Halakhah к Тегилим 84:12

עוד תמצא בדברי משה בסוף התורה הבטחה מפורסמת בענין העוה"ב הוא שכתוב (דברים ל״ג:כ״ט) אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה'. מפני שהזכיר למעלה היעודים הגופנים באמרו (שם) וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל, לכך סמך לו מיד אשריך ישראל, יאמר אל תחשוב שיהיה זה לכם תכלית הגמול ושכר המצות כי אין זה חלק בעוה"ב זהו אמרו אשריך ישראל, וכמ"ש חז"ל אשריך וטוב לך אשריך בעוה"ז וטוב לך לעוה"ב. ואח"כ אמר מי כמוך כלומר מי כמוך בכל העמים שיהיה נושע בה' וזהו תשועת הנפש לעולם הנשמות, וע"כ אמר נושע בה' כלשון הנביא (ישעיהו מ״ה:י״ז) ישראל נושע בה' תשועת עולמים. ואמר מגן עזרך. כי אחר שהזכיר גמול הנפש ותשועתה בעולם הנשמות נתן להם מופת ע"ז ואמר שהוא יתב' מגנם ועזרם וחרב גאותם כלומר שיוכלו להתגאות בה זהו שאמר מגן עזרך, ועוד יכלול שקרא למדה"ד של מעלה מגן לפי שדרכו של מגן בשמאל והבטיחנו בה שיהיה בעזרנו ולא נפחד מן האויב אך נתגבר עליו, וכן אמר דוד (תהילים י״ח:ל״ו) ותתן לי מגן ישעך מגן שהוא ישעך. וביאר עוד (שם פד) כי שמש ומגן ה' אלהים הוא השם הגדול הוא מדתו של יעקב שנקרא שמש. וכן דרז"ל אמר יעקב מי גלה לו לזה ששמי שמש וקרא מדה"ד של מעלה מגן וז"ש שמש ומגן ה' אלהים זה הוא שהזכיר מגן עזרך ואשר חרב גאותך, כי בהיות להם לישראל ההצלחה התמידית והתגבורת העצום על כל אויביהם הנה כל זה מופת שהם דבקים ונושעים בה' בעולם הנשמות, אם כן אין סיפור יעודי הנפש שבתורה אלא הבנה ומופת, ותן לבך לדברי משה איך רצה ביום מותו לחתום דבריו בעולם העליון והבן זה:

ובפשוטו הטעם מה שמברכין על הלבנה יותר מעל כל הכוכבים, והיא קטנה כמעט מכל הכוכבים (זולת כוכב) – מפני שהיא קרובה לארץ יותר מכל הכוכבים, שאינה רחוקה מן הארץ רק בערך מ"ג אלף פרסה. ובה נראית לנו בחוש גדולתו של הקדוש ברוך הוא, בכל לילה ולילה מהילוכה המורגש, והקיפה את הארץ בכל חודש. ולכן נקראת "ירח", כדכתיב: "עשה ירח למועדים", מפני שמקפת הארץ בכל ירח ימים, ומורגש חסרונה ומילואה. וישראל המונים ללבנה – נמשלו ללבנה: כשם שהלבנה אין לה אור מעצמותה, רק תאיר מאור השמש, כמו כן ישראל אין להם שום אור זולת אורו של הקדוש ברוך הוא, הזורח לנו באמצעות התורה הקדושה, כמו שנאמר: "שמש ומגן ד' אלקים". וכשם שהלבנה תחשך ותאיר, כמו כן ישראל, כמו שאנו אומרים בברכתה: "וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן, שהם עתידים להתחדש כמותה". וכשם שהלבנה אף בימי חסרונה, שעל הארץ נראתה חשך – מכל מקום תאיר אל עבר פניה במרומים כידוע, כמו כן ישראל. ומכל אלו הטעמים קבלו ישראל מצוה זו בשמחה.

ואחר כך נהגו לומר: "ברוך יוצרך…" לסימן יעקב. ויש מתחילין: "ברוך עושך" לפי סדר העולמות. ורוקד שלוש פעמים כנגדה על אצבעות רגליו, ואומר: "כשם שאני… תפול…", ולמפרע שלוש פעמים. ונוהגין לומר: "דוד מלך ישראל חי וקיים", והכוונה על זרע דוד. שמלכות בית דוד נמשל ללבנה, כדכתיב בתהלים: "זרעו לעולם יהיה… כירח יכון עולם". כלומר: אף על פי שחשיכה – תאיר אחר כך. ואחר כך אומרים זה לזה: "שלום עליכם…". "קול דודי…", דומה דודי…", "שיר למעלות…", "הללו אל בקדשו…", "תנא דבי רבי ישמעאל אלמלי…", ו"יהי רצון" ככתוב בסידורים. וכתב רבינו הרמ"א: דלכן נוהגין לומר "דוד…", שמלכותו נמשל ללבנה, ועתיד להתחדש כמותה. וכנסת ישראל תחזור להתדבק בהקדוש ברוך הוא, דוגמת הלבנה המתחדשת עם החמה, שנאמר: "שמש ומגן ד'…". ולכך עושים שמחות וריקודין בקידוש החודש, דוגמת שמחת נשואין. עד כאן לשונו. והעיקר היא הברכה, והיא המעכבת. ושארי דברים אם לא אמר – לא עיכב. (וינער שולי בגדיו.)