Bíblia Hebraica
Bíblia Hebraica

Referência sobre Êxodo 24:25

ספר השרשים

Ask RabbiBookmarkShareCopy

ספר השרשים

Ask RabbiBookmarkShareCopy

ספר השרשים

Ask RabbiBookmarkShareCopy

ספר השרשים

Ask RabbiBookmarkShareCopy

ספר השרשים

Ask RabbiBookmarkShareCopy

ספר השרשים

Ask RabbiBookmarkShareCopy

ספר השרשים

Ask RabbiBookmarkShareCopy

ספר השרשים

Ask RabbiBookmarkShareCopy

ספר השרשים

Ask RabbiBookmarkShareCopy

ספר השרשים

Ask RabbiBookmarkShareCopy

ספר השרשים

Ask RabbiBookmarkShareCopy

ספר השרשים

Ask RabbiBookmarkShareCopy

נימוקי רבי אליהו בחור על ספר השרשים

Ask RabbiBookmarkShareCopy

מחברת מנחם

זבחים ועלת (שמות י, כה), ויזבח שור ומריא (ש"ב ו, יג), ויזבחו זבחים שלמים (שמות כד, ה), על דברי עולה וזבח (ירמיהו ז, כב), זבח ומנחה לא חפצת אזנים כרית לי עולה וחטאה לא שאלת (תהלים מ, ז), כה פתרון הפסוק, יען [נ"ה יש אשר] לא צוה אלהינו את ישראל בצאתם ממצרים על דברי עול וזבח, כי כה אמר אליהם אם שמוע תשימעו בקולי ושמרת את בריתי (שמות יט, ה), כי אם את הדבר הזה צויתי אתכם [נ"וו צוה אותם] לאמר שמעו בקולי ואל תחטאו לי, כי בכל עת אשר לא יחטא האדם אין לו על מה יקריב קרבן, הנה שמוע מזבח טוב להקשיב מחלב אלים (ש"א טו, כב), על כן יאמר המשורר אזנים כרית לי לשמוע דברי הקים ולעשותם, ומה כתב אחריו [נו"ול אחרי פסוק זה] אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי (תהלים מ, ח), כה פתרונו, הואיל ואין לך חפץ בעולה וזבח, וכרית לי אזנים לשמע הנני לשמוע ולעשות, באתי לקיים חקי הספר הכתוב עלי אשר צוית לעשותם, לעשות רצונך אלהי חפצתי ותורתך בתוך מעי (שם מ, ט).
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מחברת מנחם

‎מתחלק לשלש מחלקות: האחד, לבנים נפלו (ישעיהו ט, ט), כמעשה לבנת הספיר (שמות כד, י), וטמנתם במלט במלבן (ירמיהו מג, ט), ותהי להם הלבנה לאבן (בראשית יא, ג), קח לך לבנה (יחזקאל ד, א), כמשמעו.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ספר הבחור

ויש נפעלים נגזרים מפעלים עומדים והם זרים מאד, כמו; וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה (שמות כ״ד:ב׳), וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת (שמות כב ז), כְּצֵל כִּנְטוֹתוֹ נֶהֱלָכְתִּי (תהילים ק״ט:כ״ג), אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת (שמות יז), ודומיהם מעטים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מחברת מנחם

‎ואסף איש טהור (במדבר יט, ט), כל עוף טהור (דברים יד, כ), וכעצם השמים לטהר (שמות כד, י), ורוח עברה ותטהרם (איוב לז, כא), ענין צחות המה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מחברת מנחם

אגן הסהר (שיר ז, ג), וישם באגנות (שמות כד, ו), מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים (ישעיהו כב, כד), מיני קערות המה עגולות שפה. ואגן הסהר, יורה על עגולתם בהשוות המדמה הסהר לאגן ללמד שויון עגולתו.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מחברת מנחם

‎הרביעי, נפך ספיר ויהלם (שמות כח, יט), מעלפת ספירים (שיר ה, יד), לבנת הספיר (שמות כד, י).
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מחברת מנחם

‎השני, וכעצם השמים לטוהר (שמות כד, י), אדמו עצם מפנינים (איכה ד, ז), לא נכחד עצמו ממך (תהלים קלט, טו), ענין עין המראה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מחברת מנחם

‎השלישי, והשכמתם והלכתם לדרככם (בראשית יט, ב), וישכם בבקר (שמות כד, ד), וכטל משכים הלך (הושע ו, ד), שוא לכם משכימי קום (תהלים קכז, ב).
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מחברת מנחם

‎השני. ואל משה אמר עלה אל ה' (שמות כד, א), אלי לאמר (בראשית לא, כט), אליכם אישים אקרא (משלי ח, ד), אז ידבר אלימו באפו (תהלים ב, ה), שרשי פתוח אלי מים (איוב כט, יט), השמחים אלי גלי (שם ג, כב), תבא בכלח אלי קבר (שם ה, כו), ויתכן להיות מגזרתם אַל־פְּשַׁטְתֶּם הַיּוֹם (ש"א כז, י), אל איזה מקום פשטתם היום, ויאמר דוד על־נגב יהודה (שם).
Ask RabbiBookmarkShareCopy

שם הגדולים, מערכת ספרים

ואולם לא שוו בשיעוריהם כי יש כמה סדרים דתקון רבנן קמאי. כי הנה רבינו אליהו הזקן גיסו של רבינו האי גאון תיקן אזהרות הזכירום תוספות יומא דף ח' ע"א והחזיקו בהם בני אשכנז ופולין. ורבינו יצחק בר ראובן אלברגלוני שהיה בזמן הרי"ף יסד אזהרות איזה מקום בינה וכו' ודבקי(?) בהם בגלילות המערב פנימי וחיצון. ורבינו שלמה בן גבירול שהיה בזמן רבינו יוסף הלוי ן' מיגאש תלמיד הרי"ף כמ"ש הרדב"ז בתשובות חדשות דפו' פירדא סימן תקל"ב ראה והתקין אזהרות שמור לבי מענה וכו'. ואלו האזהרות אומרים אותם בני ספרד וגלילות טורקיא"ה וארץ מצרים וארץ הצבי. והרב יצחק קמחי בר מרדכי המכונה מאישטרי פיטיט דינאימם אשר היה מרבני פרובינציא בזמן הרשב"א וכתב הרב מהריב"ל בח"א ס' י"ח דף י' מדפוס אמ"ד שראה בקובץ תשובות כ"י שהרשב"א מכבדו ומנשאו בתשובות שהשיב לו. חיבר אזהרות ורגילי בהו בד' קהילות בקצה צרפת בקינטאד"ר די אביניו"ן ונדפסו במחזור שלהם. וראיתי למהר"ש בן הרשב"ץ בתשובותיו סי' קמ"ו שכתב דהרמב"ן חיבר אזהרות. ורש"י ס"פ משפטים (שמות כד יב) כתב באזהרות שיסד רבינו סעדיה ע"ש.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

מחברת מנחם

‎מתחלק לשני מחלקות: האחד, אצל האיל (דניאל ח, ו), אצל המזבח (ויקרא ו, ג), ויסב מאצלו (ש"א יז, ל), השני, ואל אצילי בני ישראל (שמות כד, יא), ויאצל מן הרוח (במדבר יא, כה), הלא אצלת לי ברכה (בראשית כז, לו), ומאציליה קראתיך (ישעיהו מא, ט), ענין נשיאות המה. ונראה שאין מזרתם על כל אצילי ידי (יחזקאל יח, יג), אצילות ידיך (ירמיהו לח, יב), הם שרשי אזרוע מלמטה לפי הענין. כי יגיע גי הרים אל אצל (זכריה יד, ה), יתכן להיות מגזרת אציליה (ישעיהו מא, ט), יגיע מקום נמוך למקום גבוה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
Versículo anteriorCapítulo completoPróximo versículo