Комментарий к Йешайау 63:18

למצער ירשו עם קדשך. גדולתם וירושתם זמן מועט היתה להם:

למצער, ר"ל שוב למען עבדיך אל מצער אשר ירשו עם קדשך, אל החלק המצער והקטן אשר ירשו עם קדשך, שוב אל החלק המצער הלז, ר"ל אין אנו מבקשים רק שתשוב לעיר הקדש והמקדש רק הדבר המצער הזה אנו מבקשים, בל יהיה שממה, עקר מה שאנו מצטערים ומפילים תחנה לפניך הוא רק על שצרינו בוססו מקדשך כי לא על נחלת שדה וכרם אנו כואבים וצועקים, רק על הקדש והמקדש ועל חילול שמך הגדול, כי

למצער. על מעט זמן ירשו עם קדשך את המקדש ועתה הצרים אותנו הנה בוססו ורמסו את מקדשך:

למצער. למעט זמן כמו הלא מצער היא (בראשית י״ט:כ׳):

למצער. הלמ''ד הוא הגבול שאליו, שוב למצער אשר ירשו והוא אל מקדשך אשר בוססו צרינו :

למצער. לזמן מעט ירשו הארץ עם קדשך שנתת להם הארץ נחלה מעט זמן עמדו בה וגלו ממנה כי לא היו בה אלא ארבע מאות ועשר שנים בראשונה ורוב ישראל לא שבו עוד אליה:

למצער. זמן מעט:

בוססו. דוששו:

בוססו. ענין רמיסה כמו יבוס צרינו (תהלים ס):

צרינו בוססו מקדשיך. זמן מצער עמדו ובאו צרינו וגרשונו ממנה ולא עוד אלא שבססו ורמסו מקדשך שהיה מקום כבוד ולא היו נכנסים בו אלא יחידים:

ירשו עם קדשך. הארץ, ונה הצרים בוססו [אותה], ויש אומרים לדבר מועט ירשו עם קדשך היורשים, או לזמן מועט והוא נכון: