Комментарий к Шмот 3:9

הנה צעקת בני ישראל באה אלי אע''פ שאמר (שמות ג׳:ז׳) ואת צעקתם שמעתי, חזר ואמר כי באה אלי, והנה הגיע צעקתם אל כסא כבודי, ולא אוסיף עוד לעבוד לפרעה, כי מצרים לוחצים אותם יותר מדאי כענין עד לשמים הגיע (דהי''ב כח ט). ועל דרך האמת, צעקת בני ישראל היא כנסת ישראל, שבאה אליו צועקת, כדרך הכצעקתה הבאה אלי (בראשית יח כ''א) ושם רמזתי:

ועתה הנה. טעם הנה צעקת בני ישראל שעשו תשובה.

ועתה. ובהיות זה כולו אמת, וזה טעם ועתה בכל מקום. אמר ובהיות זה אמת, שידעתי את מכאוביו ונגעי לבבו:

ועתה הנה צעקת וגו'. צריך לדעת למה כפל האמור שכבר אמר ואת צעקתם וגו'. עוד דקדוק אומרו ועתה. עוד אומרו הנה. עוד אומרו באה אלי כי לא היה צריך לומר אלי. עוד אומרו וגם ראיתי שכבר אמר זה למעלה.

ועתה הנה צעקת וגו׳. לשעה זו אינני בא להושיעם מנאקתם על מכאוביו. וגם אינני בא לראות ולפקוד על פרישות ד״א ולא על עון הבנים שהפילו ביאור שראיתי כי זה נמשך בעונשי המכות ועל הים. אבל לשעה זו באה אלי צעקת בני ישראל בתפלה לאלהי אבותיהם. מה יהיה תכלית השעבוד. עתה הנני לבשר להם שיהיה להם אחרית טובה:

ועתה הנה, ועתה לכה טעמו אף שהוגבל בברית בין הבתרים זמן ארבע מאות שנה, וכעת אינו רק רד"ו שנה, מ"מ קושי השיעבוד כי המצרים מוסיפים מאד בענוי הוא ישלים הזמן, אני קצפתי מעט והמה עזרו והוסיפו על הרע, לכן אמהר קץ גאולתם, עז"א ועתה הנה וגו' כלומר לא אמתין זמן המוגבל, כי אמנם כעת אשר עלתה שועתם לפני וגם אני רואה את הלחץ והוא תוספת צרה על צרתם לכן כעת אשלחך להוציאם (רא"ש) ולהיות הודעה זו בשורה חדשה למשה שיקוצר הזמן מסבת קישי השיעבוד לכן אמר מלת הנה, שישמש בדבר חדש כמ"ש בבראשית והנה טוב מאד:

ועתה. אחר שכבר הוסכם אצלי לגאלם הנה צעקת ב"י באה אלי, עיקר הצעקה הוא אלי שאמלא הבטחתי לגאלם ואני שומע כל צעקתם כי עת הזמיר הגיע, ובמדרש עד עתה לא באה צעקתם לפני שלא הגיע הקץ, וגם ראיתי את הלחץ ועי"כ נתחייבו מצרים להענש בעונש כבד. ויש הבדל בין נגישה ובין לחץ, הנוגש נוגש על המס והעבדות. ובכ"ז יתן להם רחבת ידים למקניהם ולמסחרם ולשבת בכ"מ, אבל המצריים לחצו אותם לשבת בדחק בארץ גושן שהיה צר לפניהם לפי מה שרבו ופרו:

וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם. מפני שנכנסו למצרים בשבעים נפש והושיבם יוסף בארץ גשן ולא היתה הארץ מכילה אותם כי היתה הברכה בהם. והמצרים לא היו מניחים אותם להתרחב בארץ אבל היו לוחצים ודוחקים אותם כמו שאמר הכתוב (שופטים א') וילחצו האמורי את בני דן ההרה כי לא נתנו לרדת בעמק:

ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ. זה דוחק הלבנים, שנאמר והנוגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו (שמות ה יג).

וגם ראיתי את הלחץ. שנה למשה שעבודם של ישראל כי הי' גלוי לפניו כי היה דעתו של משה קצרה על שעבוד של ישראל כמו שנ' וירא בסבלותם ושם נפשו בכפו והכה המצאי בשבילם והזכירו לו כדי שיאות ללכת:

צעקת בנ״‎י באה אלי. ואם תאמר לשוא הם צועקים? ת״‎ל וגם ראיתי את הלחץ - בדין הם צועקים.

וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים וגו'. דקדק לפרש אשר מצרים לוחצים וגו', כי הכל לפי המבייש והמתבייש ועל כן יותר יחרה אף ה' אשר מצרים זה בנו של חם שנתקלל זרעו בעבד עבדים ונאמר בהם (ישעיה כ', ד') כן ינהג מלך אשור שבי מצרים וגו' נערים וזקנים ערום ויחף וחשופי שת ערות מצרים וגו'. ילחצו ויעבדו בבני בכורי ישראל.

וטעם וגם ראיתי את הלחץ לאמר שיקח נקמה מפרעה ומעמו מפני שעשו עמהם יותר מן הנגזר להם בלחץ גדול שלוחצים אותם, כאשר פרשתי בסדר לך לך (בראשית טו יג):

הנה צעקת בני ישראל באה אלי. שקבלתי תפילתם, מאחר שקראוני באמת, לא על דרך ויפתוהו בפיהם:

וגם ראיתי את הלחץ וגו׳. היינו במה שבזה משפילים דעתם ונפשם. זה ראיתי ברגע זה. ובמה שיבא משה ויבשר להם כי הישועה קרובה לבא. תומ״י ירחיב דעתם ונפשם. וכמבואר להלן ד׳ ל״א. והנה לעיל אמר תחלה ראה ראיתי וגו׳ ואח״כ ואת צעקתם שמעתי וכאן אמר ה׳ להיפך הנה צעקת וגו׳ ואחר כך וגם ראיתי וגו׳. והיינו משום דלעיל שאמר בדרך כלל שהוא משגיח על ישראל. ע״כ מתחלה ראה את עני עמו בזמן הקודם בהפלת ולדות ובפרישות ד״א ובלחץ הדירה. ואח״כ הגיע הצעקה בזמנים המאוחרים במות פרעה ובשעת הנגישה. אבל בשעת פקידה לשעה זו הגיע להיפך. מתחלה פקד לראות תכלית לישראל. ואח״כ הרחיב דעתם במה שהודיע להם כי כן הוא ויקדו וישתחוו:

לחצים אותם. מפני שבאו למצרים בשבעים נפש והושיבם יוסף כארץ גושן, ואחר שהיתה הברכה בהם להרבות מאד לא היתה ארץ גושן מכילה אותם, והמצרים לא היו מניחים אותם להתרחב לארץ אחרת, אבל היו לוחצים ודוחקים אותם יחד, דומה למ"ש (שופטים א׳:ל״ד) וילחצו האמורי את בני דן ההרה כי לא נתנו לרדת לעמק (רב"ח בשם ר"ח). ע' מזה בפ' תבא:

ונראה כי מודיעו ה' למשה כי אז בעודו מדבר עמו באה צעקת בני ישראל מחדש, ולזה דקדק לומר ועתה וגם אמר הנה כמראה לומר הנה הוא לפני.

וטעם וגם ראיתי את הלחץ. שהזידו עליהם. וככה אמר יתרו כי בדבר אשר זדו עליהם:

וגם ראיתי את הלחץ. ומצד רב הלחץ ראוי לענוש את הלוחצים, כענין וקצף גדול אני קוצף על הגוים השאננים אשר אני קצפתי מעט והם עזרו לרעה:

וגם ראיתי את הלחץ. פי' רבינו חננאל ז"ל מפני שנכנסו למצרים בשבעים נפש והושיבם יוסף בארץ גשן ולא היתה הארץ מכילה אותם כי היתה הברכה בהם, ומצריים לא היו מניחים אותם להתרחב בארץ אבל היו לוחצים ודוחקים אותם, והביא ראיה לזה ממה שאמר הכתוב (שופטים א) וילחצו האמורי את בני דן ההרה כי לא נתנו לרדת לעמק.

ואמר באה אלי לצד שיש הדרגות בתפלות המוגשות לפני הנעתר יש מהם שמביאין אותם משרתי עליון ומגישים אותם לפניו יתברך, ויש מהם שהם מעולים שיש בהם כח שאין צריכין אמצעי להגיעם לפני הבורא אלא הם מעצמם ניגשים לפניו, לזה אמר באה אלי פי' בלא אמצעי.

ואומרו וגם ראיתי את הלחץ לפי דברי התנא (בהגדה) שאמר זה הדחק הוא פרט שלא נרשם בדברי ה' הקודמים לזה הוצרך ה' לאומרו. ונתכוון באומרו ראיתי להגדיל מדורת חפץ הפדיום, וכמו שפי' בפסוק (ב כה) וידע אלהים. והכוונה בהודעת כל זה לומר ועתה לכה וגו' פי' תיכף ומיד בלא שום עיכוב לצד הדחק אשר הם נדחקים אין להמתין שום זמן:

ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי. יל"ד מלת ועתה אין לו שחר הלא כבר דבר עמו מזה כמה ימים. אך הנ"ל דהנה אמרו חכז"ל בעשרה מאמרות נברא העולם כו' כדי ליתן שכר טוב לצדיקי' שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות. וכבר נתקשו הראשוגים בפי' המשנה הזאת. אך הכוונה להם בזה כי אמנם זה גודל חסד הש"י הבוחר בעמו ישראל באהבה וחפץ בתפארתם אשר מני אז שם תבל עלי הארץ הנה מסר כל הנהגת העולם בידעבדיו הצדיקים העומדים לפניו להיותם מושלים בתבל כמ"ש כי לא יעשה ה' אלהים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים הלא מראשית כזאת בתחלת הבריא' נאמר מיד אלה תולדות השמים והארץ בהברא"ם באברה"ם לומר כל קיום הבריאה היתה בו כאשר קורא הדורות מראש ראה כי יולד צדיק אחד היה אברהם אע"פ שהיה שני אלפים שנה תוהו קודם ביאתו של אברהם וכל הדורות היו מכעיסין לפניו מ"מ תלה הקב"ה להם עד שבא אאע"ה ר"ל לבעבור יבא הצדיק הזה בלבד אחר כל הדורות האלו המתין להם הקב"ה נמצא כי אך אברהם קיים כל העולם זמן רב כזה עד ביאתו. וז"ש עד שבא א"א וקבל שכר כולם. ר"ל אך זה עיקר קבול שכר הצדיקים ממה שקיים העולם בזכותם וזה ליתן שכר טוב לצדיקים ומה השכר שמקיימין את העולם וזה די להם. וכמו שאומרים ברוך מרחם על הארץ ברוך מרחם על הבריות ברוך משלם שכר טוב ליראיו כי כל הענין של ברוך שאמר שהוא ברא העולם ושהוא גוזר ומקיים ושהוא מרחם על הארץ ועל הבריות כל השכר הזה של כל העולם שייך להצדיקים כי אך ע"י הצדיקים קיים כל זה וזהו השילום שכר טוב ליראיו כי אלמלא הם אין העולם כלל. וכן בנשמת אומרים אין אנו מספיקים להודות לך פי' על הטובה בעצמה. ועוד על אחת מאלף אלפי אלפים שעשית עם אבותינו ועמנו. פי' שצרפת את אבותינו עמך בכל מעשיך וזה שתי טובות. גם בנוסח של מודים. על נסיך שבכל יום עמנו. פי' חוץ מן הטובה עצמה עוד צריך הודאה כי הצדיקים הם כמו שותף עם הש"י ותולה הגדולה בהם. והבן. עיין במס' ע"ג דף ה' אמר ריש לקיש בואו ונחזיק טובה לאבותינו שאלמלא הן לא חטאו כו' אלא כמי שלא באנו לעול' ופרש"י כמי שלא באט פי' שלא היינו חשובים לכלום. ולכאורה צל"ד מה בכך שלא היינו חשובים וכי לזה אנו צריכין לבקש כבוד וחשיבות. אך הפי' הוא כי אם היו הם קיימים היה העולם קיים עבורם ולא עבורינו. והוא שאמרו בעשרה מאמרות נברא העולם וכו' כדי ליתן שכר טוב לצדיקים וכו' . פי' שבע"כ צריך להיות בכל דור לפי סדר העשרה מאמרות אשר הצדיקים שבכל דור ודור יש בהם במאמר זה ויש במאמר זה ועל פיהם יקוים העולם. נמצא כי כל הצדיקים שבכל דור ודור הם סיבת קיום העולם והבריאה מתחלה היה עמהם כמו שאמרו חכז"ל על צדיק אחד העולם קיים ולכך הם נקראים שותף במע"ב. האמנם כי הש"י ב"ה היה יכול לברא ולקיים העולם בעצמו מ"מ לאהבתו את יראיו ועושי רצונו הנה תולה כל הטובו' וקיום העולמות על הצדיקים ולומר כי הם פועלים כל טוב וכביכול הם שותפים במע"ב וכאשר זה הרצון הש"י לפאר את עבדיו וחסידיו האוהבי שמו. וז"פ שאנו אומרים הנסים והנפלאות שעשית עם אבותינו ועמנו לצרף אותנו לכל הנסים והנפלאות כאשר כל הצדיקים שבעוה"ז הם המעוררים הרחמים וחסדים ומ"נ למעלה להפיק רצון מה' . וז"ש הודו על ארץ ושמים וירם קרן לעמו תהלה לכל חסידיו כי באמת כביכול הודו גם על הארץ מלא והוא העושה כל אלה ובכ"ז וירם קרן לעמו כי הם העושים וזהו תהלה לכל חסידיו. וזהו אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה הגדיל ה' לעשות עמנו היינו שמחים. ר"ל שהש"י יפאר את בנ"י לאמר כי עמהם הגדיל לעשות כ"ז וכאלו הם שותפים בדבר. וכן נאמר בימי מרדכי ואסתר. בימי מתתיהו תלה הגדולה בהם. וכן אמר למשה רבינו ע"ה אם אין אתה גואלם אין אחר גואלם כי בך הדבר תלוי בהיותך עתה צדיק הדור ולא יעשה דבר בלתך. וכן כל הימים אשר דבר הש"י עם משרע"ה בסנה היה להביא בלבו תשוקה והתעוררת להתפלל על בנ"י לגאלם מהר כי על הצדיק שלמטה כל בית ישראל הם נשענים והנה כאשר בא התעוררת בלבו והתחיל להצטער עליהם מיד העלה צדקתם ותפלתם עמו והתעורר רחמים עליהם וז"ש לו הש"י כי הכל תלוי בך כי אך עתה הנה צעקת בנ"י בא אלי. על ידך בא אלי ולא קודם לכן ע"כ לכה ואשלחך לגאלם. וז"פ הדר הוא לכל חסידיו הללויה. פי' מה שהקב"ה עושה נסים ונפלאות לבנ"י הוא תולה בהצדיקים שהם פועלים זאת בתפלתם. וזה הדר הוא לכל חסידיו שתולה בהם. ולזה הללויה: