Talmud sobre Gênesis 11:7

י״ג דברים שינו בה אלהים ברא בראשית. אעשה אדם בצלם ודמות ויכל בששי וישבות בשביעי. זכר ונקבה בראו (בראשית ה׳:ב׳) הבה ארדה (שם יא) ותצחק שרה בקרוביה לאמר (שם יח). כי באפם הרגו שור וברצונם עקרו אבוס (שם מט) ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על נושא בני אדם (שמות ד׳:כ׳). ומושב בני ישראל אשר ישבו בארץ כנען ובארץ מצרים שלשים שנה ות׳ שנה (שם יב). לא חמד אחד מהם נשאתי (במדבר ט״ז:ט״ו). ואת צעירת הרגלים (ויקרא י״א:כ״ב). אשר חלק ה׳ אלהיך אתם לכל העמים להאיר בהם תחת כל השמים (דברים ד׳:י״ט). ומעלין (רשות) לשמש או לירח או לכל צבא השמים אשר לא צויתי לעבדם (שם יז):

שְׁלֹשָׁה עָשָׂר דָּבָר שִׁינּוּ חֲכָמִים לְתַלְמַי הַמֶּלֶךְ. כָּֽתְבוּ לֹו. אֱלֹהִים בָּרָא בְרֵאשִׁית. אֶעֱשֶׂה אָדָם בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת. זָכָר וּנְקוּבָיו בְּרָאָם. וַיכַל בַּשִּׁישִׁי וַיִּשְׁבּוֹת בַּשְּׁבִיעִי. הָבָא אֵֽרְדָה. וַתִּצְחַק שָׂרָה בִּקְרוֹבֶיהָ לֵאמוֹר. כִּי בְאַפָּם הָֽרְגוּ שׁוֹר וּבִרְצוֹנָם עִקְרוּ אָבוּס. וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בַָּנָיו וַיַּרְכִּיבֵם עַל נוֹשְׂאֵי בְנֵי אָדָם. וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָֽשְׁבוּ בְמִצְרַיִם וּבְכָל־הָאֲרָצוֹת שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מְאוֹת שָׁנָה. וְאֶת־הָֽאַרְנֶ֗בֶת אֶת צְעִירַת הָרַגְלַיִם. אִמּוֹ שֶׁלְתַּלְמַי הַמֶּלֶךְ אַרְנַבְתָּא הֲווָת שְׁמָהּ. לֹא חֶמֶד אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי. אֲשֶׁ֨ר חָלַ֜ק י֙י אֱלֹהֶ֨יךָ֙ אוֹתָם לְהָאִיר לְכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים תַּחַ֭ת כָּל־הַשָּׁמָֽיִם׃ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי לָאוּמּוֹת לְעָבְדָם.

א"ר יוחנן כ"מ שפקרו המינים תשובתן בצידן (בראשית א, כו) נעשה אדם בצלמנו (ואומר) (בראשית א, כז) ויברא אלהים את האדם בצלמו (בראשית יא, ז) הבה נרדה ונבלה שם שפתם (בראשית יא, ה) וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל (בראשית לה, ז) כי שם נגלו אליו האלהים (בראשית לה, ג) לאל העונה אותי ביום צרתי