Комментарий к Тегилим 104:1

ברכי. זה המזמור היה מספר בו מעשה בראשית וכה כל עושה האל יתב' בחכמה לתיקון הבריות. ואמר ברכי נפשי. כי אין בתחתונים מי שידע לברך אלא נפש האדם המשכלת: ואמר גדלת. ממעשיך אנו מבינים כי גדלת מאד:

ברכי נפשי כו' אמרו רבותינו ז"ל בפסיקתא י' לבושין לבש הקב"ה כשברא העולם נתלבש בהוד והדר כו'. וראוי לדעת מה ענינם ויהיה במה שכתבנו על ז' דברים שקדמו לעולם תורה וכסא הכבוד מה ענין צורך כסא הכבוד אל בריאת העולם ויתבאר גם מאמר רבי אליעזר מלמד שנתעטף הקב"ה בשלמה והבהיק זיו הדרו וברא את העולם והוא כי הלא יפלא איך היה מבוא אליו יתברך שאין קצה אל גדולת רוחניותו ולא יכילנו רעיון ואיך יפעל עולם גשמי והנה היה אפשר יאמר איש כי ברא מלאכים והם כאמצעים בראו את העולם. אמנם תורה ונביאים וכתובים מכריזים כי חלילה חלילה להאמין כדבר הזה רק ברא אלים ויאמר אלהים יהי אור יהי רקיע כו' וכן הנביא בשם ה' דבר אני ה' נוטה שמים לבדי רוקע הארץ מאתי מי אתי כתיב ואמרו רבותינו ז"ל הכל מודים שביום אחד לא נבראו מלאכים כדי שלא יאמרו מיכאל מותח בדרום וגבריאל בצפון כו' כמפורש אצלנו בב"ר והכתובים אומרים בדבר ה' שמים נעשו וה' שמים עשה אך על דבר הקושי יתכן כי פה דוד ידבר בו והוא כי הלא הוא יתברך למען יוכל עולם גשמי לקבלו עשה מסכים זה לפנים מזה כלבושים למען יהיה כח בעולם הלזה השפל לסבול כמשל ניצוץ השמש שלא יסבלנו עין אדם אם לא על ידי מסך א' זכוכית ואם יבהיק הרבה ישימו שנים זה בפני זה ועל ידי כן יתעבה הבהיקות המפלש ויסבלנו כן הדבר הזה בבחינת הפכה למען יהיה שייכות אל רוממותו יתברך להוות עולם גשמי מה עשה הוא יתברך ברא כסא הכבוד ויהי כמסך בין גדולתו יתברך ובין העולם השפל והוא אור עב מהעליון ועדיין לא הספיק כי היה הבהיקות עצום מאד על כן יצר עולם המלאכים אשר בו ב"ה של מעלה ויהיו שני עולמות אלו הנקראים לחכמי האמת עולם הבריאה ועולם היצירה כשני לבושים אל האלהות יתברך להיות מסכים כמלבושים שהם ב' מסכים בין הפנימיות אל מה שבחוץ. ועל שני אלה יאמרו בפסיקתא שנתלבש בהוד והדר לפי הפשט עם היות בו דרך גבוה מזה והוא כי אל הראשון הנעלם קרא הוד שהוא ענין התפשטות שפע כד"א ונתתה מהודך עליו ואל השני המתגלה הדרו יותר אל הברואים כי הוא מושב אל המלאכים קרא הדר כי תואר הדר יאמר על הדבר הנהדר בעיני הרואים והוא הנגלה והוא מאמרם ז"ל שמה שבעה דברים שקדמו לעולם הוא כסא הכבוד מהטעם הנזכר ולא הוצרכו להזכיר שם רק מה שהוא התחלת ההתפשטות וממנו נמשך השני ועל ידי שתי אלה היה מבוא אל השתלשלות עולם העשיה שמים וארץ וכל צבאם וזה ענין נתעטף הקב"ה בשמלה שהוא הלבוש הנזכר הוא לבוש ההוד ואחר כך הבהיק ממנו זיו ההדר הוא המלבוש השני שנקרא הדר וברא עולם השפל עם שעוד לנו דרך שני במאמר זה במקומו בס"ד ונבא אל הענין הכתובים אמר דוד ברכי נפשי את ה' אשר הובאת פה מהעולם העליון אל העולם החומרי הלז וזה נוסח הברכה אשר תברכנו אמור לו ה' אלהי גדלת מאד לומר מה שנקראת אלהי שהוא על ידי מה שבראת את העולם הגשמי שנקיים בו תורתך אינו העדר כבוד חלילה שבראת עולם גשמי חלילה כי על כן היה לך מבוא לברא עולם גשמי כי אדרבא גדלת מאד כי עם כל עוצם רוממותך לא עצרך הגשם אשר לעולם השפל מלעשותו ומלהשגיח בו ואינו מן התימה היות לעוצם רוחניותך מבוא לברא עולם גשמי כי הלא הוד והדר לבשת כי הלא זאת עשית למען שלשל והעבות הרוחניות עד היות מבוא לברא עולם גשמי כי הנה הוד והדר לבשת כי תחלה בראת הוד הוא כסא הכבוד ואחר כך הדר הוא עולם המלאכים עם שהמלאכים עצמם נבראו בשני:

גדלת. פעל או שם גדול הנזכר אצל ה', יציין לרוב על שהוא סבת כל הדברים מראש ועד סוף כמ''ש בכ''מ