Комментарий к Вайикра 27:4

פס'. ואם נקבה. הרי נקבה ודאית. היא פרט לטומטום ואנדרוגינוס. ואם מבן חמש שנים ועד בן עשרים שנה. נאמר כאן שנה ונאמר בששים שנה. לגזרה שוה מה להלן שנת ששים כלמטה אף בעשרים שנת עשרים עצמה כלמטה. ואע"פ שהוא לקולא:

והיה ערכך. תשלומי ערכך. והנה בזה הערך וכן בערך ג׳ היינו מבן חודש עד בן חמש כתיב בנקבה ערכך בפ״ע. משא״כ בערך השני והרביעי. והטעם דתכלית הערכת הנפש כדי להצליח את הנערך בזכות זה. והנה מבן עשרים עד בן ששים זמן הולדת הבנים ונשתנה בזה הצלחת הזכר מנקיבה דהזכר הוא להוליד והנקיבה ללדת ולגדל בנים. וכן מבן חודש עד בן חמש הוא זמן צמיחת כח האדם והוא כמו זמן הפרח לפרי. ומש״ה הזהירו חז״ל בכתובות פ׳ אע״פ. דעד שית לא תקבל ללמוד והוא כדי שלא להכחיש כח הפריחה וא״כ אופן הצלחת הפריחה של הזכר משונה מהצלחת הנקיבה משא״כ מבן חמש ועד עשרים ומבן ששים ולמעלה ההצלחה רק בבריאות או במע״י ובזה נשתוו זכר ונקיבה:

ואם נקבה היא וגו׳‎ ולנקבה עשרת שקלים קצב ערך דמי נקבה קרוב לחציו של זכר על ידי כי מאיש לוקחה ואין בה רק חצי יצירה.