Kabbalah к Берешит 7:1

פתח ר"ש ואמר, ויאמר יי' אל נח בא אתה וכל ביתך אל התבה. האי קרא אוקימנא, אבל ת"ח, וכי לא יכיל קב"ה לנטרא ליה לנח, באתר חד בעלמא. דיהא מבול בכל עלמא, ולא יהא בההוא אתר, כמה דכתיב בגדעון, ויהי חורב אל הגזה לבדה. או לנטרא ליה בארעא דישראל, דכתיב בה, לא גשמה ביום זעם, דלא נחתו עלה מי טופנא.

אמר רבי יהושע, מה ראה נח שלא בקש רחמים על דורו. אמר בלבו, אולי לא אמלט דכתיב, כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה. כלומר לפי הדור. ולפיכך לא ביקש רחמים עליהם. אמר רבי אלעזר אפילו הכי הוה ליה למבעי רחמי על עלמא, בגין דניחא ליה לקב״ה מאן דיימר טבא על בנוי. מנא לן. מגדעון בר יואש. דלא הוה זכאי, ולא בר זכאי, ומשום דאמר טיבותא על ישראל, ד אמר ליה קב״ה, לך בכחך זה והושעת את ישראל מיד מדין. מהו בכחך זה. טיבותא דאמרת על בני. רבי אלעזר שאיל וכו'.

מַשְׁמַע, דִּכְתִיב (בראשית ז׳:א׳) כִּי אוֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה. הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר צַדִּיק לְפָנַי, מַהוּ בַּדּוֹר הַזֶּה. כְּלוֹמַר, לְפִי הַדּוֹר. וּלְפִיכָךְ לֹא בִּקֵּשׁ רַחֲמִים, אָמַר בְּלִבּוֹ וּלְוַאי שֶׁאֲבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלַי וְאִמָּלֵט, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאֶתְפַּלֵּל עַל אֲחֵרִים.