Talmud sobre Números 35:36

הלכה: דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלשָׁה כול׳. מְנָן תֵּיתִי לֵיהּ. וְהָי֙וּ אֵ֧לֶּה לָכֶ֛ם לְחֻקַּ֥ת מִשְׁפָּט֭. הָיִיתִי אוֹמֵר. אֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֶחָד דִּינֵי נְפָשׁוֹת בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה.

אָמַר רִבִּי מָנָא. הַבְעָרָה שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ יָצָאת. הִשְׁתַּחֲוָיָה לְצוֹרֶךְ יָצָאת. לְלַמֵּד עַל עַצְמָהּ שֶׁאֵינָהּ מַעֲשֶׂה. וַתְייָא כְהָדָא דְתַנֵּי חִזְקִיָּה. זוֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם. יָצָאת זְבִיחָה לְלַמֵּד עַל הַכֹּל. הִשְׁתַּחֲוָיָה לְלַמֵּד עַל עַצְמָהּ שֶׁאֵינָהּ מַעֲשֶׂה. אוֹ חָלָף. דָּבָר שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה מְלַמֵּד. דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מַעֲשֶׂה אֵינוֹ מְלַמֵּד. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. הַבְעָרָה לְצוֹרֶךְ יָצָאת. לְלַמֵּד עַל בַָּתֵּי דִינִין שֶׁלֹּא יְהוּ יוֹשְׁבִין בַּשַׁבָּת. מַה טַעֲמָא. נֶאֱמַר כָּאן בְּכָל־מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְהָיוּ אֵלֶּה לְחוּקַּת עוֹלָם לְדוֹרוֹתֵיכֶם בְּכָל־מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם. מַה מוֹשָׁבוֹת שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בָּתֵּי דִּינִין. אַף מוֹשָׁבוֹת שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן בְּבָתֵי דִּינִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבְדּוּמָא. מִכֵּיוָן דְּתֵימַר. לְצוֹרֶךְ יָצָאת. כְּמִי שֶׁיָּצָאת שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ. וְדָבָר שֶׁיָּצָא שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ מְלַמֵּד.

תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי לִיעֶזֶר. מְקַנֵּא עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ וּמַשְׁקֶה עַל פִּי שְׁנַיִם. נֶאֱמַר כָּאן כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר. וְאֵין מְצִיאָה בְכָל־מָקוֹם אֶלָּא בְעֵדִים. מַה מְקַייֵם רִבִּי לִיעֶזֶר דָּבָר. דָּבָר שֶׁהוּא מַרְגִּיל לָבוֹא לִידֵי עֶרְוָה. עֵד אֶחָד מַהוּ שֶׁיַּשְׁקֶה. מַה אִם פִּיו שֶׁאֵינוֹ זוֹקְקוֹ לִשְׁבוּעַת מָמוֹן הֲרֵי הוּא מַשְׁקֶה. עֵד אֶחָד שֶׁהוּא זוֹקְקוֹ לִשְׁבוּעַת מָמוֹן לֹא כָל־שֶׁכֵּן. קָרוֹב מָהוּ שֶׁיַּשְׁקֶה. מִי קָרוֹב מִבַּעֲלָהּ. עֵד מִפִּי עֵד מָהוּ שֶׁיַּשְׁקֶה. מַה בֵינוֹ לְבֵין הַקָּרוֹב. קָרוֹב אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ כָשֵׁר עַכְשָׁיו כָּשֵׁר הוּא לְאַחַר זְמָן. עֵד מִפִּי עֵד אֵינוֹ כָשֵׁר לֹא עַכְשָׁיו וְלֹא לְאַחַר זְמָן.

יְהוּדָה אִישׁ הוּצָא עֲבִיד טְמִיר בִּמְעָֽרְתָא תְּלָתָא יוֹמִין מֵיקוֹם עַל הָדֵין טַעֲמָא. מְנַייִן שֶׁחַיֵּי הָעִיר הַזֹּאת קוֹדְמִין לְחַיֵּי עִיר אֲחֶרֶת. אָתָא לְגַבֵּי רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא. אָמַר לֵיהּ. אִית לִי טְמִיר בִּמְעָֽרְתָא תְּלָתָא יוֹמִין מֵיקָוֹם עַל הָדֵין טַעֲמָא. מְנַייִן שֶׁחַיֵּי הָעִיר הַזֹּאת קוֹדְמִין לְחַיֵּי עִיר אֲחֶרֶת. קָרָא לְרִבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ הָדֵין טַעֲמָא. מְנַייִן שֶׁחַיֵּי הָעִיר הַזֹּאת קוֹדְמִין לְחַיֵּי עִיר אֲחֶרֶת. אָמַר לֵיהּ. תִּהְייֶנָּה הֶעָרִים הָאֵלֶּא תִּהְייֶנָּה עִיר וָעִיר וְאַחַר כָּךְ וּמִגְרְשֶׁיהָ סְבִיבוֹתֶיהָ. אָמַר לֵיהּ. מָאן גָּרַם לָךְ. דְּלֹא יְלַפְתְּ עִם חֲבֵירֶךָ.

תַּנֵּי. רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. עַל שֵׁם וַיִּתְּנֵם יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא חוֹטְבֵי עֵצִים וְשׁוֹאֲבֵי מַיִם לָעֵדָה. נִיחָא לָעֵדָה. וּלְמִזְבֵּחַ י֙י. אֶלָּא תְּלָייָן יְהוֹשֻׁעַ בַּדּוֹפָן. אָמַר. אֲנִי לֹא מְקָֽרְבָן וְלֹא מְרָחֲקָן. אֶלָּא בְּמִי שֶׁהוּא עָתִיד לִבְנוֹת אֶת בֵּית הַבְּחִירָה וְאֶת שֶׁדַּעְתּוֹ לְקָרֵב יְקָרֵב לְרַחֵק יְרַחֵק. בָּא דָּוִד וְרִיחֲקָן. שֶׁנֶּאֱמַר. וְהַגִּבְעוֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. וְלָמָּה רִיחֲקָן. עַל שֵׁם וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָּוִד שָׁלֹשׁ שָׁנִים שָׁנָה אַחַר שָׁנָה. אָמַר דָּוִד. בָּעֲוֹן אַרְבָּעָה דְבָרִים הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִים. בָּעֲוֹן עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְגִילּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים וּפוֹסְקִין צְדָקָה בָּרַבִּים וְאֵינָן נוֹתְנִין. בָּעֲוֹן עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה מְנַיִין. הִשָּֽׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וגו׳. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. וְחָרָה אַף י֙י בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וגו׳. בָּעֲוֹן מְגַלֵּי עֲרָיוֹת מְנַיִין. וַתַּחֲנִיפִי אֶרֶץ בְּזִימּוֹתַיִיךְ וּבְרָעָתֵךְ. מַהוּ עוֹנְשׁוֹ שֶׁלְּדָבָר. וַיִּמָֽנְעוּ רְבִיבִים וּמַלְקוֹשׁ לֹא הָיָה וגו׳. בָּעֲוֹן שׁוֹפְכֵי דָמִים מְנַיִין. כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ. בָּעֲוֹן פּוֹסְקֵי צְדָקָה בָּרַבִּים וְאֵינָן נוֹתְנִין מְנַיִין. נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִין אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר. בָּדַק דָּוִד בְּכָל־דּוֹרוֹ וְלֹא מָצָא אֶחָד מֵהֶן. הִתְחִיל שׁוֹאֵל בְּאוּרִים וְתוּמִּים. הָדָא הוּא דִכְתִיב וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת פְּנֵי י֙י בְּאוּרִים וְתוּמִּים. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. כְּתִיב בַּקְּשׁוּ אֶת י֙י כָּל־עַנְוֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ פָּעָלוּ. מָהוּ אֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ פָּעָלוּ. שֶׁהוּא עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּפָעֳלוֹ כְּאַחַת. וַיֹּאמֶר י֙י עַל שָׁאוּל וְעַל בֵּית הַדָּמִים. עַל שָׁאוּל שֶׁלֹּא עֲשִׂיתֶם עִמּוֹ חֶסֶד. וְעַל בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעוֹנִים. שָׁלַח דָּוִד וְקָרָא לָהֶם. מַה לָכֶם וּלְבֵית שָׁאוּל. אָֽמְרִין לֵיהּ. עַל אֲשֶׁר הֵמִית מִמֶּנּוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים. שְׁנֵי חוֹטְבֵי עֵצִים וּשְׁנֵי שׁוֹאֲבֵי מַיִם וַחַזָּן וְסוֹפֵר וְשַׁמָּשׁ. אֲמַר לוֹן. מָה אַתּוּן בְּעוּ כְדוֹן. אָֽמְרוּ לֵיהּ. יוּתַּן לָנוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁם מִבָּנָיו וְהוֹקַעֲנוּם לַי֙י בְּגִבְעַת שָׁאוּל בְּחִיר י֙י. אָמַר לוֹן. וּמָה הֲנָייָה לְכוֹן וְאִינּוּן מִתְקַטְּלִין. סְבוּ לְכוֹן כְּסַף וּדְהַב. וַהֲיוֹן אָֽמְרִין. אֵין לָנוּ כֶסֶף עִם שָׁאוּל וְעִם בֵּיתוֹ. אָמַר. דִּילְמָא דְּאִינּוּן בְּהַתִּין פְּלָגוֹן מִן פְּלַג. נְסַב כָּל־חַד מִינְּהוֹן וַהֲוָה מְפַייֵס לֵיהּ קוֹמֵי גַרְמֵיהּ וַהֲוָה אֲמַר לֵיהּ. מָה הֲנָייָה אִית לָךְ דְּאִינּוּן מִתְקַטְּלִין. סַב לָךְ דְּהַב וּכְסַף. וְהוּא אָמַר. אֵין לָנוּ כֶסֶף עִם שָׁאוּל וְעִם בֵּיתוֹ. אֵין לִי כְּתִיב. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר דָּוִד. שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת נָתַן הַקָּדוֹשׁ לְיִשְׂרָאֵל. רַחֲמָנִין וּבוֹייְשָׁנִין וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים. רַחֲמָנִין מְנַיִין. וְנתַן לְךָ רַחֲמִים. בּוֹייְשָׁנִין מְנַיִיִן. וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם. זֶה סֵימָן לְבוֹייְשָׁן שֶׁאֵינוֹ חוֹטֵא. וְכָל־שֶׁאֵין לוֹ בוֹשֶׁת פָּנִים דָּבָר בָּרִיא שֶׁלֹּא עָֽמְדוּ אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי. וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים מְנַיִין. וְשָׁמַר י֙י אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד. וְאֵילּוּ אֵין בָּהֶן אֶחָד מֵהֶן. מִיַּד עָמַד וְרִיחֲקָן. שֶׁנֶּאֱמַר וְהַגִּבְעוֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. אַף עֶזְרָא רִיחֲקָן. שֶׁנֶּאֱמַר וְהַנְּתִינִים יוֹשְׁבִים בָּעוֹפֶל. אַף לְעָתִיד לָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַחֲקָן. דִּכְתִיב והעובר את העיר יאבדוהו.

כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְשָֽׁפְטוּ֙ הָֽעֵדָ֔ה בֵּ֚ין הַמַּכֶּ֔ה וגו׳. שֶׁלֹּא תְהֵא הָעֵדָה קְרוֹבָה לֹא לַמַּכֶּה וְלֹא לַמּוּכֶּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן קְרוֹבִין לַנִּיכֶּה נִמְצְאוּ בֵית דִּין גּוֹאֲלֵי הַדָּם. מִיכָּן שֶׁלֹּא יְהוּ הַדַּייָנִין קְרוֹבִין לַנִּידּוֹנִין. וּמְנַיִין שֶׁלֹּא יְהוּ הָעֵדִים קְרוֹבִים לַנִּידּוֹנִין. אָֽמְרָה תוֹרָה. הֲרוֹג עַל פִּי עֵדִים. הֲרוֹג עַל פִּי מַטִּין. מַה הַדַּייָנִין אֵינָן קְרוֹבִין לַנִּידּוֹנִין אַף הָעֵדִים כֵּן. מְנַיִין שֶׁלֹּא יְהוּ הָעֵדִים קְרוֹבִין זֶה לָזֶה. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׂהוּזְמוּ לֹא מִפִּיהֶן הֵן נֶהֱרָגִין.

משנה: חָטְאוּ עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנּוּ וְאַחַר כָּךְ נִתְמַנּוּ הֲרֵי אֵילּוּ כַהֶדְיוֹט. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אִם נוֹדַע לָהֶם עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנּוּ חַייָבִין וּמִשֶּׁנִּתְמַנּוּ פְּטוּרִין. וְאֵי זֶה הוּא הַנָּשִׂיא זֶה הַמֶּלֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר וְעָשָׂ֡ה אַחַ֣ת מִכָּל־מִצְוֹת֩ יי אֱלֹהָ֜יו נָשִׂיא שֶׁאֵין עַל גַּבָּיו אֶלָּא ה׳ אֱלֹהָיו. וְאֵי זֶה הוּא הַמָּשִׁיחַ זֶה הַמָּשׁוּחַ בַּשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלֹא הַמְרוּבֶּה בִבְגָדִים. אֵין בֵּין כֹּהֵן הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לִמְרוּבֵּה בְגָדִים אֶלָּא פַר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת. וְאֵין בֵּין כֹּהֵן מְשַׁמֵּשׁ לְכֹהֵן שֶׁעָבַר אֶלָּא פַּר יוֹם הַכִּיפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה. זֶה וָזֶה שָׁווִין בַּעֲבוֹדַת יוֹם הַכִּיפּוּרִים וּמְצוּוִּין עַל הַבְּתוּלָה וַאֲסוּרִין עַל הָאַלְמָנָה וְאֵינָן מִיטַּמְּאִין בִּקְרוֹבֵיהֶן וְלֹא פוֹרְעִין וְלֹא פוֹרְמִין וּמַחֲזִירִין אֶת הָרוֹצֵחַ׃

הלכה: רוֹצֵחַ שֶׁהִכָּה אֶת רֵעֵהוּ כול׳. כְּתִיב וְאִ֡ם בְּאֶ֣בֶן יָד֩ אֲשֶׁר־יָמ֨וּת בּוֹ הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת מוֹת־יוּמַ֥ת הַמַּכֶּה֭ רוֹצֵחַ ה֑וּא מ֥וֹת יוּמַת֭ הָרוֹצֵחַ׃ א֡וֹ בִּכְלִ֣י עֵץ־יָד֩ אֲשֶׁר־יָמ֨וּת בּ֥וֹ הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת רוֹצֵחַ ה֑וּא מ֥וֹת יוּמַת֭ הָרוֹצֵחַ׃ כְּשֶׁהוּא בָא אֶצֶל הַבַּרְזֶל אֵינוֹ אוֹמֵר לֹא שֶׁיָּמוּת בּוֹ וְלֹא שֶׁלֹּא יָמוּת בּוֹ. אֶלָּא אֲפִילוּ צִינּוֹרָה קָטַנָּה דְהִיא יָֽכְלָה מֵקִים גַּו ווֶשְׁטָא וּמִקְטְלִינֵיהּ. וְהוּא שֶׁיְּהֵא בָאֶבֶן כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ. בָּעֵץ כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ. כִּווְנוֹ כְּנֶגֶד הַסּוּס. כִּווְנוֹ כְּנֶגֶד הַחֵץ. כִּווְנוֹ כְּנֶגֶד הָרוֹמַח. הֶעֱמִידוֹ בַצִּינָּה. הִשְׁקָה אוֹתוֹ מַיִם רָעִים. הֶעֱבִיר אֶת הַתִּקְרָה מֵעָלָיו וְיָרְֽדוּ עָלָיו גְּשָׁמִים וַהֲרָגוּהוּ. פָּתַק אַמַּת הַמַּיִם עָלָיו וּבָאוּ עָלָיו הַמַּיִם וּשְׁטָפוּהוּ.

הלכה: רוֹצֵחַ שֶׁהִכָּה אֶת רֵעֵהוּ כול׳. כְּתִיב וְאִ֡ם בְּאֶ֣בֶן יָד֩ אֲשֶׁר־יָמ֨וּת בּוֹ הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת מוֹת־יוּמַ֥ת הַמַּכֶּה֭ רוֹצֵחַ ה֑וּא מ֥וֹת יוּמַת֭ הָרוֹצֵחַ׃ א֡וֹ בִּכְלִ֣י עֵץ־יָד֩ אֲשֶׁר־יָמ֨וּת בּ֥וֹ הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת רוֹצֵחַ ה֑וּא מ֥וֹת יוּמַת֭ הָרוֹצֵחַ׃ כְּשֶׁהוּא בָא אֶצֶל הַבַּרְזֶל אֵינוֹ אוֹמֵר לֹא שֶׁיָּמוּת בּוֹ וְלֹא שֶׁלֹּא יָמוּת בּוֹ. אֶלָּא אֲפִילוּ צִינּוֹרָה קָטַנָּה דְהִיא יָֽכְלָה מֵקִים גַּו ווֶשְׁטָא וּמִקְטְלִינֵיהּ. וְהוּא שֶׁיְּהֵא בָאֶבֶן כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ. בָּעֵץ כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ. כִּווְנוֹ כְּנֶגֶד הַסּוּס. כִּווְנוֹ כְּנֶגֶד הַחֵץ. כִּווְנוֹ כְּנֶגֶד הָרוֹמַח. הֶעֱמִידוֹ בַצִּינָּה. הִשְׁקָה אוֹתוֹ מַיִם רָעִים. הֶעֱבִיר אֶת הַתִּקְרָה מֵעָלָיו וְיָרְֽדוּ עָלָיו גְּשָׁמִים וַהֲרָגוּהוּ. פָּתַק אַמַּת הַמַּיִם עָלָיו וּבָאוּ עָלָיו הַמַּיִם וּשְׁטָפוּהוּ.

הלכה: רוֹצֵחַ שֶׁהִכָּה אֶת רֵעֵהוּ כול׳. כְּתִיב וְאִ֡ם בְּאֶ֣בֶן יָד֩ אֲשֶׁר־יָמ֨וּת בּוֹ הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת מוֹת־יוּמַ֥ת הַמַּכֶּה֭ רוֹצֵחַ ה֑וּא מ֥וֹת יוּמַת֭ הָרוֹצֵחַ׃ א֡וֹ בִּכְלִ֣י עֵץ־יָד֩ אֲשֶׁר־יָמ֨וּת בּ֥וֹ הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת רוֹצֵחַ ה֑וּא מ֥וֹת יוּמַת֭ הָרוֹצֵחַ׃ כְּשֶׁהוּא בָא אֶצֶל הַבַּרְזֶל אֵינוֹ אוֹמֵר לֹא שֶׁיָּמוּת בּוֹ וְלֹא שֶׁלֹּא יָמוּת בּוֹ. אֶלָּא אֲפִילוּ צִינּוֹרָה קָטַנָּה דְהִיא יָֽכְלָה מֵקִים גַּו ווֶשְׁטָא וּמִקְטְלִינֵיהּ. וְהוּא שֶׁיְּהֵא בָאֶבֶן כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ. בָּעֵץ כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ. כִּווְנוֹ כְּנֶגֶד הַסּוּס. כִּווְנוֹ כְּנֶגֶד הַחֵץ. כִּווְנוֹ כְּנֶגֶד הָרוֹמַח. הֶעֱמִידוֹ בַצִּינָּה. הִשְׁקָה אוֹתוֹ מַיִם רָעִים. הֶעֱבִיר אֶת הַתִּקְרָה מֵעָלָיו וְיָרְֽדוּ עָלָיו גְּשָׁמִים וַהֲרָגוּהוּ. פָּתַק אַמַּת הַמַּיִם עָלָיו וּבָאוּ עָלָיו הַמַּיִם וּשְׁטָפוּהוּ.

הלכה: רוֹצֵחַ שֶׁהִכָּה אֶת רֵעֵהוּ כול׳. כְּתִיב וְאִ֡ם בְּאֶ֣בֶן יָד֩ אֲשֶׁר־יָמ֨וּת בּוֹ הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת מוֹת־יוּמַ֥ת הַמַּכֶּה֭ רוֹצֵחַ ה֑וּא מ֥וֹת יוּמַת֭ הָרוֹצֵחַ׃ א֡וֹ בִּכְלִ֣י עֵץ־יָד֩ אֲשֶׁר־יָמ֨וּת בּ֥וֹ הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת רוֹצֵחַ ה֑וּא מ֥וֹת יוּמַת֭ הָרוֹצֵחַ׃ כְּשֶׁהוּא בָא אֶצֶל הַבַּרְזֶל אֵינוֹ אוֹמֵר לֹא שֶׁיָּמוּת בּוֹ וְלֹא שֶׁלֹּא יָמוּת בּוֹ. אֶלָּא אֲפִילוּ צִינּוֹרָה קָטַנָּה דְהִיא יָֽכְלָה מֵקִים גַּו ווֶשְׁטָא וּמִקְטְלִינֵיהּ. וְהוּא שֶׁיְּהֵא בָאֶבֶן כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ. בָּעֵץ כְּדֵי לַהֲמִיתוֹ. כִּווְנוֹ כְּנֶגֶד הַסּוּס. כִּווְנוֹ כְּנֶגֶד הַחֵץ. כִּווְנוֹ כְּנֶגֶד הָרוֹמַח. הֶעֱמִידוֹ בַצִּינָּה. הִשְׁקָה אוֹתוֹ מַיִם רָעִים. הֶעֱבִיר אֶת הַתִּקְרָה מֵעָלָיו וְיָרְֽדוּ עָלָיו גְּשָׁמִים וַהֲרָגוּהוּ. פָּתַק אַמַּת הַמַּיִם עָלָיו וּבָאוּ עָלָיו הַמַּיִם וּשְׁטָפוּהוּ.

הלכה: פיס׳. נוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר כול׳. רַב חוּנָה בְשֵׁם. רִבִּי מֵאִיר וְרַבָּנִין מִקְרָא אֶחָד דּוֹרְשִׁין. רִבִּי מֵאִיר דָּרַשׁ. מִקִּ֤יר הָעִיר֙. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וָח֔וּצָה. מִיכָּן שֶׁנּוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר. רַבָּנִין דּוֹרְשִׁין וָח֔וּצָה. מַה תַלְמוּד לוֹמַר מִקִּ֤יר הָעִיר֙. אֶלָּא מִיכָּן (שֶׁאֵין) [שֶׁ]נּוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁנּוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי אָבּוּנָה רִבִּי נָחוּם בָשֵׁם שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא. סְלָקַת מַתְנִיתָא.

וְכִפֶּ֣ר עַל־הַקּוֹדֶשׁ מִטּוּמְאֹת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וגו׳. יֵשׁ לִי בְעִנְייָן זֶה שָׁלֹשׁ טֻמְאוֹת. טוּמְאַת עֲבוֹדָה זָרָה. שֶׁנֶּאֱמַר לְמַ֗עַן טַמֵּא֙ אֶת־מִקְדָּשִׁ֔י. גִּילּוּי עֲרָיוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר לְבִלְתִּ֨י עֲשׂ֜וֹת מֵחוּקּוֹת הַתּֽוֹעֵבֹת֙. שְׁפִיכוּת דָּמִים. שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹ֧א תְטַמְּאוּ אֶת־הָאָ֗רֶץ. יָכוֹל עַל כָּל־הַטֻּמְאוֹת הַלָּלוּ שָׁעִיר זֶה מְכַפֵּר. תַּלְמוּד לוֹמַר מִטּוּמְאֹת וְלֹא כָל־טוּמְאוֹת. מַה מָצִינוּ שֶׁחִלֵּק הַכָּתוּב בְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וָקֳדָשָׁיו. אַף כָּאן לֹא נַחֲלוֹק אֶלָּא בְטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וָקֳדָשָׁיו. דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. מִמְּקוֹמוֹ הוּא מוּכְרַע. שֶׁנֶּאֱמַר וְכִפֶּ֣ר עַל־הַקּוֹדֶשׁ מִטּוּמְאֹת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל. כָּל טוּמְאָה שֶׁבַּקּוֹדֶשׁ. יָכוֹל עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וָקֳדָשָׁיו שָׁעִיר זֶה יְכַפֵּר. תַּלְמוּד לוֹמַר וּמִפִּשְׁעֵיהֶ֖ם. אֵילּוּ הַמָּֽרְדִין. וְכֵן הוּא אוֹמֵר מֶ֤לֶךְ מוֹאָב֙ פָּשַׁ֣ע בִּ֔י.

אָמַר רִבִּי מָנָא. הַבְעָרָה שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ יָצָאת. הִשְׁתַּחֲוָיָה לְצוֹרֶךְ יָצָאת. לְצוֹרֶךְ יָצָאת. לְלַמֵּד עַל עַצְמָהּ. שֶׁאֵינַהּ מַעֲשֶׂה. אַתְיָא כְּהַהִיא דְתַנֵּי חִזְקִיָּה. זֹבֵ֥חַ לָאֱלֹקִים יָֽחֳרָ֑ם. יָצָתָה זְבִיחָה לְלַמֵּד עַל הַכֹּל. הִשְׁתַּחֲוָיָה לְלַמֵּד עַל עַצְמָהּ. שֶׁאֵינַהּ מַעֲשֶׂה. אוֹ חִלֻּף. דָּבָר שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה מְלַמֵּד. וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מַעֲשֶׂה אֵינוֹ מְלַמֵּד. דָּמַר רִבִּי יִרְמְיָה. הַבְעָרָה לְצוֹרֶךְ יָצָאת. לְלַמֵּד עַל בַּתֵּי דִינִין שֶׁלֹּא יְהוּ דָנִין בַּשַּׁבָּת. וּמַה טַעֲמָא. נֶאֱמַר כָּאן בְּכֹ֖ל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְהָי֙וּ אֵ֧לֶּה לְחַֻקּ֥ת מִשְׁפָּ֖ט לְדֹרֹֽתֵיכֶ֑ם בְּכֹ֖ל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם: מַה מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בְּבָתֵּי דִינִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַף מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן בְּבָתֵּי דִינִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבְדּוּמָא. מִכֵּיוָן דְּתֵימַר. לְצוֹרֶךְ יָצָאת. כְּמִי שֶׁיָּצָא שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ. וְדָבָר שֶׁיָּצָא שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ מְלַמֵּד.

מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב לגלות אין אומרים יגלה זה תחתיו אלא לוקה ארבעים:

הלכה: מִצְוַת הַנֶּהֱרָגִין כול׳. מוֹדֶה רִבִּי יְהוּדָה שֶׁאֵין מִיתָה מְנוּוֶּלֶת מִזּוֹ. אֶלָּא שֶׁאָֽמְרָה תוֹרָה וּבְחֻקּוֹתֵיהֶם לֹ֥א תֵלֵֽכוּ׃ אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וְתַנֵּי כֵן. יִרְצַח֭ הָרוֹצֵחַ. בְּמַה שֶׁרָצַח. יָכוֹל אִם הֲרָגוֹ בְסַיִיף יַהַרְגֶּנּוּ בְסַיִיף. בַּמַּקֵּל יַהַרְגֶּנּוּ בַּמַּקֵּל. נֶאֱמַר כָּאן נְקִימָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְהֵֽבֵאתִ֨י עֲלֵיכֶ֜ם חֶ֗רֶב נֹקֶ֨מֶת֙ נְקַם־בְּרִ֔ית. מַה נְקִימָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן בְּחֶרֶב. אַף נְקִימָה שֶׁנֶּאֶמְרָה כָאן מִיתָה בַּחֶרֶב. יָכוֹל יִטְלֶינּוּ מִבֵּין הָאַגַּפַּיִים. נֶאֱמַר כָּאן וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְאַתָּ֗ה תְּבַעֵ֛ר הַדָּ֥ם הַנָּקִ֖י מִקִּרְבֶּ֑ךָ. הַבְעָרָה הַבְעָרָה. עֲרִיפָה עֲרִיפָה. מָה הַבְעָרָה שֶׁנֶּאֱמְרָה לְהַלָּן מוּל הָעוֹרֶף אַף כָּאן מוּל הָעוֹרֶף. מָה עֲרִיפָה שֶׁנֶּאֱמְרָה לְהַלָּן הַתָּזַת הָרֹאשׁ אַף כָּאן הַתָּזַת הָרֹאשׁ.

וחכמים אומרים מוציא שם רע בעשרים ושלשה מפני שיש בו דיני נפשות

אָמַר רִבִּי סִימוֹן. כְּשֵׁם שָׁהַקָּרְבָּנוֹת מְכַפְּרִין כָּךְ הַבְּגָדִים מְכַפְּרִין. בִּכְתוֹנֶת וּמִכְנָסַיִם מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט. כְּתוֹנֶת הָֽיְתָה מְכַפֶּרֶת [לוֹבְשֵׁי כִלְאַיִם. אִית דְּבָעֵי מֵימַר.] עַל שׁוֹפְכֵי דָמִים. כְּמָה דַאַתְּ אָמַר וַיִּטְבְּל֥וּ אֶת־הַכֻּתּוֹנֶת בַּדָּֽם׃ מִכְנָסַיִים הָיָה מְכַפֵּר עַל גִּילּוּי עֲרָיוֹת. כְּמָה דַאַתְּ אָמַר וַֽעֲשֵׂ֤ה לָהֶם֙ מִכְנְסֵי־בָ֔ד לְכַסּ֖וֹת בְּשַׂ֣ר עֶרְוָ֑ה. מִצְנֶפֶת הָֽיְתָה מְכַפֶּרֶת עַל גַּסֵּי הָרוּחַ. כְּמָה דַאַתְּ אָמַר וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הַמִּצְנֶפֶ֭ת עַל־רֹאשׁ֑וֹ. אַבְנֵט הָיָה מְכַפֵּר עַל [הַגַּנָּבִים. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר עַל] הָעוֹקְמָנִים. אָמַר רִבִּי לֵוִי. שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אַמָּה הָיָה בוֹ וְהָיָה מְעַקְּמוֹ לְכָאן וּלְכָאן. חוֹשֶׁן הָיָה מְכַפֵּר עַל מַטֵּי הַדִּין. כְּמָה דַאַתְּ אָמַר וְעָשִׂ֜יתָ חוֹשֶׁן מִשְׁפָּט֙. אפוֹד הָיָה מְכַפֵּר עַל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה. כְּמָה דַאַתְּ אָמַר וְאֵ֥ין אֵפ֖וֹד וּתְרָפִֽים׃ מְעִיל. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן דְּבֵית גּוּבְרִין. שְׁנֵי דְבָרִים לֹא הָֽיְתָה בָהֶן כַּפָּרָה. וְקָֽבְעָה לָהֶן הַתּוֹרָה כַפָּרָה. וְאֵילּוּ הֵן. הָאוֹמֵר לְשׁוֹן הָרַע. וְהַהוֹרֵג נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה. הָאוֹמֵר לְשׁוֹן הָרַע לֹא הָֽיְתָה לֹו כַּפָּרָה וְקָֽבְעָה לֹו הַתּוֹרָה כַפָּרָה זוֹגֵי הַמָּעִיל. וְהָיָ֥ה עַֽל־אַֽהֲרֹ֖ן לְשָׁרֵ֑ת וְנִשְׁמַ֣ע ק֠וֹל֠וֹ. יְבֹא קוֹל וְיכַפֵּר עַל קוֹל. הַהוֹרֵג נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה לֹא הָֽיְתָה לֹו כַּפָּרָה. וְקָֽבְעָה לֹו הַתּוֹרָה כַפָּרָה מִיתַת כֹּהֶן גָּדוֹל. וְיָ֣שַׁב בָּ֗הּ עַד־מוֹת֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּדוֹל.

בְּעָוֹן אַרְבָּעָה דְבָרִים הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין. בְּעָוֹן עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וּמְגַלֵּי עֲרָיוֹת וְשׁוֹפְכֵי דָמִים וּפוֹסְקִין בָּרַבִּים וְאֵינָן נוֹתְנִין. בְּעָוֹן עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה מְנַיִין. הִשָּֽׁמְר֣וּ לָכֶ֔ם פֶּן־יִפְתֶּ֖ה לְבַבְכֶ֑ם וְסַרְתֶּ֗ם וַֽעֲבַדְתֶּם֨ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וגו׳. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. וְחָרָ֨ה אַף־י֨י בָּכֶ֗ם וְעָצַ֤ר אֶת־הַשָּׁמַ֨יִם֨ וְלֹא־יִֽהְיֶ֣ה מָטָ֔ר. בְּעָוֹן מְגַלֵּי עֲרָיוֹת מְנַיִין. וַתַּֽחֲנִ֣יפִי אֶ֔רֶץ בִּזְנוּתֵךְ וּבְרָעָתֵֽךְ׃ מָהוּ עוֹנְשׁוֹ שֶׁלְדָּבָר. וַיִּמָּֽנְע֣וּ רְבִבִ֔ים וּמַלְק֖וֹשׁ לֹא הָיָ֑ה. בְּעָוֹן שׁוֹפְכֵי דָמִים מְנַיִין. כִּ֣י הַדָּ֔ם ה֥וּא יַֽחֲנִ֖יף אֶת־הָאָ֑רֶץ. כִּי הַדָּם הוּא יִתֵּן אַף עַל הָאָרֶץ. בְּעָוֹן פּוֹסְקִין בָּרַבִּים וְאֵינָן נוֹתְנִין מְנַיִין. נְשִׂיאִ֣ים וְ֭רוּחַ וְגֶ֣שֶׁם אָ֑יִן אִ֥ישׁ מִ֝תְהַלֵּ֗ל בְּמַתַּת־שָֽׁקֶר׃

וּמָנַיִין שֶׁלֹּא יְהוּ קוֹבִרִין בִּתְחוּם עָרֵי הַלְּוִיִּם. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵה בֶּן חֲנִינָה. וּמִגְרְשֵׁיהֶ֗ם יִהְי֤וּ לִבְהֶמְתָּם֙ וּלְכֹ֖ל חַייָתָם: לַחַיִים נִיתְּנוּ. לֹא נִיתְּנוּ לִקְבוּרוֹת.

ומנין לקטנה שהיא של עשרים ושלשה שנאמר (במדבר לה, כד) ושפטו העדה והצילו העדה עדה שופטת ועדה מצלת הרי כאן עשרים

משנה: סַנְהֶדְרִין גְּדוֹלָה הָֽיְתָה שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד וּקְטַנָּה שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה. וּמְנַיִין לַגְּדוֹלָה שֶׁהִיא שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד. שֶׁנֶּאֱמַר אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּמשֶׁה עַל גַּבֵּיהֶן הֲרֵי שִׁבְעִים וְאֶחָד. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. שִׁבְעִים. וּמְנַיִין לַקְּטַנָּה שֶׁהִיא שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה. שֶׁנֶּאֱמַר וְשָֽׁפְטוּ הָעֵדָה וְהִצִּילוּ הָעֵדָה עֵדָה שׁוֹפֶטֶת וְעֵדָה מַצֶּלֶת הֲרֵי כָאן עֶשְׂרִים. וּמְנַיִין לָעֵדָה שֶׁהִיא עֲשָׂרָה. שֶׁנֶּאֱמַר עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת יָֽצְאוּ יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב. וּמְנַיִין לְהָבִיא עוֹד שְׁלשָׁה. מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעוֹת שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁאָמַר הֱיֵה עִמָּהֶם לְטוֹבָה. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת. לֹא כְהַטָּייָ‍ֽתְךָ לְטוֹבָה הַטָּייָ‍ֽתְךָ לְרָעָה. הַטָּייָ‍ֽתְךָ לְטוֹבָה עַל פִּי (עד) אֶחָד. הַטָּייָ‍ֽתְךָ לְרָעָה עַל פִּי שְׁנַיִם וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד הֲרֵי כָאן עֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה. וְכַמָּה יְהֵא בָעִיר וּתְהֵא רְאוּיָה לְסַנְהֶדְרִין מֵאָה וְעֶשְׂרִים. רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר מָאתַיִם וּשְׁלשִׁים כְּדֵי שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת.

הלכה: מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם אִם לֹא תָבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי כול׳. וּמְנַיִין שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִתְבִיעַת מָמוֹן. אָמַר רִבִּי לִיעֶזֶר. נֶאֱמַר כָּאן אוֹיִים וְנֶאֱמַר אוֹיִים בְּפִקָּדוֹן. מָה אוֹיִים הָאֲמוּרִים בְּפִקָּדוֹן אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִתְבִיעַת מָמוֹן. אַף אוֹיִים הָאֲמוּרִים כָּאן אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִתְבִיעַת מָמוֹן. אוּיֵי רוֹצֵחַ יוֹכִיחוּ שֶׁאֵינָן מְדַבְּרִין בִּתְבִיעַת מָמוֹן. דָּנִין אוֹיִין שֶׁיֵּשׁ עִמָּהֶן שְׁבוּעָה מֵאוֹיִין שֶׁיֵּשׁ עִמָּהֶן שְׁבוּעָה. וְאַל יוֹכִיחוּ אוֹיֵי רוֹצֵחַ שֶׁאֵין עִמָּהֶן שְׁבוּעָה. אֹויֵי סוֹטָה יוֹכִיחוּ. שֶׁיֵּשׁ עִמָּהֶן שְׁבוּעָה וְאֵינוֹ מְדַבֵּר בִּתְבִיעַת מָמוֹן. דָּנִין אוֹיִין שֶׁיֵּשׁ עִמָּהֶן שְׁבוּעָה וְאֵין עִמָּהֶן כֹּהֵן מֵאוֹיִין כְּמוֹת אֵילּוּ. וְאַל יוֹכִיחוּ אוֹיֵי סוֹטָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהֶן אַף כֹּהֵן. אוֹיֵי בִיטּוּי שְׂפָתַיִם יוֹכִיחוּ שֶׁאֵינָן מְדַבְּרִין בִּתְבִיעַת מָמוֹן. דָּנִין אוֹיִין שֶׁעָשָׂה בָהֶן זָדוֹן כִּשְׁגָגָה מֵאוֹיִין כְּמוֹתָן. וְאַל יוֹכִיחוּ אוֹיֵי בִיטּוּי שְׂפָתַיִם שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהֶן זָדוֹן כִּשְׁגָגָה. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. יֵשׁ מֵאֵלֶּה חַייָב וְיֵשׁ מֵאֵלֶּה פָטוּר. דְּבַר מָמוֹן חַייָב וְשֶׁאֵינוֹ מָמוֹן פָּטוּר. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. חִייֵב כָּאן וְחִייֵב בְּפִקָּדוֹן. מַה פִקָּדוֹן אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִתְבִיעַת מָמוֹן אַף כָּאן אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִתְבִיעַת מָמוֹן.

הלכה: הָאָב גּוֹלֶה עַל יְדֵי הַבֶּן כול׳. אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. תַּנָּא רִבִּי שִׁילָא בַּר בִּינָה. כִּלְפִי שֶׁנֶּאֱמַר גּוֹאֵל הַדָּ֔ם ה֥וּא יָמִ֖ית אֶת־הָֽרֹצֵ֑חַ. הֲרֵי מִי שֶׁהִכָּה אֶת בְּנוֹ אֵין בְּנוֹ הַשֵּׁינִי נַעֲשֶׂה גּוֹאֵל הַדָּם לְהָמִית אֶת אָבִיו. אֲבָל אָח שֶׁהִכָּה אֶת אָחִיו אָחִיו הַשֵּׁינִי נַעֲשֶׂה גּוֹאֵל הַדָּם לְהָמִית אֶת אָחִיו. תַּנֵּי רִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. כִּלְפִי שֶׁנֶּאֱמַר גּוֹאֵל הַדָּ֔ם ה֥וּא יָמִ֖ית אֶת־הָֽרֹצֵ֑חַ. הֲרֵי מִי שֶׁהִכָּה אֶת בְּנוֹ בְּנוֹ הַשֵּׁינִי נַעֲשֶׂה גּוֹאֵל הַדָּם לְהָמִית אֶת אָבִיו. אֲבָל אָח שֶׁהִכָּה אָחִיו אֵין אָחִיו הַשֵּׁינִי נַעֲשֶׂה גּוֹאֵל הַדָּם לְהָמִית אֶת אָחִיו. וּמְנַיִין אֲפִילּוּ אָמַר. שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהַקְבִּילוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר בְּפִגְעוֹ־ב֖וֹ ה֥וּא יְמִיתֶינּוּ׃

וְהַסּוּמֶא. אָמַר רִבִּי בָּא. מָאן תַּנָּא סוּמֶא. רִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה פוֹטְרוֹ מִכָּל־מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. רַבִּי יוּדָה אוֹמֵר. כֹּל שֶׁלֹּא רָאָה מְאוֹרוֹת מִיָּמָיו לֹא יִפְרוֹשׂ אֶת שְׁמַע׃ הָא אִם רָאָה פוֹרֵשׂ. וּשְׁנֵיהֶן מִקְרָא אֶחָד דָּֽרְשׁוּ. בְּלֹ֣א רְא֔וֹת. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. לְרַבּוֹת אֶת הַסּוּמֶא. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. פְּרָט לַסּוּמֶא. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. תַּמָּן הוּא אָמַר פְּרָט וָכָא הוּא אָמַר לְרַבּוֹת. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בְרֵיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל. בְּיוֹשֵׁב בְּבַיִת אָפֵל הִיא מַתְנִיתָא. כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים. הַיּוֹשֵׁב בְּבַיִת אָפֵל לֹא יִפְרוֹשׂ אֶת שְׁמַע׃ בְּרַם הָכָא בְּלֹ֣א רְא֔וֹת לְרַבּוֹת אֶת הַסּוּמָא. מַה מְקַייְמִין רַבָּנִין בְּלֹ֣א רְא֔וֹת. לְהָבִיא אֶת הַמַּכֶּה בַלָּיְלָה.

יְהוּדָה אִישׁ חוּצִי עֲבַד טְמִיר בִּמְעָֽרְתָא תְּלָתָא יוֹמִין בְּעֵי לְמֵיקָם עַל הָדֵין טַעֲמָא מְנַייִן שְׁחַיֵּי הָעִיר הַזּאת קוֹדְמִין לְחַיֵּי עִיר אֲחֶרֶת. אָתָא לְגַבֵּי רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא אָמַר לֵיהּ הֵן הֲוֵיתָה. אָמַר לֵיהּ עַבְדִּית טְמִיר בִּמְעָֽרְתָא תְּלָתָא יוֹמִין בְּעִי לְמֵיקָם עַל הָדֵין טַעֲמָא מְנַייִן שְׁחַיֵּי הָעִיר הָזֹּאת קוֹדְמִין לְחַיֵּי עִיר אֲחֶרֶת. קָרָא לְרִבִּי אֱבִירוֹדֵימָס בְּרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ אַגִּיב הָהֵן טַעֲמָא מְנַייִן שְׁחַיֵּי הָעִיר הַזֹּאת קוֹדְמִין לְחַיֵּי עִיר אֲחֶרֶת. אָמַר לֵיהּ תִּהְייֶנָּה הֶעָרִים הָאֵלֶּה תִּחְייֶנָּה עִיר וָעִיר וְאַחַר כָּךְ וּמִגְרְשֶׁיהָ סְבִיבוֹתֶיהָ. אָמַר לֵיהּ מָאן גָּרַם לָךְ דְּלֹא פָֽלְתָהּ עִם חֲבֵירֶךָ.

משנה: לְאֵיכָן גּוֹלִין לְעָרֵי מִקְלָט. לְשָׁלשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וּלְשָׁלשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁנֶּאֱמַר אֵת שְׁלשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְגוֹ׳. עַד שֶׁלֹּא נִבְחֲרוּ שָׁלשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ שָׁלשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן קוֹלְטו̇ת שֶׁנֶּאֱמַר שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה. עַד שֶׁיִּהְיוּ שִׁשָּׁתָן קוֹלְטוֹת כְּאַחַת׃ וּמְכוּוָּנוֹת לָהֶן דְּרָכִים מִזּוֹ לָזוֹ שֶׁנֶּאֱמַר תָּכִ֣ין לְךָ֘ הַדֶּ֒רֶךְ֒ וְשִׁלַֹּשְתָּ֙ אֶת־גְּב֣וּל אַרְצְךָ֔. וּמוֹסְרִין לָהֶן שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמָּא יַהַרְגֶנּוּ בַדֶּרֶךְ וִידַבְּרוּ אֵלָיו. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַף הוּא מְדַבֵּר עַל יְדֵי עַצְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְזֶה דְּבַר הָרוֹצֵחַ׃ רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בַּתְּחִלָּה אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד מַקְדִּימִין לְעָרֵי מִקְלָט וּבֵית דִּין שׁוֹלְחִין וּמְבִיאִין אוֹתוֹ מִשָּׁם. מִי שֶׁנִּתְחַייֵב מִיתָה הֲרָגוּהוּ וְשֶׁלֹּא נִתְחַייֵב מִיתָה פְּטָרוּהוּ וְשֶׁנִּתְחַיֵּב גָּלוּת מַחֲזִירִין אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה אֶל עִיר מִקְלָטוֹ. אֶחָד מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֶחָד הַמְרוּבֶּה בִבְגָדִים וְאֶחָד שֶׁעָבַר מִמְּשִׁיחָתוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף מְשׁוּחַ מִלְחָמָה מַחֲזִיר אֶת הָרוֹצֵחַ. לְפִיכָךְ אִימּוֹתֵיהֶן שֶׁל כֹּהֲנִים מְסַפְּקוֹת לָהֶן מִחְייָה וּכְסוּת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּלְּלוּ עַל בְּנֵיהֶן שֶׁיָּמוּתוּ. נִגְמַר דִּינוֹ וּמֵת כֹּהֵן גָּדוֹל הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גוֹלֶה. אִם עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ מֵת כֹּהֵן גָּדוֹל וּמִינּוּ אַחֵר תַּחְתָּיו וּלְאַחַר מִיכֵּן נִגְמַר דִּינוֹ חוֹזֵר בְּמִיתָתוֹ שֶׁל שֵׁנִי׃ נִגְמַר דִּינוֹ בְּלֹא כֹהֵן גָּדוֹל הַהוֹרֵג כֹּהֵן גָּדוֹל וְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁהָרַג אֵינוֹ יוֹצֵא מִשָּׁם לְעוֹלָם. וְאֵינוֹ יוֹצֵא לֹא לְעֵדוּת מִצְוָה וְלֹא לְעֵדוּת מָמוֹן וְלֹא לְעֵדוּת נְפָשׁוֹת וַאֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לֹו וַאֲפִילּוּ שַׂר צְבָא יִשְׂרָאֵל כְּיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה אֵינוֹ יוֹצֵא מִשָּׁם לְעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר שָׁמָּה. שָׁם תְּהֵא דִירָתוֹ וְשָׁם תְּהֵא מִיתָתוֹ וְשָׁם תְּהֵא קְבוּרָתוֹ כְּשֵׁם שֶׁהָעִיר קוֹלֶטֶת כָּךְ תְּחוּמָהּ קוֹלֵט. רוֹצֵחַ שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם וּמְצָאוֹ גוֹאֵל הַדָּם רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר מִצְוָה בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם וּרְשׁוּת בְּיַד כָּל־אָדָם. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר רְשׁוּת בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם וְכָל אָדָם אֵין חַייָבִין עָלָיו. אִילָן שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַתְּחוּם וְנוֹפוֹ נוֹטֶה חוּץ לַתְּחוּם אוֹ עוֹמֵד חוּץ לַתְּחוּם וְנוֹפוֹ נוֹטֶה בְתוֹךְ הַתְּחוּם הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנּוֹף. הָרַג בְּאוֹתָהּ הָעִיר גּוֹלֶה מִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה. וּבֶן לֵוִי גּוֹלֶה מֵעִיר לְעִיר׃ כַּיּוֹצֵא בוֹ רוֹצֵחַ שֶׁגָּלָה לְעִיר מִקְלָט וְרָצוּ אַנְשֵׁי הָעִיר לְכַבְּדוֹ יֹאמַר לָהֶם רוֹצֵחַ אָנִי. אָֽמְרוּ לוֹ אַף עַל פִּי כֵן יְקַבֵּל מֵהֶן שֶׁנֶּאֱמַר וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ.

משנה: לְאֵיכָן גּוֹלִין לְעָרֵי מִקְלָט. לְשָׁלשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וּלְשָׁלשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁנֶּאֱמַר אֵת שְׁלשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְגוֹ׳. עַד שֶׁלֹּא נִבְחֲרוּ שָׁלשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ שָׁלשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן קוֹלְטו̇ת שֶׁנֶּאֱמַר שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה. עַד שֶׁיִּהְיוּ שִׁשָּׁתָן קוֹלְטוֹת כְּאַחַת׃ וּמְכוּוָּנוֹת לָהֶן דְּרָכִים מִזּוֹ לָזוֹ שֶׁנֶּאֱמַר תָּכִ֣ין לְךָ֘ הַדֶּ֒רֶךְ֒ וְשִׁלַֹּשְתָּ֙ אֶת־גְּב֣וּל אַרְצְךָ֔. וּמוֹסְרִין לָהֶן שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמָּא יַהַרְגֶנּוּ בַדֶּרֶךְ וִידַבְּרוּ אֵלָיו. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַף הוּא מְדַבֵּר עַל יְדֵי עַצְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְזֶה דְּבַר הָרוֹצֵחַ׃ רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בַּתְּחִלָּה אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד מַקְדִּימִין לְעָרֵי מִקְלָט וּבֵית דִּין שׁוֹלְחִין וּמְבִיאִין אוֹתוֹ מִשָּׁם. מִי שֶׁנִּתְחַייֵב מִיתָה הֲרָגוּהוּ וְשֶׁלֹּא נִתְחַייֵב מִיתָה פְּטָרוּהוּ וְשֶׁנִּתְחַיֵּב גָּלוּת מַחֲזִירִין אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה אֶל עִיר מִקְלָטוֹ. אֶחָד מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֶחָד הַמְרוּבֶּה בִבְגָדִים וְאֶחָד שֶׁעָבַר מִמְּשִׁיחָתוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף מְשׁוּחַ מִלְחָמָה מַחֲזִיר אֶת הָרוֹצֵחַ. לְפִיכָךְ אִימּוֹתֵיהֶן שֶׁל כֹּהֲנִים מְסַפְּקוֹת לָהֶן מִחְייָה וּכְסוּת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּלְּלוּ עַל בְּנֵיהֶן שֶׁיָּמוּתוּ. נִגְמַר דִּינוֹ וּמֵת כֹּהֵן גָּדוֹל הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גוֹלֶה. אִם עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ מֵת כֹּהֵן גָּדוֹל וּמִינּוּ אַחֵר תַּחְתָּיו וּלְאַחַר מִיכֵּן נִגְמַר דִּינוֹ חוֹזֵר בְּמִיתָתוֹ שֶׁל שֵׁנִי׃ נִגְמַר דִּינוֹ בְּלֹא כֹהֵן גָּדוֹל הַהוֹרֵג כֹּהֵן גָּדוֹל וְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁהָרַג אֵינוֹ יוֹצֵא מִשָּׁם לְעוֹלָם. וְאֵינוֹ יוֹצֵא לֹא לְעֵדוּת מִצְוָה וְלֹא לְעֵדוּת מָמוֹן וְלֹא לְעֵדוּת נְפָשׁוֹת וַאֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לֹו וַאֲפִילּוּ שַׂר צְבָא יִשְׂרָאֵל כְּיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה אֵינוֹ יוֹצֵא מִשָּׁם לְעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר שָׁמָּה. שָׁם תְּהֵא דִירָתוֹ וְשָׁם תְּהֵא מִיתָתוֹ וְשָׁם תְּהֵא קְבוּרָתוֹ כְּשֵׁם שֶׁהָעִיר קוֹלֶטֶת כָּךְ תְּחוּמָהּ קוֹלֵט. רוֹצֵחַ שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם וּמְצָאוֹ גוֹאֵל הַדָּם רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר מִצְוָה בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם וּרְשׁוּת בְּיַד כָּל־אָדָם. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר רְשׁוּת בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם וְכָל אָדָם אֵין חַייָבִין עָלָיו. אִילָן שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַתְּחוּם וְנוֹפוֹ נוֹטֶה חוּץ לַתְּחוּם אוֹ עוֹמֵד חוּץ לַתְּחוּם וְנוֹפוֹ נוֹטֶה בְתוֹךְ הַתְּחוּם הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנּוֹף. הָרַג בְּאוֹתָהּ הָעִיר גּוֹלֶה מִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה. וּבֶן לֵוִי גּוֹלֶה מֵעִיר לְעִיר׃ כַּיּוֹצֵא בוֹ רוֹצֵחַ שֶׁגָּלָה לְעִיר מִקְלָט וְרָצוּ אַנְשֵׁי הָעִיר לְכַבְּדוֹ יֹאמַר לָהֶם רוֹצֵחַ אָנִי. אָֽמְרוּ לוֹ אַף עַל פִּי כֵן יְקַבֵּל מֵהֶן שֶׁנֶּאֱמַר וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ.

משנה: לְאֵיכָן גּוֹלִין לְעָרֵי מִקְלָט. לְשָׁלשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וּלְשָׁלשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁנֶּאֱמַר אֵת שְׁלשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְגוֹ׳. עַד שֶׁלֹּא נִבְחֲרוּ שָׁלשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ שָׁלשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן קוֹלְטו̇ת שֶׁנֶּאֱמַר שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה. עַד שֶׁיִּהְיוּ שִׁשָּׁתָן קוֹלְטוֹת כְּאַחַת׃ וּמְכוּוָּנוֹת לָהֶן דְּרָכִים מִזּוֹ לָזוֹ שֶׁנֶּאֱמַר תָּכִ֣ין לְךָ֘ הַדֶּ֒רֶךְ֒ וְשִׁלַֹּשְתָּ֙ אֶת־גְּב֣וּל אַרְצְךָ֔. וּמוֹסְרִין לָהֶן שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמָּא יַהַרְגֶנּוּ בַדֶּרֶךְ וִידַבְּרוּ אֵלָיו. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אַף הוּא מְדַבֵּר עַל יְדֵי עַצְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְזֶה דְּבַר הָרוֹצֵחַ׃ רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בַּתְּחִלָּה אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד מַקְדִּימִין לְעָרֵי מִקְלָט וּבֵית דִּין שׁוֹלְחִין וּמְבִיאִין אוֹתוֹ מִשָּׁם. מִי שֶׁנִּתְחַייֵב מִיתָה הֲרָגוּהוּ וְשֶׁלֹּא נִתְחַייֵב מִיתָה פְּטָרוּהוּ וְשֶׁנִּתְחַיֵּב גָּלוּת מַחֲזִירִין אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה אֶל עִיר מִקְלָטוֹ. אֶחָד מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֶחָד הַמְרוּבֶּה בִבְגָדִים וְאֶחָד שֶׁעָבַר מִמְּשִׁיחָתוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף מְשׁוּחַ מִלְחָמָה מַחֲזִיר אֶת הָרוֹצֵחַ. לְפִיכָךְ אִימּוֹתֵיהֶן שֶׁל כֹּהֲנִים מְסַפְּקוֹת לָהֶן מִחְייָה וּכְסוּת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּלְּלוּ עַל בְּנֵיהֶן שֶׁיָּמוּתוּ. נִגְמַר דִּינוֹ וּמֵת כֹּהֵן גָּדוֹל הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גוֹלֶה. אִם עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ מֵת כֹּהֵן גָּדוֹל וּמִינּוּ אַחֵר תַּחְתָּיו וּלְאַחַר מִיכֵּן נִגְמַר דִּינוֹ חוֹזֵר בְּמִיתָתוֹ שֶׁל שֵׁנִי׃ נִגְמַר דִּינוֹ בְּלֹא כֹהֵן גָּדוֹל הַהוֹרֵג כֹּהֵן גָּדוֹל וְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁהָרַג אֵינוֹ יוֹצֵא מִשָּׁם לְעוֹלָם. וְאֵינוֹ יוֹצֵא לֹא לְעֵדוּת מִצְוָה וְלֹא לְעֵדוּת מָמוֹן וְלֹא לְעֵדוּת נְפָשׁוֹת וַאֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לֹו וַאֲפִילּוּ שַׂר צְבָא יִשְׂרָאֵל כְּיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה אֵינוֹ יוֹצֵא מִשָּׁם לְעוֹלָם שֶׁנֶּאֱמַר שָׁמָּה. שָׁם תְּהֵא דִירָתוֹ וְשָׁם תְּהֵא מִיתָתוֹ וְשָׁם תְּהֵא קְבוּרָתוֹ כְּשֵׁם שֶׁהָעִיר קוֹלֶטֶת כָּךְ תְּחוּמָהּ קוֹלֵט. רוֹצֵחַ שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם וּמְצָאוֹ גוֹאֵל הַדָּם רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר מִצְוָה בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם וּרְשׁוּת בְּיַד כָּל־אָדָם. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר רְשׁוּת בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם וְכָל אָדָם אֵין חַייָבִין עָלָיו. אִילָן שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַתְּחוּם וְנוֹפוֹ נוֹטֶה חוּץ לַתְּחוּם אוֹ עוֹמֵד חוּץ לַתְּחוּם וְנוֹפוֹ נוֹטֶה בְתוֹךְ הַתְּחוּם הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנּוֹף. הָרַג בְּאוֹתָהּ הָעִיר גּוֹלֶה מִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה. וּבֶן לֵוִי גּוֹלֶה מֵעִיר לְעִיר׃ כַּיּוֹצֵא בוֹ רוֹצֵחַ שֶׁגָּלָה לְעִיר מִקְלָט וְרָצוּ אַנְשֵׁי הָעִיר לְכַבְּדוֹ יֹאמַר לָהֶם רוֹצֵחַ אָנִי. אָֽמְרוּ לוֹ אַף עַל פִּי כֵן יְקַבֵּל מֵהֶן שֶׁנֶּאֱמַר וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ.

שלשה מנלן דתנו רבנן (שמות כב, ז) ונקרב בעל הבית אל האלהים הרי כאן אחד (שמות כב, ח) עד האלהים יבא דבר שניהם הרי כאן שנים (שמות כב, ח) אשר ירשיעון אלהים הרי כאן שלשה דברי רבי יאשיה

הלכה: דִּינֵי מָמוֹנוֹת גוֹמְרִין בּוֹ בַיּוֹם כול׳. תַּנֵּי. הָעֵד אֵין מְלַמֵּד לֹא זְכוּת וְלֹא חוֹבָה. מְנָלָן. שֶׁנֶּאֱמַר וְעֵ֣ד לֹא־יַעֲֽנֶ֥ה בְנֶפֶ֭שׁ לָמֽוּת׃ וּמְנַיִן שֶׁאַף הוּא אֵין מְלַמֵּד לֹא זְכוּת וְלֹא חוֹבָה. תַּלְמוּד לוֹמַר וְהוּא לֹא־יַעֲֽנֶ֥ה בְנֶפֶ֭שׁ לָמֽוּת׃ רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. פְּעָמִים שֶׁאָדָם רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ מִזְדַּמֵּם וּמַפְלִיג דְּבָרָיו שֶׁלֹּא יָמוּת.

נָֽפְלָה אַחַת מֵהֶן בּוֹנִין אוֹתָהּ מֵאוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט. וּמְנַיִין אַף בִּשְׁאָר כָּל־הַשְּׁבָטִים. תַּלְמוּד לוֹמַר שֵׁשׁ. שֶׁיְּהוּ מְכוּוָּנוֹת וְקוֹלְטוֹת כָּרִאשׁוֹנוֹת.

וְיִדּוֹנוּ אוֹתוֹ בְעֶרֶב שַׁבָּת וִיִגָּמֵר דִּינוֹ בְשַׁבָּת וְיֵיהָרְג לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצָא דִינוֹ מִשְׁתַּקֵּעַ. רֵישׁ לָקִישׁ בָּעֵי. וְיִדּוֹנוּ אוֹתוֹ בַשַּׂבָּת וְיִגָּמֵר דִּינוֹ בַשַּׁבַּתָ וְיֵיהָרְג בַּשַּׁבָּת. מָה אִם עֲבוֹדָה שֶׁדּוֹחָה שַׁבָּת רְצִיחַת מִצְוָה דוֹחָה אוּתָהּ. שֶׁנֶּאֱמַר מֵעִ֣ם מִזְבְּחִ֔י תִּקָּחֶ֖נּוּ לָמֽוּת. שַׁבָּת שֶׁהָעֲבוֹדָה דוֹחָה אוֹתָהּ אֵין דִּין שֶׁתְּהֵא רְצִיחַת מִצְוָה דוֹחָה אוּתָהּ. רִבִּי לָא בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. מִיכָּן לְבָתֵּי דִינִין שֶׁלֹּא יְהוּ דָנִין בַּשַּׁבָּת. מַאי טַעֲמָא. נֶאֱמַר כָּאן בְּכָל־מֽוֹשְׁבֹֽתֵיכֶֽם וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְהָי֨וּ אֵ֧לֶּה לָכֶ֛ם לְחוּקַּת מִשְׁפָּ֖ט לְדֹרֹֽתֵיכֶ֑ם בְּכֹ֖ל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם׃ מַה לְהַלָּן בְּבֵית דִּין הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַף כָּאן בְּבֵית דִּין הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

[כְּשֵׁם שֶׁהָעִיר קוֹלֶטֶת כָּךְ הָיָה תְּחוּמָהּ קוֹלֵט.] שָׁלֹשׁ עָרִים הִפְרִישׁ מֹשֶׁה בְּעֶבֶר הַיַּרְדֵּן. מִשֶּׁבָּאוּ לָאָרֶץ הִפְרִישׁוּ עוֹד שָׁלֹשׁ. וּלְעָתִיד לָבוֹא מַפְרִישִׁין עוֹד שָׁלֹשׁ. שֶׁנֶּאֱמַר שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ. הֲרֵי ט׳. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר. שָׁלֹשׁ. שָׁלֹשׁ שֶׁלְּשָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ הֲרֵי ט׳. וְעוֹד הֲרֵי י״ב. רִבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר. שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ הֲרֵי ט׳. וְעוֹד הֲרֵי י״ב. עַל הַשָּׁלֹשׁ הֲרֵי ט״ו. כָּתוּב שֵׁשׁ־עָרֵ֥י מִקְלָט֭ תִּהְיֶ֥ינָה לָכֶֽם׃ שֶׁיְּהוּ שִׁשָּׁתָן קוֹלְטוֹת כְּאַחַת. וְתֵימַר אָכֵן. וַתְייָא כַײ דָמַר רִבִּי שְׂמוּאֵל [בַּר יַיְנָא] בְּשֵׁם רִבִּי אָחָא. חֲמִשָּׁה דְבָרִים חָסַר מִקְדָּשׁ אַחֲרוֹן מִמִּקְדָּשׁ רִאשׁוֹן. דִּכְתִיב עֲל֥וּ הָהָ֛ר וַֽהֲבֵאתֶ֥ם עֵ֖ץ וגו׳ עַד וְאֶכָּֽבְדָה֭. וְאֶכָּבְדָ֖ כָתוּב חָסֵר ה״א. אֵילּוּ ה׳ דְבָרִים שֶׁחָסַר מִקְדָּשׁ אַחֲרוֹן מִמִּקְדָּשׁ רִאשׁוֹן. וְאֵילּוּ הֵן. אֵשׁ. אָרוֹן. אוּרִים וְתוּמִּום. שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְרוחַ הַקּוֹדֶשׁ.

אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. וְחוֹזֵר בְּמִיתָתוֹ שֶׁלַּשְּׁלִישִׁי. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. צָֽרְכוּ לַדָּבָר שׁוֹלְחִין וּמְבִיאִין אוֹתוֹ מִשָּׁם. אָמַר רִבִּי יוּסֵי. מַתְנִיתִין לֹא אָֽמְרָה כֵן. אֶלָּא אֲפִילּוּ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לוֹ. אֲפִילּוּ שַׂר צָבָא כְּיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה אֵין יוֹצֵא מִשָּׁם לְעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר שָׁמָּה. שָׁם תְּהֵא דִירָתוֹ כול׳.

אלא (במדבר יא, טז) אספה לי שבעים איש אמר רחמנא משעת אסיפה שבעים (במדבר לה, כד) ושפטו העדה והצילו העדה נמי משעת שפיטת העדה הכי נמי (שמות כב, ז) ונקרב בעל הבית אל האלהים משעת קריבה שלשה

הלכה: תַּמָּן תַּנִּינָן. סוּמֶא אֵינוֹ גוֹלֶה דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר גּוֹלֶה. וּשְׁנֵיהֶן מִקְרָא אֶחָד הֵן דּוֹרְשִׁין. בְּלֹ֣א רְא֔וֹת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. לְרַבּוֹת אֶת הַסּוּמֶא. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. פְּרָט לַסּוּמֶא. וָכָא תַנִּינָן. כֹּל שֶׁלֹּא רָאָה מְאוֹרוֹת מִיָּמָיו לֹא יִפְרוֹשׂ אֶת שְׁמַע׃ הָא אִם רָאָה פוֹרֵשׂ. רִבִּי חַגַּיי בָעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה. תַּמָּן הוּא אָמַר. פְּרָט. וְהָכָא הוּא אָמַר. לְרַבּוֹת. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה בְרֵיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל. בְּיוֹשֵׁב בְּבַיִת אָפֵל הִיא מַתְנִיתָה. כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים. הַיּוֹשֵׁב בְּבַיִת אָפֵל לֹא יִפְרוֹשׂ אֶת שְׁמַע׃ בְּרַם הָכָא בְּלֹ֣א רְא֔וֹת לְרַבּוֹת אֶת הַסּוּמֶא.

כְּתִיב וַיִּתְּנֵ֙ם יְהוֹשֻׁ֜עַ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא חוֹטְבֵי עֵצִ֛ים וְשׁוֹאֲבֵי מַיִ֭ם לָֽעֵדָ֑ה. נִיחָא לָעֵדָה. וּלְמִזְבַּ֤ח יְי. אֶלָּא שֶׁתְּלָייָן יְהוֹשֻׁעַ בריפן. אָמַר. אֲנִי [לֹא] מַרְחִיקָן וְלֹא מְקָֽרְבָן. אֶלָּא מִי שֶׁעָתִיד לִבְנוֹת בֵּית הַבְּחִירָה דְּאֶת דַּעְתּוֹ לְקָרֵב יְקָרֵב וְאֶת דַּעְתּוֹ לְרַחֵק יְרַחֵק. וּבָא דָוִד וְרִיחֲקָן. וְהַגִּבְעוֹנִים לֹ֣א מִבְּנֵי֧ יִשְׂרָאֵ֣ל הֵ֗מָּה. וְלָמָּה רִיחֲקָן. עַל שֵׁם וַיְהִ֣י רָעָב֩ בִּימֵ֨י דָוִ֜ד שָׁל֣שׁ שָׁנִ֗ים וגו׳. אָמַר דָּוִד. בָּעֲוֹן ג׳ דְבָרִים גְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין. עֲבוֹדָה זָרָה וְגִילּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. עֲבוֹדָה זָרָה דִּכְתִיב פֶּן־יִפְתֶּה֭ לְבַבְכֶ֑ם וְסָמִיךְ לֵיהּ וְעָצַ֤ר אֶת־הַשָּׁמַ֨יִם֙. גִּילּוּי עֲרָיוֹת דִּכְתִיב וַיִּמָּֽנְע֣וּ רְבִיבִים וּמַלְק֖וֹשׁ לֹא הָיָ֑ה וּמֵ֨צַח אִשָּׁ֤ה זוֹנָה֙ הָ֣יָה לָ֔ךְ. שְׁפִיכוּת דָּמִים שֶׁנֶּאֱמַר כִּ֣י הַדָּ֔ם ה֥וּא יַֽחֲנִי֭ף אֶת־הָאָ֑רֶץ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אַף פּוֹסְקֵי צְדָקָה בָּרַבִּים וְאֵינָן נוֹתְנִין. דִּכְתִיב נְשִׂיאִ֣ים וְ֭רוּחַ וְגֶ֣שֶׁם אָיִין אִ֥ישׁ מִ֝תְהַלֵּ֗ל בְּמַתַּת־שָֽׁקֶר׃ בָּדַק דָּוִד בְּכָל־דְּרָכָיו וְלֹא מָצָא אֶחָד מֵהֶן. הִתְחִיל שׁוֹאֵל בְּאוּרִים וְתוּמִּים. הָדָא הוּא דִכְתִיב וַיְבַקֵּ֥שׁ דָּוִ֖דאֶת־פְּנֵ֣י יְי. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. כְּתִיב בַּקְּשׁ֤וּ יְי כָּל־עַנְוֵ֣י אָרֶץ אֲשֶׁ֥ר מִשְׁפָּט֖וֹ פָּעָ֑לוּ וגו׳. וַיֹּ֣אמֶר יְי עַל שָׁאוּל֙ וְעַל בֵּ֣ית הַדָּמִ֔ים עַל־אֲשֶׁר־הֵמִ֖ית אֶת־הַגִּבְעוֹנִים׃ עַל שָׁאוּל. שֶׁלֹּא עֲשִׂיתֶם עִמּוֹ חֶסֶד. וְעַל בֵּ֣ית הַדָּמִ֔ים עַל־אֲשֶׁר־הֵמִ֖ית אֶת־הַגִּבְעוֹנִים׃ שָׁלַח דָּוִד וּקְרָאָן. אָמַר לָהֶם. מַה לָכֶם וּלְבֵית שָׁאוּל. אָֽמְרוּ לוֹ. עַל יְדֵי שֶׁהֵמִית מִמֶּנּוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים שְׁנֵי חוֹטְבֵי עֵצִים וּשְׁנֵי שׁוֹאֲבֵי מַיִם וְסוֹפֵר וַחַזָּן וְשַׁמָּשׁ. אֲמַר לוֹן. מַה תּוּן בְּעוּן. אָֽמְרוּ לֵיהּ. יֻתַּן ־לָ֜נוּ שִׁבְעָ֤ה אֲנָשִׁים֙ … וְהוֹקַֽעֲנוּם֙ לַֽײ בְּגִבְעוֹן. אֲמַר לוֹן. וּמָה הֲנָייָה יֵשׁ לְכוֹן אִין אִינּוּן מִתְקַטְּלִין. סְבוּ לְכוֹן כְּסַף וּדְהַב. אָֽמְרוּ לֵיהּ. אֵֽין־לָ֜נוּ כֶּ֤סֶף וְזָהָב֙ עִם־שָׁא֣וּל וְעִם־בֵּית֔וֹ. אָמַר. דִּילְמָא בְּהַתִּין אִילֵּין מִן אִילֵּין. הֲוָה נְסִיב כָּל־חַד וְחַד מִינּוֹן וּמְפַייֵס לֵיהּ קוֹמֵי נַפְשֵׁיהּ וְהוּא לָא מְקַבֵּל עֲלוֹי. הָדָא הוּא דִכְתִיב אֵֽין־[לָ֜נוּ] כֶּ֤סֶף וְזָהָב֙. אֵין לִי כְתִיב. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר דָּוִד. שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל. בּוֹייְשָׁנִין וְרַחֲמָנִין וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים. בּוֹייְשָׁנִין דִּכְתִיב לְבַֽעֲבוּר תִּהְיֶ֧ה יִרְאָת֛וֹ עַל־פְּנֵיכֶם֭ וגו׳. רַחֲמָנִין דִּכְתִיב וְנָֽתַן־לְךָ֤ רַֽחֲמִים֙ וְרִֽחַמְךָ֣ וְהִרְבֶּ֔ךָ. גּוֹמְלֵי חֲסָדִים דִּכְתִיב וְשָׁמַר֩ יְי אֱלֹהֶ֜יךָ לְךָ֗ אֶֽת־הַבְּרִית֙ וְאֶת־הַחֶ֔סֶד. וְאֵילּוּ אֵין בָּהֶן אַחַת מֵהֶן וְרִיחֲקָן. וְהַגִּבְעוֹנִים לֹ֣א מִבְּנֵי֧ יִשְׂרָאֵ֣ל הֵ֗מָּה. וְאַף עֶזְרָא בָא וְרִיחֲקָן. וְהַ֨נְּתִינִ֔ים הָי֥וּ יוֹשְׁבִים בָּעוֹפֶל וְצִיחָ֥א וְגִישְׁפָּא מִן הַגִּבְעוֹנִים. וְאף לְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַחֲקָן. דִּכְתִיב וְהָֽעוֹבֵד הָעִ֑יר יַעַֽבְד֕וּהוּ מִכֹּ֖ל שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ יַאֲבִידוּהוּ מִכָּל־שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.

וּמָנַיִין שֶׁלֹּא יְהוּ קוֹבִרִין בְּעָרֵי הַלְּוִיִּם. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. וּמִגְרְשֵׁיהֶ֗ם יִהְי֤וּ לִבְהֶמְתָּם֙ וְלִרְכוּשָׁם וּלְכֹ֖ל חַייָתָם׃ לַחַיִים נִיתְּנוּ וְלֹא לִקְבוּרָה נִיתְּנוּ.

הלכה: סַנְהֶדְרִין נוֹהֶגֶת בָּאָרֶץ כול׳. סַנְהֶדְרִין נוֹהֶגֶת בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ. דִּכְתִיב וְהָי֨וּ אֵ֧לֶּה לָכֶ֛ם לְחוּקַּת מִשְׁפָּ֖ט לְדֹרֹֽתֵיכֶ֑ם בְּכֹ֖ל מֽוֹשְׁבוֹתֵיכֶם׃ וּמַה תַלְמוּד לֹומַר שׁוֹפְטִים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן־לְךָ֙ בְּכָל־שְׁעָרֶ֔יךָ. בְּעָרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֶלָּא שֶׁבְּעָרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיבִין דַּייָנִים בְּכָל־עִיר וָעִיר וּבְחוצָה לָאָרֶץ מוֹשִׁיבִין אוֹתָן פְּלָכִים פְּלָכִים. תַּנֵּי. רִבִּי דוֹסִתַי בֵּירִבִּי יַנַּאי אוֹמֵר. מִצְוָה לְכָל־שֵׁבֶט שֶׁיְּהֵא דָן אֶת שִׁבְטוֹ. דִּכְתִיב שֹֽׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן־לְךָ֙ בְּכָל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֨ר יְי אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לִשְׁבָטֶ֑יךָ.

שנאמ' כאן עדה ונאמר להלן עדה מה עדה האמורה להלן כולן ראוין להוראה אף עדה האמורה כאן עד שיהיו כולן ראוין להוראה:

גמ׳ מנא ה"מ אמר אביי נאמר (דברים כה, ב) רשע בחייבי מלקיות ונאמר (במדבר לה, לא) רשע בחייבי מיתות ב"ד מה להלן אין מיתה למחצה אף כאן אין מלקות למחצה

כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל מְנַיִין. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְשָֽׁפְטוּ֙ הָֽעֵדָ֔ה וְהִצִּ֨ילוּ הָֽעֵדָ֜ה. שֶׁלֹּא יְהֵא הָעֵדָה לֹא קְרוֹבֵי מַכֶּה וְלֹא קְרוֹבֵי מוּכֶּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצֵאת אוֹמֵר. בֵּית דִּין גּוֹאֲלֵי הַדָּם. מִיכָּן שֶׁלֹּא יְהוּ הַדַּייָנִין קְרוֹבֵי הַנִּידּוֹנִין. וּמְנַיִין שֶׁלֹּא יְהוּ הָעֵדִים קְרוֹבֵי הַנִּידּוֹנִין. אָֽמְרָה תוֹרָה. הֲרוֹג עַל פִּי עֵדִים. הֲרוֹג עַל פִּי דַייָנִין. מַה הַדַּייָנִין אֵינָן קְרוֹבֵי הַנִּידּוֹנִין. אַף הָעֵדִים לֹא יְהוּ קְרוֹבֵי הַנִּידּוֹנִין. וּמְנַיִין שֶׁלֹּא יְהוּ הָעֵדִים קְרוֹבִין זֶה לָזֶה. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׂהוּזְמוּ לֹא מִפִּיהֶן הֵן נֶהֱרָגִין.

כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל מְנַיִין. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְשָֽׁפְטוּ֙ הָֽעֵדָ֔ה וְהִצִּ֨ילוּ הָֽעֵדָ֜ה. שֶׁלֹּא יְהֵא הָעֵדָה לֹא קְרוֹבֵי מַכֶּה וְלֹא קְרוֹבֵי מוּכֶּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצֵאת אוֹמֵר. בֵּית דִּין גּוֹאֲלֵי הַדָּם. מִיכָּן שֶׁלֹּא יְהוּ הַדַּייָנִין קְרוֹבֵי הַנִּידּוֹנִין. וּמְנַיִין שֶׁלֹּא יְהוּ הָעֵדִים קְרוֹבֵי הַנִּידּוֹנִין. אָֽמְרָה תוֹרָה. הֲרוֹג עַל פִּי עֵדִים. הֲרוֹג עַל פִּי דַייָנִין. מַה הַדַּייָנִין אֵינָן קְרוֹבֵי הַנִּידּוֹנִין. אַף הָעֵדִים לֹא יְהוּ קְרוֹבֵי הַנִּידּוֹנִין. וּמְנַיִין שֶׁלֹּא יְהוּ הָעֵדִים קְרוֹבִין זֶה לָזֶה. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׂהוּזְמוּ לֹא מִפִּיהֶן הֵן נֶהֱרָגִין.

ברייתא כיצד מרקדין לפני הכלה ב״ש אומרים כלה כמות שהיא וב״ה אומרים כלה נאה וחסודה אמר להם ב״ש אפילו היא חגרת או סומא הכתיב מדבר שקר תרחק. א״ל ב״ה מקח רע ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו ישבחנו בעיניו לפיכך ב״ה אומר תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות: [גמ׳] וב״ה נמי ליכא הכא נאה. דלמא נאה במעשיה נאה מבתי אבות וחסידה בדנפשיה דאחזוקי בבישתא לא מחזקינן. וב״ש אומר מי כתיב משקר הרחק מדבר אפילו סתם. וב״ה אומר כי אמר רחמנא מדבר שקר משום ונקי וצדיק הא לקיומי שפיר דמי וב״ה מ״ש דמיתביה ממקח וליתביה מדאורייתא דתניא גדול השלום שאפילו הקב״ה שינה בו דמעיקרא כתיב [ואדוני זקן ולבסוף כתיב] ויאמר ה׳ אל אברהם וגו׳ ואני זקנתי. הכי קאמרי לא מיבעיא דמדאורייתא שפיר דמי אלא אף לבריתא שפיר דמי כלפליא. איפוך. גופא ונקי וצדיק אל תהרוג השתא נקי אמרת לא וצדיק מבעיא נקי מעדים וצדיק מתלמידים. ש״מ נקי מעדים ורשע מתלמידים אל תהרוג. רשע מתלמידים ס״ד אימא מאחד. דרש רבא מאי דכתיב כי צדיק ה׳ צדקות אהב ישר יחזו פנימו של צדיקים אי הכי צדיקים מבעיא ליה אלא לכדדריש רבא דאתא מארבעין ושריא מק״ו דריש לקיש כל הכתוב לחיים בירושלם:

חייבי מלקיות מנין תלמוד לומר רשע רשע

חייבי גליות מנין אתיא רוצח רוצח

חייבי גליות מנין אתיא רוצח רוצח

חייבי גליות מנין אתיא רוצח רוצח

סנהדרין נוהגת כו': מנא ה"מ דתנו רבנן (במדבר לה, כט) והיו אלה לכם לחוקת משפט לדורותיכם למדנו לסנהדרין שנוהגת בארץ ובחוצה לארץ

היה עולה בסולם ונפל עליו והרגו הרי זה אינו גולה זה הכלל כל שבדרך ירידתו גולה ושלא בדרך ירידתו אינו גולה:

היה עולה בסולם ונפל עליו והרגו הרי זה אינו גולה זה הכלל כל שבדרך ירידתו גולה ושלא בדרך ירידתו אינו גולה:

גמ׳ מנא ה"מ אמר שמואל דאמר קרא (במדבר לה, כג) ויפל עליו וימות עד שיפול דרך נפילה

גמ׳ מנא ה"מ אמר שמואל דאמר קרא (במדבר לה, כג) ויפל עליו וימות עד שיפול דרך נפילה

תנו רבנן (במדבר לה, יא) בשגגה פרט למזיד (דברים יט, ד) בבלי דעת פרט למתכוין

ת"ר (במדבר לה, כב) אם בפתע פרט לקרן זוית בלא איבה פרט לשונא הדפו שדחפו בגופו או השליך עליו להביא ירידה שהיא צורך עליה בלא צדיה פרט למתכוין לצד זה והלכה לה לצד אחר

בע"ז הוא אומר (ויקרא כ, ג) למען טמא את מקדשי בגילוי עריות הוא אומר (ויקרא יח, ל) ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבות וגו' ולא תטמאו בהם בשפיכות דמים הוא אומר (במדבר לה, לד) ולא תטמא את הארץ יכול על ג' טומאות הללו יהא שעיר מכפר ת"ל (ויקרא טז, טז) מטומאות בני ישראל ולא כל טומאות

והבן גולה ע"י האב כו': ורמינהי (במדבר לה, יא) מכה נפש פרט למכה אביו אמר רב כהנא לא קשיא הא ר"ש והא רבנן

איכא דרמי קראי אהדדי כתיב (במדבר לה, טו) לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים וכתיב (במדבר לה, יב) והיו לכם הערים למקלט לכם ולא לגרים אמר רב כהנא ל"ק כאן בגר תושב שהרג ישראל כאן בגר תושב שהרג גר תושב

איכא דרמי קראי אהדדי כתיב (במדבר לה, טו) לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים וכתיב (במדבר לה, יב) והיו לכם הערים למקלט לכם ולא לגרים אמר רב כהנא ל"ק כאן בגר תושב שהרג ישראל כאן בגר תושב שהרג גר תושב

דכתיב (במדבר ו, ט) וכי ימות מת עליו בפתע פתאום פתע זה שוגג וכן הוא אומר (במדבר לה, כב) אם בפתע בלא איבה הדפו פתאום זה אונס וכן הוא אומר (במדבר יב, ד) ויאמר ה' פתאום אל משה

(במדבר לה, ז) ארבעים ושמונה עיר ואי טעי ספרא נשייליה לתנא כמה קתני וניבצר מינייהו ארבעים ושמונה ומשכח ליה לחומריה וסימניך ספרא בצירא תנא תוספאה

גמ׳ ת"ר (במדבר לה, כג) בלא ראות פרט לסומא דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר בלא ראות לרבות את הסומא

מתני׳ להיכן גולין לערי מקלט לשלש שבעבר הירדן ולשלש שבארץ כנען שנאמר (במדבר לה, יד) את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען וגו' עד שלא נבחרו שלש שבארץ ישראל לא היו שלש שבעבר הירדן קולטות שנאמר שש ערי מקלט תהיינה עד שיהיו ששתן קולטות כאחת

מתני׳ להיכן גולין לערי מקלט לשלש שבעבר הירדן ולשלש שבארץ כנען שנאמר (במדבר לה, יד) את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען וגו' עד שלא נבחרו שלש שבארץ ישראל לא היו שלש שבעבר הירדן קולטות שנאמר שש ערי מקלט תהיינה עד שיהיו ששתן קולטות כאחת

רבי יוסי בר יהודה אומר בתחלה אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט וב"ד שולחין ומביאין אותו משם מי שנתחייב מיתה בב"ד הרגוהו ושלא נתחייב מיתה פטרוהו מי שנתחייב גלות מחזירין אותו למקומו שנאמר (במדבר לה, כה) והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו וגו':

רבי יוסי בר יהודה אומר בתחלה אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט וב"ד שולחין ומביאין אותו משם מי שנתחייב מיתה בב"ד הרגוהו ושלא נתחייב מיתה פטרוהו מי שנתחייב גלות מחזירין אותו למקומו שנאמר (במדבר לה, כה) והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו וגו':

ותו ליכא והא כתיב (במדבר לה, ו) ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר אמר אביי הללו קולטות בין לדעת בין שלא לדעת הללו לדעת קולטות שלא לדעת אינן קולטות

משום ר' ישמעאל אמרו בעשרים ושלשה: מ"ט דרבי ישמעאל אמר אביי אתיא רשע רשע מחייבי מיתות כתיב הכא (דברים כה, ב) והיה אם בן הכות הרשע וכתיב התם (במדבר לה, לא) אשר הוא רשע למות מה להלן בעשרים ושלשה אף כאן בעשרים ושלשה

מי שנתחייב מיתה הרגוהו שנאמר (דברים יט, יב) ושלחו זקני עירו ולקחו אותו משם ונתנו אותו ביד גואל הדם ומת מי שלא נתחייב פטרוהו שנאמר (במדבר לה, כה) והצילו העדה את הרוצח מיד גואל הדם מי שנתחייב גלות מחזירין אותו למקומו שנא' (במדבר לה, כה) והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה

מי שנתחייב מיתה הרגוהו שנאמר (דברים יט, יב) ושלחו זקני עירו ולקחו אותו משם ונתנו אותו ביד גואל הדם ומת מי שלא נתחייב פטרוהו שנאמר (במדבר לה, כה) והצילו העדה את הרוצח מיד גואל הדם מי שנתחייב גלות מחזירין אותו למקומו שנא' (במדבר לה, כה) והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה

גמ׳ מנא הני מילי אמר רב כהנא דאמר קרא (במדבר לה, כה) וישב בה עד מות הכהן הגדול וכתיב (במדבר לה, כח) כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדול וכתיב (במדבר לה, כח) ואחרי מות הכהן הגדול

גמ׳ מנא הני מילי אמר רב כהנא דאמר קרא (במדבר לה, כה) וישב בה עד מות הכהן הגדול וכתיב (במדבר לה, כח) כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדול וכתיב (במדבר לה, כח) ואחרי מות הכהן הגדול

ור' יהודה כתיב קרא אחרינא (במדבר לה, לב) לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן (וגו') ואידך מדלא כתיב הגדול חד מהנך הוא:

ואינו יוצא לא לעדות מצוה ולא לעדות ממון ולא לעדות נפשות ואפי' ישראל צריכים לו ואפי' שר צבא ישראל כיואב בן צרויה אינו יוצא משם לעולם שנאמר (במדבר לה, כה) אשר נס שמה שם תהא דירתו שם תהא מיתתו שם תהא קבורתו

זה וזה שוים בעבודת יוה"כ ומצווים על הבתולה ואסורים על האלמנה ואינם מטמאים בקרוביהם ולא פורעים ולא פורמים ומחזירין הרוצח:

אם עד שלא נגמר דינו וכו': מנא הני מילי אמר רב כהנא דאמר קרא (במדבר לה, כה) וישב בה עד מות הכהן הגדול אשר משח אותו בשמן הקדש וכי הוא מושחו אלא זה שנמשח בימיו

אמר אביי נקטינן נגמר דינו ומת מוליכין את עצמותיו לשם דכתיב (במדבר לה, לב) לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן ואיזהו ישיבה שהיא בארץ הוי אומר זו קבורה תנא מת קודם שמת כ"ג מוליכין עצמותיו על קברי אבותיו דכתיב (במדבר לה, כח) ישוב הרוצח אל ארץ אחוזתו איזהו ישיבה שהיא בארץ אחוזתו הוי אומר זו קבורה

אמר אביי נקטינן נגמר דינו ומת מוליכין את עצמותיו לשם דכתיב (במדבר לה, לב) לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן ואיזהו ישיבה שהיא בארץ הוי אומר זו קבורה תנא מת קודם שמת כ"ג מוליכין עצמותיו על קברי אבותיו דכתיב (במדבר לה, כח) ישוב הרוצח אל ארץ אחוזתו איזהו ישיבה שהיא בארץ אחוזתו הוי אומר זו קבורה

אמר ר' אבהו ערי מקלט לא נתנו לקבורה דכתיב (במדבר לה, ג) ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל חייתם לחיים נתנו ולא לקבורה מיתיבי שמה שם תהא דירתו שם תהא מיתתו שם תהא קבורתו רוצח שאני דגלי ביה רחמנא:

אמר ר' אבהו ערי מקלט לא נתנו לקבורה דכתיב (במדבר לה, ג) ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל חייתם לחיים נתנו ולא לקבורה מיתיבי שמה שם תהא דירתו שם תהא מיתתו שם תהא קבורתו רוצח שאני דגלי ביה רחמנא:

כשם שהעיר קולטת וכו': ורמינהו (במדבר לה, כה) וישב בה בה ולא בתחומה אמר אביי לא קשיא כאן לקלוט כאן לדור

רוצח שיצא חוץ לתחום וכו': ת"ר (במדבר לה, כז) ורצח גואל הדם את הרוצח מצוה ביד גואל הדם אין גואל הדם רשות ביד כל אדם דברי רבי יוסי הגלילי ר' עקיבא אומר רשות ביד גואל הדם וכל אדם חייבין עליו

הוא דאמר כי האי תנא דתניא ר' אליעזר אומר (במדבר לה, יב) עד עמדו לפני העדה למשפט מה ת"ל לפי שנאמר (במדבר לה, כז) ורצח גואל הדם את הרוצח יכול מיד ת"ל עד עמדו לפני העדה למשפט

הוא דאמר כי האי תנא דתניא ר' אליעזר אומר (במדבר לה, יב) עד עמדו לפני העדה למשפט מה ת"ל לפי שנאמר (במדבר לה, כז) ורצח גואל הדם את הרוצח יכול מיד ת"ל עד עמדו לפני העדה למשפט

ורבי יוסי ורבי עקיבא האי עד עמדו לפני העדה למשפט מאי דרשי ביה ההוא מיבעי ליה לכדתניא רבי עקיבא אומר מנין לסנהדרין שראו אחד שהרג את הנפש שאין ממיתין אותו עד שיעמוד בב"ד אחר ת"ל עד עמדו לפני העדה למשפט עד שיעמוד בב"ד אחר

ת"ר (במדבר לה, כו) אם יצא יצא הרוצח אין לי אלא במזיד בשוגג מנין ת"ל אם יצא יצא מ"מ

מתני׳ הרג באותה העיר גולה משכונה לשכונה ובן לוי גולה מעיר לעיר:

מכאן אמרו בן לוי שהרג גולה מפלך לפלך ואם גלה לפלכו פלכו קולטו אמר רב אחא בריה דרב איקא מאי קרא (במדבר לה, כח) כי בעיר מקלטו ישב עיר שקלטתו כבר:

גמ׳ אמר רב כהנא מחלוקת בשש דמר סבר (במדבר לה, יב) לכם לקליטה ומר סבר לכם לכל צרכיכם אבל בארבעים ושתים דברי הכל היו מעלין להם שכר

גמ׳ אמר רב כהנא מחלוקת בשש דמר סבר (במדבר לה, יב) לכם לקליטה ומר סבר לכם לכל צרכיכם אבל בארבעים ושתים דברי הכל היו מעלין להם שכר

גמ׳ אמר רב כהנא מחלוקת בשש דמר סבר (במדבר לה, יב) לכם לקליטה ומר סבר לכם לכל צרכיכם אבל בארבעים ושתים דברי הכל היו מעלין להם שכר

א"ל רבא הא ודאי לכם לכל צרכיכם משמע אלא אמר רבא מחלוקת בארבעים ושתים דמר סבר (במדבר לה, ו) ועליהם תתנו כי הנך לקליטה ומר סבר ועליהם תתנו כי הנך מה הנך לכל צרכיכם אף הני נמי לכל צרכיכם אבל בשש דברי הכל לא היו מעלים להן שכר:

מאי וכן בגולה כדתניא (במדבר לה, כח) ישוב הרוצח אל ארץ אחוזתו לארץ אחוזתו הוא שב ואינו שב למה שהחזיקו אבותיו דברי רבי יהודה ר"מ אומר אף הוא שב למה שהחזיקו אבותיו גמר שיבה שיבה מהתם:

לא ס"ד דכתיב (שמות כא, ל) אם כופר יושת עליו ואי ס"ד בר קטלא הוא והכתיב (במדבר לה, לא) לא תקחו כופר לנפש רוצח

אדרבה משום היא גופה קטל איהו לא תיסגי ליה בממונא אלא בקטלא קטל שורו ליפרוק נפשיה בממונא אלא אמר חזקיה וכן תנא דבי חזקיה אמר קרא (במדבר לה, כא) מות יומת המכה רוצח הוא על רציחתו אתה הורגו ואי אתה הורגו על רציחת שורו

דידיע מאן קטליה בר קטלא הוא במזיד ולא אתרו ביה

מניין להביא עוד שלשה:

הא נמי פשיטא איצטריך ס"ד אמינא הואיל וכתיב (במדבר לה, כה) וישב בה עד מות הכהן הגדול אימא כל דאית ליה תקנתא בחזרה ליגלי דלית ליה תקנתא בחזרה לא ליגלי דתנן

אלא מעתה עגלה ערופה שעבר עליה יוה"כ וכו' אמר אביי הורג מכיר רבא אמר אמר קרא (במדבר לה, לד) ולארץ לא יכופר לדם אשר שפך בה וגו

אלא מעתה עגלה ערופה שעבר עליה יוה"כ וכו' אמר אביי הורג מכיר רבא אמר אמר קרא (במדבר לה, לד) ולארץ לא יכופר לדם אשר שפך בה וגו

הכיר בה ושכחה ועמד ונפלה לענין נזקין חייב לענין ד' דברים פטור לענין גלות חייב דאמר קרא (במדבר לה, יא) בשגגה מכלל דהוה ליה ידיעה והא הויא ליה ידיעה לענין שבת פטור לענין עבד פלוגתא דרשב"ג ורבנן

ת"ל (במדבר לה, לב) לא תקחו כופר לשוב לא תקחו כופר לשב

השונא כל שלא דבר כו': ת"ר (במדבר לה, כג) והוא לא אויב לו יעידנו (במדבר לה, כג) ולא מבקש רעתו ידיננו

(במדבר לה, כא) מות יומת המכה אין לי אלא במיתה הכתובה בו מנין שאם אי אתה יכול להמיתו במיתה הכתובה בו שאתה רשאי להמיתו בכל מיתה שאתה יכול להמיתו ת"ל מות יומת מ"מ

בעא מניה רבי זירא מרב ששת חייבי גליות (מניין) אתיא רוצח רוצח

בעא מניה רבי זירא מרב ששת חייבי גליות (מניין) אתיא רוצח רוצח

בעא מניה רבי זירא מרב ששת חייבי גליות (מניין) אתיא רוצח רוצח

חייבי מלקיות (מניין) אתיא רשע רשע

(במדבר לה, כא) אואין דרוצח יוכיחו שהן אואין ומדברים שלא בתביעת ממון

(במדבר לה, כא) אואין דרוצח יוכיחו שהן אואין ומדברים שלא בתביעת ממון

דתניא (במדבר לה, ל) ועד אחד לא יענה בנפש בין לזכות בין לחובה ר' יוסי בר' יהודה אומר עונה לזכות ואין עונה לחובה

מאי טעמא דר' יוסי בר יהודה דאמר קרא (במדבר לה, ל) עד אחד לא יענה בנפש למות למות הוא דאינו עונה אבל לזכות עונה ורבנן אמר ריש לקיש משום דמיחזי כנוגע בעדותו

ת"ל לא תבערו אש בכל מושבותיכם ולהלן הוא אומר (במדבר לה, כט) והיו אלה לכם לחקת משפט לדורותיכם בכל מושבותיכם מה מושבות האמור להלן ב"ד אף מושבות האמור כאן בית דין ואמר רחמנא לא תבערו אש בכל מושבותיכם

ומי בעינן קרא כדכתיב והתניא (במדבר לה, כא) מות יומת המכה רוצח הוא אין לי אלא במיתה הכתובה בו מנין שאם אי אתה יכול להמיתו במיתה הכתובה בו שאתה ממיתו בכל מיתה שאתה יכול להמיתו ת"ל מות יומת המכה מכל מקום

רוצח הא דאמרן גואל הדם מאי היא דתניא (במדבר לה, כא) גואל הדם ימית את הרוצח מצוה בגואל הדם ומניין שאם אין לו גואל שב"ד מעמידין לו גואל שנאמר (במדבר לה, יט) בפגעו בו מכל מקום

רוצח הא דאמרן גואל הדם מאי היא דתניא (במדבר לה, כא) גואל הדם ימית את הרוצח מצוה בגואל הדם ומניין שאם אין לו גואל שב"ד מעמידין לו גואל שנאמר (במדבר לה, יט) בפגעו בו מכל מקום

כדתניא (במדבר לה, כא) מות יומת המכה רוצח הוא אין לי אלא במיתה הכתובה בו מניין שאם אי אתה יכול להמיתו במיתה הכתובה בו שאתה ממיתו בכל מיתה שאתה יכול להמיתו תלמוד לומר מות יומת המכה מ"מ

לימא כתנאי (במדבר לג, נא) כי אתם עוברים את הירדן ארצה כנען ארצה ארץ כנען ולא הירדן ארץ כנען דברי ר' יהודה בן בתירה

אמרוה קמיה דרב הונא בריה דרב יהושע אמר ליה ובדיני נפשות מי אזלינן בתר רובא התורה אמרה (במדבר לה, כד) ושפטו העדה והצילו העדה ואת אמרת זיל בתר רובא

מרוצח נפקא דתניא (במדבר לה, כא) מות יומת המכה רוצח הוא אין לי אלא במיתה האמורה בו ומנין שאם אי אתה יכול להמיתו במיתה הכתובה בו שאתה רשאי להמיתו בכל מיתה שאתה יכול להמיתו ת"ל מות יומת מ"מ

גמ׳ אמר שמואל מפני מה לא נאמרה יד בברזל שהברזל ממית בכל שהוא

גמ׳ אמר שמואל מפני מה לא נאמרה יד בברזל שהברזל ממית בכל שהוא

כבש מנלן אמר שמואל דאמר קרא (במדבר לה, כא) או באיבה לרבות את המצמצם

רב אחא בר רב פוטר אמר רב משרשיא מ"ט דאבוה דאבא דפוטר אמר קרא (במדבר לה, כא) מות יומת המכה רוצח הוא ברוצח הוא דחייב לן מצמצם בנזקין לא חייב לן מצמצם

ואם נפשך לומר הרי הוא אומר (במדבר לה, לא) לא תקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות לנפש רוצח אי אתה לוקח כופר אבל אתה לוקח כופר לראשי אברים שאין חוזרין

אלא מהכא (ויקרא כד, יח) מכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש וסמיך ליה (ויקרא כד, יט) ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו האי לאו מכה הוא הכאה הכאה קאמרינן מה הכאה האמורה בבהמה לתשלומין אף הכאה האמורה באדם לתשלומין

היינו דקתני אם נפשך לומר הרי הוא אומר לא תקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת לנפש רוצח אי אתה לוקח כופר אבל אתה לוקח כופר לראשי אברים שאינן חוזרין

וכי מאחר דכתיב לא תקחו כופר מכה מכה למה לי אמרי אי מהאי הוה אמינא אי בעי עינו ניתיב ואי בעי דמי עינו ניתיב קמ"ל מבהמה מה מכה בהמה לתשלומין אף מכה אדם לתשלומין:

אלא מדכתיב (שמות כא, יב) מכה איש ומת מות יומת וכתיב (במדבר לה, כא) או באיבה הכהו בידו וימות שמע מינה כל היכא דאיכא הכאה סתם לאו מיתה הוא

ואצטריך למיכתב מכה איש ואיצטריך למכתב כל מכה נפש דאי כתב רחמנא מכה איש ומת הוה אמינא איש דבר מצוה אין קטן לא כתב רחמנא כל מכה נפש ואי כתב רחמנא כל מכה נפש הוה אמינא אפילו נפלים אפילו בן שמונה צריכי

מחייבי גליות דתניא (במדבר לה, כג) בלא ראות פרט לסומא דברי ר' יהודה ר' מאיר אומר לרבות את הסומא

מ"ט דר' יהודה אמר לך (דברים יט, ה) ואשר יבא את רעהו ביער לחטוב עצים ואפי' סומא כתב רחמנא בלא ראות למעוטי

ור' מאיר כתב רחמנא בלא ראות למעוטי וכתב רחמנא (דברים יט, ד) בבלי דעת למעוטי הוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות

חייבי מיתות ב"ד אתיא רוצח רוצח מחייבי גליות

חייבי מיתות ב"ד אתיא רוצח רוצח מחייבי גליות

חייבי מלקיות אתיא רשע רשע מחייבי מיתות בית דין

וכן היה רבי יהודה פוטרו מכל דינים שבתורה מ"ט דרבי יהודה אמר קרא (במדבר לה, כד) ושפטו העדה בין המכה ובין גואל הדם על המשפטים האלה כל שישנו במכה ובגואל הדם ישנו במשפטים כל שאינו במכה ובגואל הדם אינו במשפטים

לא קשיא הא דידיע מאן קטליה הא דלא ידיע מאן קטליה אי דידיע מאן קטליה בר קטלא הוא במזיד ולא אתרו ביה

מאי קרא אמר רב אחא בריה דרב איקא (במדבר לה, כח) כי בעיר מקלטו ישב עיר שקלטתו כבר: