Chasidut к Йешайау 28:10

או יאמר צו את אהרן וגו'. כי הנה חז"ל אמרו (בתורת כהנים ומובא ברש"י בפסוק זה) אין צו אלא לשון זירוז, אמר ר' שמעון ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש חסרון כיס וכו', ולהבין למה לא אמרו כן בשאר צו הנאמר בתורה כמו צו את בני ישראל וכדומה, ועוד למה אמרוהו בלשון שלילי אין צו אלא לשון זירוז והיה לו לומר צו הוא לשון זירוז, ויותר תימה על ר' שמעון שאמר ביותר צריך הכתוב וכו' במקום שיש חסרון כיס כי אטו בשופטני עסקינן לקמץ לעבודת בית אלהינו אתמהא ובפרט אהרן ובניו. ואמנם כי למעט באו כי הנה הרב האר"י ז"ל כתב (בכוונת קרבן תמיד) וזה לשונו: צו גימטריא א"ל אדנ"י והוא בעשיה וצריך לתקן שם שהקליפות אשר בעשיה הם קשים וכו' ועל כן אמרו (סנהדרין נ"ו:) אין צו אלא עבודה זרה וכו' עד כאן., והכוונה בזה הוא להכניע בכח הצו הזה שבקדושה שגימטריא א"ל אדנ"י את הצו שבקליפה גימטריא המן עם הכולל שעשה עצמו עבודה זרה, להקריב קרבן תמיד להעלות בזה את בירורי ניצוצי הקדושה מן הקליפות ולהכניעם על ידי זה כשמעלים את הקדושה מהם. ואפשר לזה יאמר הכתוב (ישעיה כ"ח, י') כי צו לצו וגו' והוא כעין אומרם ז"ל (קידושין ל':) בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין וכו' רצה לומר הרי בראתי צו לעומת צו להכניע את העבודה זרה הנקראת צו, בצו את בני ישראל. וכן בכל צו את בני ישראל הנאמר במקראי קודש הכל הוא להכניע בצו הזה את הקליפות הנקראים צו. ואמנם כי זה הוא לבני ישראל שאינם רחוקים כל כך מקליפות העשיה וכקרובים אל צו וצריכים לצו דקדושה בכדי להתרחק מהם על ידי זה להכניעם. ולא כן באהרן קדוש ה' בחינת הכהן איש חסד המרוחק מן הקליפות מרחק רב כי אין החיצונים נאחזין כלל בבחינת החסדים ואדרבה אורות החסדים הם המגרשים כל הקליפות ועל כן הנשמות הנמשכים משורש החסדים הם יותר נקיים וזכים כמו שאיתא בדברי הרב ז"ל (בליקוטי תורה יחזקאל) ובפרט בקרבן העולה הרומז לחסדים בשם מ"ב כנודע. ונמצא אין שייך לצוות לאהרן בצו לצו להתרחק מהם ולהכניעם בזה.

המלאך הגואל אותי מכל רע וגו'. הנה לא נזכר עד הנה שהקדוש ברוך הוא ישלח מלאכו ליעקב לגואלו מרע ואם כוונתו על מחנות המלאכים שליווהו בדרך ושמרוהו היה לו לומר המלאכים, ועוד זה דבר תימה הוא לבקש מהמלאך שהוא יברך את הנערים היכול יוכל המלאך לעשות דבר בלתי שליחות הקב"ה, ומאת ה' היה לו לבקש לברך הנערים. ואמנם הנה ידוע מאמר הכתוב (ישעיה כ"ח, י') כי צו לצו וגו' ופירושו נראה כי הנה נודע למארי קבלה מה שכתב מרן הרב האר"י ז"ל (בכוונת קרבן התמיד) וזה לשונו: צו גימטריא א"ל אדנ"י והוא בעשיה וצריך לתקנם שהקליפות אשר בעשיה הם קשים ורעים מאוד ונקראים עבודה זרה וצריך לשרפם וכו' לכן אמרו (סנהדרין נ"ו:) אין צו אלא עבודה זרה וכו' עד כאן.

ועוד דרך דרכתי בהפטרה הלז (ישעיה מ ב) לתרץ כפל הנחמה. וגם קושיא שיש כאן דהוא מן ההיפוך אל ההיפוך, דגבי הנחמה אמר אלהיכם שהוא דין, וגבי העונש אמר מיד ה'. וגם קושיא דלעיל כפלים למה. וגם איך יומשך הפסוק (ישעיה מ ט) על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון. וכתב על פי הדרוש בפרשת חיי שרה (בפסוק (בראשית כד ג) ואשביעך בה' אלהי השמים וכו'), ועיין שם בארוכה. ובהוספה בפסוק (תהלים לג יא) עצת ה', היינו עצת הרחמים והקדים מדת הרחמים (ב"ר י"ב ט"ו), היינו שמקודם הוא הרחמים, ואחר כך התכלית הוא דין, והוא החסד הגדול שבכל החסדים להעמיד על קו הדין מה שאין בטבעי הנמצאים. וזה הוא כונת הפסוק (ישעיה כח י) קו לקו זעיר שם זעיר שם. והיינו מתחילה עלה במחשבה כמו שפירשתי שם, דהיינו שיברא עולם הבחירה ולא יהיה על מגן, כמו בשאר עולמות שאין בחירה וההכרח לא ישובח, והבן. ועל פי זה (ישעיה מ א) נחמו, במה שנחמו עמי יאמר אלהיכם, דהיינו שגם הדין יסכים אל הנחמה ואין נהמא דכסופא, ושמא תאמר דהא דין א"א, לזה אמר דברו על לב ירושלים וגו' כי נרצה עונה בתכלית קולע אל השערה ואין ותרנות, ושמא תאמר הא אין מתקיים בדין, לזה אמר כי לקחה מיד ה', ר"ל מה שלקחה מן הרחמים, היינו רק מה שהוא כפלים בכל חטאתיה, היינו שאין העונש בפעם אחת רק כפלים כעין שפירש הרד"ק, היינו כפלים הרבה קו לקו, אבל אין ותרנות לכך אין כאן נהמא דכיסופא, לכך על הר גבוה עלי לך וכו' במהרה בימינו אמן.