Комментарий к Йеошуа 4:4
וַיִּקְרָ֣א יְהוֹשֻׁ֗עַ אֶל־שְׁנֵ֤ים הֶֽעָשָׂר֙ אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר הֵכִ֖ין מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִישׁ־אֶחָ֥ד אִישׁ־אֶחָ֖ד מִשָּֽׁבֶט׃
Затем Иисус призвал двенадцать человек, которых он приготовил из сынов Израилевых, из каждого колена;
מצודת דוד
אשר הכין. לעמוד קרוב לארון, לראות אשר מיד כנוח רגלי הכהנים יכרתו המים, כמו שכתוב למעלה (ג יג) (ה) אל תוך הירדן כי כבר יצאו ממנו, כאמור (פסוק א) (ו) אות. סימן לזכרון:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מלבי"ם
ויקרא. ואחר שכבר הכין יהושע י"ב אנשים מדעת עצמו, קרא אליהם שיעסקו גם במצוה זאת, אחר שהיה כ"א משבט, ר"ל משבט מיוחד כדבר ה':
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אברבנאל
ויקרא יהושע אל שנים העשר איש וגו'. מזה יראה שיהושע הכין שנים עשר האנשים קודם שיבואהו הדבור הזה ושהיתה הכנתם לסבה אחרת כמו שזכרתי. ועתה בבוא דבר השם העתיק ענינם לתכלית לקיחת האבנים: והנה יהושע בדבריו הוסיף על דברי השם שני דברים. האחד אמרו (ה) למספר שבטי בני ישראל, ויהיה זה כדי לתת טעם למה יצוה לאותם השנים עשר האנשים שיקחו אותם אבנים ולא לאנשים אחרים, ונתן טעם לדבר ואמר שאחרי שזה היה למספר בני ישראל היה מן הראוי שאלה יהיו איש אחד לשבט כל אחד יקח אבנו, ואמר איש אבן אחת על שכמו, כדי לרמוז שיהיו אבנים גדולות ולא קטנות שיוליכום בידיהם. ועוד הוסיף דבר שני, והוא ביאור תכלית הנס למה היה, והוא אמרו (ו) למען תהיה אות בקרבכם וגו'. ועם היות שלא נזכר בכאן שצוה יהושע את השנים עשר אנשים שיקחו האבנים ממצב רגלי הכהנים, אין ספק שצוהו עליו אחר שצוהו ית' כן:
Ask RabbiBookmarkShareCopy