Комментарий к Бамидбар 9:13

והאיש אשד הוא טהור, As to the man who is ritually pure, etc. Why did the Torah delay informing us about the penalty for people who deliberately fail to observe the Passover legislation until now? Why has this not been spelled out in Parshat Bo where the legislation was spelled out? We find a debate in Pessachim 93 between Rabbi and Rabbi Natan concerning whether a person who has failed to observe the Passover both on the 14th of Nissan and the 14th of Iyar incurs the prescribed penalty or whether the Karet penalty applies only if one has deliberately failed to observe the Passover on the 14th of Nissan. Rabbi holds that deliberate failure to observe either Passover results in that penalty, whereas Rabbi Natan holds that there is no Karet penalty for failure to observe the second Passover seeing that the Torah does not mention this penalty in that context. Rabbi Chanina son of Akiva holds that one is not even guilty of the karet penalty for failure to observe the Passover on the 14th of Nissan unless one had also failed to observe it on the 14th of Iyar. All three scholars cite the same verse to support their respective opinions. If the Torah had informed us about the penalty for deliberate non-observance in Parshat Bo, it would not have been possible for the three scholars to hold three different views on the subject.

V. 13. והאיש אשר הוא טהור. Peßachim 93 a findet das Verhältnis des zweiten Pesach zum ersten drei verschiedene Auffassungen. Nach רבי ist das zweite רגל בפני עצמן, ist jedes für sich eine selbständige Institution, so, dass selbst שגג בראשון והזיד בשני חייב כרת. Nach רבי נתן ist שני nur תשלומי דראשון, daher שגג בראשון והזיד בשני פטור: Nach רבי חנניה בן עקביה ist שני תקנתא דראשון, gehören beide zusammen, er ist nur חייב, wenn er beide במזיד unterlassen hat, dagegen selbst הזיד בראשון ושגג רמב׳׳ם .בשני פטור adoptiert die erste Ansicht, dass jedes eine besondere Institution bildet, und nach dieser Auffassung wäre גר שנתגייר בין שני פסחים וכן קטן שהגדיל בין שני פסחים חייב לעשות פסח שני, selbst derjenige zur Begehung des פסח שני verpflichtet, der zur Zeit des ersten noch gar nicht dem Gesetze pflichtig gewesen war. Dieser Auffassung zufolge spricht unser Vers כרת gesondert für beide Institutionen aus, der erste Satz für פסח ראשון, der zweite für פסח שני. Das האיש ההוא wäre dann derselbe, der das erste פסח aus was immer für einem Grunde unterlassen, und gleichwohl das für solchen Unterlassungsfall auf den vierzehnten Ijar bestimmte פסח שני nicht vollzogen hat, חטאו ישא .חטאו ישא ist כרת wie ונשא חמא Wajikra 24, 15 bei מברך ד (siehe Bamidbar Kap. 15, 30).

ובדרך לא היה, “and he did not have the excuse of being too far away from Jerusalem,” or he had never even set out on the journey to Jerusalem; we find a similar construction in Exodus 21,15: מכה אביו ואמו, “if someone strikes his father or his mother. Not “his father and his mother.” The connective letter ו in the word בדרך here, also means “or,” not “and.”