Chasidut к Дварим 16:8

כִּי לְעִנְיַן שִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ שֶׁהוּא עִקַּר הַתַּכְלִית הָאֱמֶת שֶׁצְּרִיכִין לִזְכּוֹת עַל-יְדֵי זֶה לְחַיִּים נִצְחִיִּים לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים וּלְהִנָּצֵל מִבְּאֵר שַׁחַת וּמִטִּיט הַיָּוֵן וְכוּ' וְכוּ'. לְעִנְיָן זֶה צְרִיכִין כָּל מִינֵי דִּבּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם תְּחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְרִצּוּיִים וּפִיּוּסִים וְהַפְצָרוֹת וְרַחֲמָנוּת וַחֲנִינָה וּטְעָנוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה וְכָל עִנְיְנֵי דִּבּוּרִים אֵלֶּה וְכָאֵלֶּה הֵם כֻּלָּם כְּלוּלִים בִּבְחִינַת מְלִיצָה, כִּי כָּל זֶה נִמְשָׁךְ בְּשָׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת מְלִיצָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁמִּשָּׁם יִסֵּד דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, סֵפֶר תְּהִלִּים בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ שֶׁזָּכָה עַל-יְדֵי רוּחַ קָדְשׁוֹ לִמְלִיצָה דִּקְדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת עַד שֶׁזָּכָה שֶׁסִּפְרוֹ הַקָּדוֹשׁ סֵפֶר תְּהִלִּים כָּלוּל מִכָּל לְשׁוֹנוֹת הַמְּלִיצָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל לְעוֹרֵר לֵב הָאָדָם וּלְעוֹרֵר רַחֲמִים הָעֶלְיוֹנִים כְּשֶׁאוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּכַוָּנַת הַלֵּב וּלְקָרֵב אֶת הָאָדָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהִנֵּה מֵחֲמַת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הַמְּלִיצָה יְקָרָה מְאֹד מִזֶּה נִמְשָׁךְ שֶׁאֵצֶל הַכַּת הַנַּ"ל נָפְלָה הַמְּלִיצָה עַד שֶׁהָפְכוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים וּבָחֲרוּ בִּמְלִיצָה לְרָעָתָם לְבַלּוֹת כָּל יְמֵיהֶם עַל דַּרְכֵי מְלִיצָה כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ לֵב יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם לְדַרְכֵי הַמְחַקְּרִים וְהַפִּלוֹסוֹפִים אֲשֶׁר כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא יַשִּיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים אֲשֶׁר עַל-יְדֵי זֶה עוֹקְרִין אֶת עַצְמָן וְאֶת בְּנֵיהֶם וְתַלְמִידֵיהֶם הַהוֹלְכִים בְּעִקְּבוֹתָם מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת כַּיָּדוּעַ וּמְפֻרְסָם דַּרְכֵיהֶם הָרָעִים לְמַה שֶּׁבָּאִים עַל-יְדֵי מְלִיצֵיהֶם הַפּוֹשְׁעִים עַד שֶׁמְּחַלְּלִים שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא. וּמְדַבְּרִים סָרָה עַל ה' וְעַל תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה עַל תַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים. וּמִתְלוֹצְצִים מֵאַגָּדַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁבַּגְּמָרָא וּמִדְרָשִׁים וְהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּבְמִנְהֲגֵיהֶם וּמַכְרִיחִים אֶת עַצְמָם וּמַרְגִּילִים אֶת עַצְמָם בְּכָל עֵת לָלֶכֶת בְּדַרְכֵיהֶם וּבְמִנְהֲגֵיהֶם דַּיְקָא הֵן בְּעִנְיְנֵי הַדִּירוֹת וְכֵלִים וּבְמַלְבּוּשֵׁיהֶם וּבְכָל תְּנוּעוֹתֵיהֶם כַּמְפֻרְסָם אֲשֶׁר הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִזְהִירָנוּ עַל זֶה (וַיִּקְרָא יח) וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ שֶׁאָסוּר לְהִתְדַּמּוֹת לָהֶם בְּשׁוּם דָּבָר, כַּמְבֹאָר בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ (יוֹרֶה דֵּעָה סִימָן קעח) וּלְבַלּוֹת יָמִים עַל מְלִיצָה כָּזוֹ שֶׁאֵינָהּ מְקָרֶבֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלַעֲבוֹדָתוֹ אַדְּרַבָּא מַרְחֶקֶת וְעוֹקֶרֶת אֶת הָאָדָם מִלְּגַמְרֵי רַחֲמָנָא לִצְּלַן בְּוַדַּאי אֵין שִׁגָּעוֹן יוֹתֵר מִזֶּה וְהוּא מַמָּשׁ עִנְיַן הַכַּת הַנַּ"ל, שֶׁבָּחֲרוּ בְּאִישׁ צָרְפַתִּי מְשֻׁגָּע לְמֶלֶךְ בִּשְׁבִיל שֶׁהָיָה מֵלִיץ נִפְלָא וְהָיָה יוֹדֵעַ כַּמָּה לְשׁוֹנוֹת וְהָיָה מְדַבֵּר תָּמִיד אֲפִלּוּ לְעַצְמוֹ וְאַף-עַל-פִּי שֶׁהֵם רוֹצִים לְכַסּוֹת הַשֶּׁקֶר וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁלָּהֶם בֶּאֱמֶת, דְּהַיְנוּ שֶׁבַּתְּחִלָּה מַטְעִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאוֹמְרִים שֶׁרוֹצִים לְלַמְּדָם מִקְרָא הֵיטֵב בְּכָל דִּקְדּוּק הַלָּשׁוֹן, אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל כַּוָּנָתָם לְהָרַע וְזֶה עִקַּר הָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁלָּהֶם שֶׁכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לְגַמְרֵי כְּמוֹ הַקָּרָאִים מַמָּשׁ וּכְשֶׁכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אֲזַי מִמֵּילָא הֵם כּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, כִּי אֵין יוֹדְעִים שׁוּם דָּבָר מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב בְּלִי דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּגְּמָרָא וּמִדְרָשִׁים שֶׁהוּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וְתִפַּח רוּחָם וְנִשְׁמָתָם שֶׁמַּכְרִיחִים עַצְמָם תָּמִיד לְפָרֵשׁ הַמִּקְרָא עַל-פִּי דֶּרֶךְ הַפָּשׁוּט דַּיְקָא בְּלִי שׁוּם דְּרָשָׁה מִדְרָשׁוֹת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וּפְנִימִיּוּת כַּוָּנָתָם הָרָעָה נִכָּר לְעֵין כֹּל לְמִי שֶׁבָּקִי בָּהֶם קְצָת וּבְדַרְכֵיהֶם הָרָעִים שֶׁכָּל כַּוָּנָתָם לְפָרֵשׁ הַמִּקְרָא עַל-פִּי דַּרְכֵי הַמְּלִיצָה לְבַד כְּאִלּוּ אֵין בָּהּ שׁוּם פְּנִימִיּוּת חַס וְשָׁלוֹם וְהֵם מְשַׁבְּחִים אֶת משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מְאֹד וְאוֹמְרִים עָלָיו שֶׁהָיָה מֵלִיץ וּבַעַל לָשׁוֹן גָּדוֹל מְאֹד. וּקְצָת נְבִיאִים אֵין נִרְאֶה לָהֶם דִּבְרֵי מְלִיצָתָם אוֹי לָהֶם אוֹי לְנַפְשָׁם וְאִם יְדַלְּגוּ עַל הֶהָרִים וְאִם יְקַפְּצוּ עַל הַגְּבָעוֹת לֹא יוּכְלוּ לְפָרֵשׁ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁתִּהְיֶה מִתְיַשֶּׁבֶת עַל-פִּי דַּרְכֵי הַמְּלִיצָה, כִּי יֵשׁ הַרְבֵּה מִקְרָאוֹת בַּתּוֹרָה בְּלִי שִׁעוּר שֶׁאֵין סוֹבְלִים פֵּרוּשׁ עַל-פִּי פָּשׁוּט כְּלָל, וּבִפְרָט שֶׁהֵם סוֹתְרִים הַדִּין כְּפִי הַמְקֻבָּל בְּיָדֵינוּ מִפִּי משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּעַצְמוֹ, כְּגוֹן (דְּבָרִים טז) שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת וְכוּ' וְכֵן (שָׁם) וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בְּפֶסַח שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא צְלִי וְכֵן (שָׁם כה) אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ וְכוּ' וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַרְבֵּה וּבִפְרָט כָּל הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁכָּל אוֹת וְאוֹת וּבְכָל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה שֶׁל כָּל הַתּוֹרָה הַקְּדֻשָּׁה יֵשׁ רָזִין עִלָּאִין רָזִין גְּנִיזִין רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית וּכְבָר מְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁמְּקַלֵּל הַרְבֵּה אֶת הַכּוֹפְרִים שֶׁאוֹמְרִים שֶׁאֵין בְּהַתּוֹרָה כִּי אִם הַפְּשׁוּטוֹ וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת אֵין צְרִיכִין לִלְמֹד מִקְרָא כִּי אִם עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י לְבַד, שֶׁרַשִׁ"י הַקָּדוֹשׁ מַכְרִיחַ עַצְמוֹ מְאֹד לְפָרֵשׁ הַמִּקְרָא עַל-פִּי פְּשׁוּטוֹ אֲבָל בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְפָרְשׁוֹ עַל-פִּי פְּשׁוּטוֹ מֵחֲמַת קַבָּלַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הוּא מְפָרְשׁוֹ עַל-פִּי דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְגַם בְּהַמְּקוֹמוֹת שֶׁמְּפָרֵשׁ הַמִּקְרָא עַל פִּי פָּשׁוּט מֵבִיא עַל-פִּי רֹב דִּבְרֵי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּמִדְרָשִׁים וּגְמָרָא לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ שֶׁיֵּשׁ עוֹד כַּמָּה דְּרָשׁוֹת בָּזֶה הַמִּקְרָא וְהַפּוֹרֵשׁ עַצְמוֹ מִפֵּרוּשׁ רַשִׁ"י לִלְמֹד בֵּאוּר שֶׁלָּהֶם הָרָע וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ הַפֵּרוּשִׁים הוּא פּוֹרֵשׁ מִן הַחַיִּים. וְעוֹקֵר אֶת עַצְמוֹ מֵחֵי הַחַיִּים וּמִתּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה כָּאן, כִּי יִקְצְרוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת לְסַפֵּר בְּגֹדֶל מְרִירוּת הַצָּרָה הַזֹּאת שֶׁנִּתְהַוֶּה עַכְשָׁיו בְּדוֹרוֹתֵינוּ שֶׁנִּתְפַּשְּׁטָה הַנֶּגַע הַזֹּאת גַּם בִּמְדִינָתֵנוּ:

ויושע ה' ביום ההוא וכו'. היינו כי אחרי ישועות גאולת מצרים היו צריכים לצמצום כי בימי הפסח יש צמצום באכילה, כי מצה רומז ע"ז לחם עוני, וכאן אחר שזכו ביום ז' של פסח לקריעת ים סוף נאמר ויושע ה' וכו', שלא היו צריכים עוד ביום ההוא לגדרים וסייגים, וזה הרמז שנכתב במשנה תורה (דברים ט"ז,ח') ששת ימים ולא נאמר שבעת.