Еврейская Библия
Еврейская Библия

Chasidut к Шмот 26:14

וְעָשִׂ֤יתָ מִכְסֶה֙ לָאֹ֔הֶל עֹרֹ֥ת אֵילִ֖ם מְאָדָּמִ֑ים וּמִכְסֵ֛ה עֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים מִלְמָֽעְלָה׃ (פ)

И сделай укрытие для шатра баранов'шкуры, окрашенные в красный цвет и покрытие из тюленьей кожи сверху.

קדושת לוי

עורות תחשים כו' (שמות כו, יד). כי לפעמים אדם מדבר מלתא דבדיחותא רק הפנימיות הוא יראת שמים וכן תחשים החיצוניות לא היה טוב אבל הפנימיות היה טוב. ומה שאומר היראה במלתא דבדיחותא הוא כדי שיקבל האדם ממנו מחמת הבדיחותא. וזהו שמתרגם אונקלוס על עורות תחשים ססגונא, כלומר שמשמח את חבירו ועל ידי זה חבירו מקבל ממנו הפנימיות. ושש משזר, הוא מה שאדם מדבר דבורים טובים והדיבור הוא טוב והפנימיות הוא גם כן טוב. ויריעות עזים, הוא מה שאדם מדבר מצרכי עצמו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ליקוטי הלכות

וְהַיְרִיעוֹת שֶׁל הַמִּשְׁכָּן שֶׁהָיוּ שֶׁל מִינֵי בְּגָדִים תְּכֵלֶת וְאַרְגָמָן, זֶה בְּחִינַת הַכָּבוֹד שֶׁנִּתְרַבֶּה עַל-יְדֵי הַתְּפִלָּה הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת לְבוּשִׁים, כִּי רַבִּי יוֹחָנָן קָרָא לְמָאנֵיהּ מְכַבְּדוּתָא (שַׁבָּת קיג), כִּי הַיְרִיעוֹת הָיוּ חוֹפִין עַל הַמִּשְׁכָּן כֶּעָנָן בְּחִינַת (אִיּוֹב לח) בְּשׂוּמִי עָנָן לְבוּשׁוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַנְנֵי כָּבוֹד, בְּחִינַת (שְׁמוֹת טז) כְּבוֹד ה' הֶרְאָה בֶּעָנָן וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת יְרִיעוֹת עִזִּים שֶׁהָיוּ עַל יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן שֶׁהָיָה שֶׁל תְּכֵלֶת וְכוּ', כִּי יְרִיעוֹת עִזִּים גַּסִּים יוֹתֵר, כִּי הֵם מְרַמְּזִים עַל בְּחִינַת הַגֵּרִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקְּדֻשּׁוֹת הָעוֹלוֹת מֵעִמְקֵי הַקְּלִיפּוֹת מֵעֶצֶם חִיּוּתָם וְעַל-כֵּן הֵם עַשְׁתֵּי עָשָׂר יְרִיעוֹת, כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא הִיא בִּבְחִינַת אֲחַד עָשָׂר כַּמּוּבָא, כִּי עִקַּר יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן שֶׁהָיוּ שֶׁל מִינֵי בְּגָדִים דַּקִּים יְקָרִים שֶׁהֵם תְּכֵלֶת וְאַרְגָמָן זֶה בְּחִינַת בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת לְבוּשִׁין דְּמַלְכָּא, בְּחִינַת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּך אֶתְפָּאָר (יְשַׁעְיָה מט) בְּחִינַת בִּגְדֵי פְּאֵר וְכָבוֹד, אֲבָל הַגֵּרִים שֶׁהָיוּ תְּחִלָּה בִּבְחִינַת עֵשָׂו אִישׁ שֵׂעִיר, כְּשֶׁחוֹזְרִין אֶל הַקְּדֻשָּׁה נַעֲשֶׂה מֵהֶם בְּחִינַת יְרִיעוֹת עִזִּים לְאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן, כִּי הֵם מְחַפִּין וּמְגִנִּים עַל יִשְׂרָאֵל וְעוֹבְדִים וּמְשַׁמְּשִׁים לְיִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד וְזֶה בְּחִינַת (שְׁמוֹת כו) מִכְסֵה וְכוּ' עוֹרוֹת אֵילִים מְאָדֳמִים וּמִכְסֵה עוֹרוֹת תְּחָשִׁים מִלְמָעְלָה, זֶה בְּחִינַת הַגֵּרִים הַגַּסִּים עוֹד יוֹתֵר, שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵהֶם בְּחִינַת עוֹרוֹת, שֶׁהֵם מְגֻשָּׁמִים עוֹד יוֹתֵר בִּבְחִינַת כָּתְנוֹת עוֹר, אֲבָל גַּם הֵם נַעֲשִׂים מֶרְכָּבָה אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְחוֹפִין עַל הַמִּשְׁכָּן וְכַנַּ"ל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
Предыдущий стихПолная главаСледующий стих