Комментарий к Тегилим 14:4
הֲלֹ֥א יָדְעוּ֮ כָּל־פֹּ֪עֲלֵ֫י אָ֥וֶן אֹכְלֵ֣י עַ֭מִּי אָ֣כְלוּ לֶ֑חֶם יְ֝הוָ֗ה לֹ֣א קָרָֽאוּ׃
'Разве не знают все беззаконники, которые ели народ Мой, когда ели хлеб, и не призывают Господа?
רש"י
הלא ידעו. הלא סופם ידעו מה שעלתה בהם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
תורה תמימה
אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם: אמר רבא אמר רבי יוחנן בשביל מה הקדים פ"א לעי"ן בשביל מרגלים שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם אוכלי עמי אכלו לחם ה' לא קראו וכו':
(סנהדרין קד ע"ב)
(סנהדרין קד ע"ב)
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רד"ק
הלא ידעו כל פעלי און הלא על דרך תימה: איך הם הכל סכלים ולא ידעו! ופרושו: אין להם דעה ובינה כשהם אומרים, כי אין רואה ואין יודע מעשיהם כל אלה שהם פעלי און ומריעים לישראל.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אלשיך
מה תאמר שאז הדור היה הגון שכלם התענו ויתאבלו ושבו עד ה' הלא בואו ונחזיק טובה לאסתר שזימנה את המן לאכול לחם עם המלך ועמה לקיים מה שנאמר אם רעב שונאך האכילהו לחם כו' כמ"ש ז"ל ועל כן פחדו ישראל ולא בטחו באמרם אחות לנו בבית המלך כי חשבו שהיתה גם היא בעצה עמו ואז קראו את ה' ואם לא כן לא היו שבים וזהו הלא ידעו כו' ויהיה הלא כמו הלא ידעת הלא הוגד מראש הלא ה' זו חטאנו לו שהוא כמו אם לא וזהו הנה אם לא ידעו כל פועלי און שבישראל הצריכים לעשות תשובה שאוכלי עמי הם המן והמלך כמ"ש ז"ל משל לבעל התל ובעל החריץ כו' אכלו לחם יחד שהוא בסעודת אסתר הנה את ה' לא קראו שלא היו קוראים אותו יתברך:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אבן עזרא
הלא ידעו - יתמה, כלומר הלא ידעו אלה פעלי און בעוד שאכלו עמי כאילו אכלו לחם ולא אמרו כי השם נתן להם כח, על דרך: ידנו רמה וזה הוא: ה' לא קראו.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מצודת דוד
הלא. ר״ל איך יאמרו אין אלהים הלא יש לדעת לפעלי האון שמה שאוכלים את עמי כמו שאוכל את הלחם הוא בעבור אשר עמי לא קראו לה׳:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מנחת שי
הלא ידעו. חסר וא"ו כי לא נמנה עם ט' מלאים בכתובים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מלבי"ם
(ד-ה) הלא, שיעורו הלא ידעו כל פועלי און כי אלהים בדור צדיק, שאחר שנעשה נס לישראל ונצולו, אז ידעו פועלי און אלה אכלי עמי שיש אלהים בדור צדיק ומשגיח עליהם בהשגחתו הפרטית, ומ"ש אכלו לחם מוסב על ישראל, שאמרו במדרש שבימי דוד היו מתים מאה ילדים בכל יום ותקן להם מאה ברכות, מבואר שבימי דוד לא היו נזהרים בברכות השבח, ששורש ברכות אלה נסתעף ממ"ש ואכלת ושבעת וברכת, שמחוייבים לברך את ה' על אכילת מזון, ומזה למדו שה"ה שצריך לברכו על כל טובותיו וחסדיו בין הכוללים בין המיוחדים, ובאשר לא היו נזהרים בכ"ז בימי דוד נענשו ע"ז, ופשפשו במעשיהם ותקנו את הדבר, מזה מבואר איך היו צדיקים עד שעל מה שאכלו לחם וה' לא קראו ר"ל שלא ברכו את ה' על הלחם מזה שם פחדו פחד ונתיראו מעונש ושבו בתשובה, וא"כ הלא ידעו פועלי און אוכלי עמי והם מכחישים את האלהים לגמרי, חלף שבישראל היה בהפך שפחדו גם כשלא קראו את ה' על אכילת לחם, ובזה היה ראוי שה' יעזור לישראל המאמינים בו נגד הכופרים האלה עד שידעו כי אלהים בדור צדיק:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רש"י
אוכלי עמי. זרעו של נבוכדנצר:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רד"ק
אכלי עמי אכלו לחם ואכלים עמי כמו שיאכלו הלחם.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מנחת שי
כל פעלי. כ"כ:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רש"י
אכלו לחם. עשו משתה (דניאל ה׳:א׳) בלשצר מלכא עבד לחם רב:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רד"ק
יהוה לא קראו: כלומר לא עלה בלבם, כי יי' רואה אותם; לפיכך לא קראו אותו. ויש מפרשים: לפי שהם אכלי עמי ועדין אכלו לחם, כלומר: כי לא מתו ולא נענשו חשבו כי לית דין ולית דין; לפיכך יי' לא קראו. ויש מפרשים לא קראו: שעומדים ברשעם, ואינם חוזרים בתשובה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רש"י
ה' לא קראו. לא חשבוהו ולא זכרו נפלאותיו ונוראותיו במשתיהם ונשתמשו בכליו, ורבותינו פירשו כל שלא היה גוזל את ישראל לא היה טועם טעם ערב במאכלו, אוכלי עמי נדמה להם כאוכלי לחם שטעמו טעם מאכל ערב:
Ask RabbiBookmarkShareCopy