלמין דמיו לזבולון) והולכים לכנרת לצודו, וכי"ב אידך דהתם דאמרי' בשבת שם לכורמים אלו מלקטי אפרסמון מעין גדי עד עד רמתא, לכאורה אין פירושו שמשם היה נמצא האפרסמון שהרי האפרסמון עיקרו הי' ביריחו כמ"ש רש"י בברכות (מג.) וע"ש נקרא יריחו עיר הריחו (ובליקוטיי פי' בס"ד שזהו שכתוב בס' יהושע יריחו בחירי"ק הרי"ש ע"ש הריח ולא בציר"י כמ"ש בתורה, כי כאשר הגיעו סמוך ליריחו והריחו בריח האפרסמון הוא שהסבו שמה כן תחת אשר תחלה היה נקראת יריחו בציר"י הרי"ש אפשר ע"ש שהיו עובדין בה הכנענים לירח וכמו בית שמש ועיר שמש שהיו עובדין שם לשמש), ויריחו הי' מהלך יום א' למזרח ירושלים, ועין גדי ורמתא סמוכים ג"כ לירושלים לפ"ד בעל כפו"פ לצד חברון לצד מערב א"י, אלא צ"ל, שהמלקטים ובקיאים בזה היו דרים בעין גדי עד רמתא, אף אנו נאמר כן בבני זבולון שאף שהחלזון היה בכנרת, אבל הן שהיו בקיאים בדבר (ורמז לדבר זבולון מלא ב' ווי"ן בגי' חלזון,) היו המלקטין שמה והיו דרים בחיפה וסולמא דצור, ותדע שמקום שצובעין בו חלזון את התכלת אמרו שלהי סוטה (מז.) ובסנהדרין (יב.) שהי' בלוז שהיא בגבול בני יוסף שהן היו הבקיאין בדבר, אף אתה אל תתמה על הצידין, גם בדברי הספרי י"ל דהא כדאיתא והא כדאיתא, דהחלזון לאו בים הגדול דמיירי תחלה קאי אלא בכנרת, מ"מ פשטי' הדברים מהש"ס וספרי משמע שהיה מצוי בים הגדול (וכן הוא נודע גם בפי המחברים), ולכן קרוב להגיה בדברי הרמב"ם ים הגדול במקום ים המלח, ולשון שהוא מצוי שכתב הוא לשון הספרי הנ"ל:, אבל לפמ"ש כאן והנתילו לשבט נפתלי, מוכרח לומר שאין זה משום חלזון, דחלזון הוא בחלקו של זבולון כמבואר פ"ק דמגלה (ז.) ובסיפרי הברכה ובזהר בכל המקומות הנ"ל, ואפי' נאמר שזבולון היה גבולו מגיע ג"כ קצת עד ים כנרת[ו]וליישב דעת הזהר שכתוב בכ"מ הנ"ל שהחלזון בחלקו של זבולון ובים כנרת, צ"ל שאע"פ שים של טבריא עיקרו בנחלתו של נפתלי כדאמר הכא וכמ"ש בב"ק (פא:) ימה של טבריא בחלקו של נפתלי היתה, ובב"ב (קכב.) אמרו נפתלי עולה תחום גינוסר (דמשמע דהיינו תחומו של ים גינוסר) עולה עמו, ובב"ר פצ"ח למה קורא אותה גינוסר גני שרים על שם ומנפתלי שרים אלף, וכן מקרא זה דים ודרום ירשה (שמביא כאן) מפורש בספרי ובתרגום אונקלוס שם שהוא ים גינוסר, מ"מ י"ל שגם זבולון אע"פ שכתוב בו לחוף ימים וירכתו על צדון שהוא בחוף ים הגדול המערבי, מ"מ היה גבולו מגיע מצד מזרח באיזו רצועה עכ"פ עד ים כנרת, וז"ש זבולון לחוף ימים ל' רבים ששני ימים היו גבולו וכ"מ בבמ"ר נשא פ' י"ג (רנ"ד ג') שאמרו בזבולון בקר שנים כנגד מה שבירכו משה כי שפע ימים יינקו שני ימים ע"כ, (ובזהר ויחי (רמא:) דקדקו ג"כ ל' רבים דימים תרין, אלא ששם תי' אע"ג דחד ימא הו"ל באחסנתי' בתרין ימים שריא, וע"ע זהר בשלח (מח:) בזה, ובלק"ת פ' עקב פי' ע"פ דרכו של הזהר שכנרת בנפתלי וקשורה בזבולון ע"ש), ובאמת אם לא האי עדיפותא דשני ימים היו בחלקו של זבולון, יש לתמוה מה שנתייחד זבולון יותר מכולם בהא דלחוף ימים ישכון כ"כ (עד שבפ"ק דפסחים (ד.) אמרו בהאי דהוי אמר אכיף ימא כו' ואמרו מזבולון קאתי ע"ש בפירש"י), והרי הרבה שבטים אחרים היו על חוף ים הגדול המערבי שהיה גבול כל המערב, וא"כ יהודה בנימין ויוסף ויששכר ואשר ודן כלם הן על חוף ים זה למערב גבולם, אלא שבח זבולון הוא שיש לו ב' ימים היינו משני גבוליו למזרח ים כנרת ולמערבו ים הגדול, ויתפרש לפ"ז יפה סיפי' דקרא והוא לחוף אניות שהרגישו בו בזהר ויחי (רמב.) כיון דכתיב לחוף ימים מאי והוא לחוף אניות, ולפמ"ש ה"פ שמפני ששבט יהודא ג"כ היו ב' ימים גבוליו, לצד מזרח ים המלח כמפורש בס' יהושע, ולצד מערב ים הגדול, לזה אמר והוא לחוף אניות שב' ימים של זבולון שבחם ששניהם חוף אניות, שגם בים כנרת בו אניות יהלכו וכמ"ש בב"ק (פא:) מחכין בימה של טבריא כו' ויעמיד את הספינה (ובס' יוסיפון לרומיים ראיתי שבימי מלחמת הרומיים בחרבן הבית הלכו בו בספינות רבות למלחמה), אבל ים המלח שבשבט יהודא למזרחו אין בו שבח זה, שהרי אין ספינה מהלכת בו וכמ"ש רש"י בפ"ב דפסחים (כח.) ד"ה ים המלח כו' שמפני כובד המים ממליחתן אין עצים שטים על פניו כלל ולא טבע בי' גברא כמ"ש בשבת (קח.) ע"ש: ולפמ"ש שזבולון היה מגיע במזרחו לים כנרת י"ל ז"ש בתרגום אונקלוס וירושלמי על ים ודרום ירשה מערב ים גינוסר ודרומא יירת, דלא ירש נפתלי ים גינוסר רק מערב הים, אבל בדרומו לא לקח כ"א מלא חבל חרם בדרומה כמ"ש בב"ק (שם), אבל צפון ים כנרת הי' ברצועה של חלק זבולון (וכן ראוי לחלזון שימצא שם בצפון שממנו תכלת שרומז בשרשו למדה"ד), וקצת סמך לזה מה שבערי הלוים (בסוף יהושע ובד"ה א ו) כתוב שלבני מררי נתנו מן ראובן וגד וזבולון, ומסתמא נתנו כל מה דאפשר היו עושין שיהיה כל משפחה א' מהלוים מקורבים יחד במקומותיהם, וא"כ נראה מזה שהי' זבולון סמוך לראובן וגד ואם לא הי' לו רצועה יוצאת עד לים כנרת, א"כ לא הי' סמוך כלל לראובן וגד שבעבר הירדן (בצד מזרח ים כנרת) ונפתלי מפסיק בינו וביניהם כמ"ש בכפו"פ פי"א, ולפמ"ש יתיישב מ"ש בגבול נפתלי (יהושע יט) ופגע בזבולון מנגב פי' מנגבו של זבולון כי זבולון היה לו רצועה לצפון ים כנרת ונפתלי היה לו דרומה (ובכפו"פ שם כתב, וז"ל, וזבולון מזרחו אינו הולך עד הירדן מפני נפתלי ויהיה נפתלי למזרח זבולון כמו שמעון למערב יהודה כלומר מקצתו עכ"ל, ולדבריו ודאי קשה מ"ט לא נזכר בנפתלי שפגע בזבולון ממזרח רק מנגב כתוב בזבולון ובמזרח כתוב ביהודה הירדן מזרח שמש, שוב הגיע לידי ספר תבואת הארץ להרב ר"י שווארץ מירושלים עה"ק תובב"א וראיתי שהעיר בקצת דברים מדברי והביא מדברי יוסיפון לרומיים שתכונת גבול זבולון הוא מים כנרת עד הים הגדול ע"ש: וכמ"ש בהג"הה בס"ד ליישב לדעת הזהר, מ"מ כאן בדברי הפר"א שמזכיר הא דהנחילו לשבט נפתלי לענין הבקירה, א"כ א"א לומר שהבחירה היא בשביל חלזון שהי' בחלקו של זבולון, ולא בשל נפתלי, ומוכרחים אנו לומר שהבחירה היא לענין שבח פירות גינוסר, שנראה מהשם גינוסר שקראום, שהשבח תלוי בחבל ים גינוסר וכמ"ש בב"ר פצ"ח א"ר ברכי' כל חוף ים טבריא נקרא כנרת (ור"ל לענין שבח הפירות שמדבר שם וכמ"ש במגלה (שם) דמתיקי פירא כקלא דכינרא, וז"ש עליו ומלא ברכת ה' כד"א בברכת יוסף (דברים לג) מברכת ה' ארצו ממגד תבואות גו', ה"נ ברכה זו היינו בטוב פירותי' (ומפני שעיקר שרש מתיקת הפירות בא מכנרת שלמעלה שהוא מדת המ"ל וכמפורש בזהר בכ"מ הנ"ל שציינתי, לכן היו מרבים האמוראים לאכול פירות גינוסר כדאי' בברכות (מד.) לכבוד א"י ושכינה השרוי' בה שנתגלה שם בייחוד השפעתה במתיקת הפירות, ושייך לייחס בשביל זה שבחר בו ה' בים זה ובירך חבל הארץ שסביביו בפירותי'. ובעיקר הדבר מ"ש כאן שבחר מכל הימים בים כנרת (ועי' בזהר וארא (כג.) ז' ימים וכנרת שלטא עלייהו כו' דאתמליא מיניי' כו'), הנה הגר"א בפי' ס"י שם כ' שים הגדול המערבי הוא השביעי היכל הקדש שחביב מכל הז' ימים וצ"ע:
מלבי"ם
זאת נחלת בני בנימין לגבולתיה. הנה בנחלת כל השבטים (סימן יט) אמר זאת נחלת בני שמעון למשפחותם, וכן אמר בזבולון יששכר אשר נפתלי דן (שם). ואצל יהודה אמר (טו, יב) זה גבול בני יהודה סביב, ושם (כ) זאת נחלת מטה בני יהודה. כי אצל יהודה שתחלה לא ציין רק הגבול לא הנחלה, ור"ל כי בני שמעון לקחו אח"כ מנחלתם, וא"כ מה שחשב (טו, א - יב) הוא רק הגבול והמצר, אמר זה גבול יהודה, ומן פסוק כ' חושב הערים בפרטות אמר זאת נחלת, ואצל בנימין חושב המצר וגם הנחלה כי לא עבר זר בתוכם אמר זאת נחלת (על פרטות הערים), לגבולותיה, על המצר. ובשאר השבטים שלא ציין המצר בכל פרטיו רק הערים אמר זאת נחלת: