Комментарий к Тегилим 122:4

ששם עלו שבטים. אשר שם בשילה עלו שבטים כשעלו ממצרים ונקבע המשכן בתוכה:

שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל: אמר רבי אבין בר רב אדא אמר רב כל הנושא אשה שאינה הוגנת לו כשהקב"ה משרה שכינתו מעיד על כל השבטים ואין מעיד עליו שנאמר שבטי יה עדות לישראל אימתי הוי עדות לישראל בזמן שהשבטים שבטי יה וכו':
(קידושין ע ע"ב)

ששם. כי שם היו עולים שנים עשר שבטים שהיו שבטי יה שומרי מצותיו, וכולם היתה ירושלים מכילה היתה עדות לישראל שהאל יתברך בחר בם להודות לשם ה' על הניסים שהיה מראה להם, וזה אחד מהם, ועוד נס גדול מזה שהיו נקבצים כולם בעזרה עומדים צפופים ומשתחווים רווחים: או פי' עדות לישראל. זה שהיו עולים שם השבטים עדות ומצוה היתה להם לישראל שיעלו להודות לשם ה':

והעומד בירושלים כעומד בירושלים של מעלה וזהו ששם עלו שבטים כו' כי הלא יקשה כי מי לא ידע שבירושלים עלו שבטים ועוד אומרו שבטי יה מה ענין תארם זה לשבטים פה אך יאמר ששם בעיר שחברה לה היא העליונה שם עלו שבטים ברגלים בבואם להראות את פני ה' בהיותם בתחתונה ואל תתמה איך יהיו בשני עולמות כאחת למטה ולמעלה כי הלא הם שבטי יה שקדשם ה' בשתי אותיות אלו שבהם נבראו שני העולמות תחתון ועליון העה"ז בה"א והעה"ב ביו"ד ע"כ אל תתמה על המצאה בשני העולמות כאחת ומי יעיד להם לישראל שכך הוא שבהיותם בירושלים ובבית המקדש של מטה הוא כשל מעלה וששם עלו שבטים בשניהם הנה עדות לישראל שכך הוא הלא הוא להודות לשם ה' והוא כי בי"ה כשהיו שומעים את השם המפורש יוצא מפי כ"ג היו משתחוים בפישוט ידים ורגלים ולא היה המקום אץ להם עם עמדם צפופים כמאמר התנא עומדים צפופים ומשתחוים רווחים כי מקום שהיה מחזיק ב' כפות רגלי כל אחד מחזיק אותו שטוח על הארץ בפישוט ידים ורגלים שאין זה בלי ספק רק כי שפע ירושלים ובהמ"ק של מעלה הרוחנים היו שם אתם כאלו שם עלו והרוחניות מתרחב כי הוא כאלו חובר אל התחתון ואם כן אין לך עדות לישראל גדול מזה וזהו עדות לישראל הוא בבואם להודות ולהשתחוות לשם ה' שהיה מזכיר כהן גדול ולא אמר בהודות רק להודות למה שלא היה נרגש הדבר בהודאה והשתחויה לבד כי אם בשום לב אל מה שמקודם בסמוך היו מצומצמים בעמידה נערך עם מה שבעת ההודאה ולזה אמר להודות שישימו לב אל מצבם בעמדם להודות עם ההודאה והוא עדות גמורה בלי ספק:

ששם, שבטים - שהם שבטי השם עדות וחק ומצוה לבא שלש פעמים והיו מודים השם בראותם מלכות דוד קיימת, ואם זה המזמור על שלמה, יהיו הכסאות לשלמה ואחיו ואם לעתיד למשיח ולבניו.

ששם. אשר שם עלו השבטים שהם שבטי יה ר״‎ל עם ה׳‎:

ששם, כי לשם עלו שבטים שבטי יה והתחברו כולם ע"י העיר הזאת, עד שהיא עדות לישראל שהם גוי אחד מתאחדים, במה שכולם מתקבצים שם בשלש מועדי השנה לתכלית אחד להודות לשם ה', עד שהתכלית הזה להודות לשם ה' הוא הכח הפנימי הקושר האיברים הפרטים, והוא חיי הגויה הכללית, והעיר ששם יתקבצו היא כמו הלב שבו תחול רוח החיים המחיה את הגויה ומקרב העצמות המפוזרות עצם אל עצמו.

שבטי יה שהוא עדות לישראל. לפי שהיו האומות מליזין אחריהם כשיצאו ממצרים ואומרים עליהם שהם ממזרים אם בגופם היו שולטין המצרים בנשותיהם לא כל שכן אמר הקב"ה אני מעיד עליהם שהם בני אבותיהם הטיל שמו עליהם הראובני השמעוני (במדבר כ"ו) הוסיף עליהם אותיות השם אחת מכאן ואחת מכאן נמצא השם הזה יה עדות לישראל:

עדות לישראל. העליה הזאת היתה עדות לישראל שהשכינה שוכן בה לגודל הנס הנעשה אז כי היתה מכילה את כל ההמון הזה ולא היה צר להם המקום:

לגאיונים. היא מלה מורכבת מלשון גאוה ומלשון אונאה וגזל כמו ואיש לא יונה (יחזקאל י״ח:ז׳):

להודות לשם ה׳‎. ומהראוי היה להודות לה׳‎ על הדבר ההוא:

לישועתך קויתי ה'. כיון שראה יעקב גבורתו של שמשון. אמר לישועתך קויתי ה'. לפי ששמשון החל להושיע את ישראל מיד פלשתים. שנאמר והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים (שם יג ה). לישועתך קויתי. שתים עשרה אותיות. כנגד שנים עשר שבטים זש"ה ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל (תהלים קכב ד).