Chasidut к Тегилим 65:11

תלמיה רוה נחת גדודי' ברביבים תמוגגנה כו' (תהלים סה, יא). דהנה כתיב זאת החי' אשר תאכלו כו' פתח בחי' ומסיים בבהמה. ודרשת רז"ל ידוע. וי"ל עוד דהנה מצינו בחוני המעגל כשהתפלל על הגשמים אמר כמה פעמים לא כך שאלתי (וכן נמי אח"כ הגם שאין מתפללים על רוב טובה הוא התפלל כ"א בחכמה. והוא מפני שכתיב ואני תפלה. אני פרושו היראה: כמו שכתיב ראו עתה כי אני אני הוא שגבור אומר אני הוא ויש לירא מפני ומי שיש לו יראת שמים יש לו גם שורש התפלה ויודע האיך להתפלל ולפרוט כראוי. כי הכל יכולים להתפללים ויש שאינם יודעים האיך לפרוט כ"כ למשל אם צריכים גשם הרבה מתפללים ויכולים ח"ו לגרום הרבה עד שישטוף הנהר שדות הרבה וכיוצא בזה משא"כ מי שיודע ודבוק בו ית' כנ"ל. וזהו י"ל זאת החי' אשר תאכלו כי ודאי אין הכוונה ביראה ודביקות לידע האיך להתפלל כ"א פשוט לשמה כ"א זה בא ממילא. וזה זאת הוא היראה נקרא זאת כידוע שממנה באים לאהבה והיא עיקר העבדות והוה היראה נוקבא מקבל האהבה כי ע"י ירא בא לו אהבה לקלס לפניו זה הוא עיקר הבריאה כדאיתא [הכל ברא לכבודו] ולקילוסו ולית פולחנא אלא רחימו. וזה י"ל זאת הוא [היראה]. החיה. הוא חיות ממנו ית' ואמר אשר תאכלו ע"י זה פי' תקבלו תענוג מכל הבהמה אשר על הארץ מכל עניני גשמיות משא"כ מי שאין לו זאת אם אוכל ומקבל תענוג מאחת אינו יודע לפרט בתפלתו להיות טוב בכל ענין וכנ"ל. וזה תלמי' רוה באופן להיות נחת לגדודי' לכולם כאחת ולא להיות טוב לזה ורע לזה והאיך יהי' זה על זה קאמר ברביבים תמוגגנה צמחה תברך: