Kabbalah к Тегилим 78:23
וַיְצַ֣ו שְׁחָקִ֣ים מִמָּ֑עַל וְדַלְתֵ֖י שָׁמַ֣יִם פָּתָֽח׃
И Он повелел небесами выше, И открыл двери небесные;
שערי אורה
ודע כי שתי מידות האלו שהם נצ"ח והו"ד, שהם י"י אלהים צבאות, נקראים שחקים. ואלו שני היכלות המכינים מזון לצדיקים ונקראו שחקים. וזהו שארז"ל: שחקים שבהם טוחנים מן לצדיקים. ותדע לך בבירור כי בסוד שחקים נמשך המן והטל, וסימן: וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו (במדבר יא, ט). וכבר ידעת כי 'טל חרמון יורד על הררי ציון'. ולמי הוא טוחן? לצדיקים שהם צדי"ק וצד"ק, ובכלל צדיק וצדק מקבלים כוח ופרנסה וחיים כל הצדיקים הנקראים על שמם. ובזמן שישראל הם צדיקים, כאילו הם מסייעים את השם והמרכבה העליונה הסודרת עליהם, ורוכב שמים בעזרתן של ישראל, שנאמר: רוכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים (דברים לג, כה) "י ואז מה' זכו מתן שכרן, מתקן להם נצח והוד לעשות עמהם כמה טובות וכמה נסים ונפלאות בשם י"י אלהים צבאות, שנאמר 'ובגאותו שחקים'. ופירוש הפסוק כך הוא: שהשם יתברך רוכב שמים בעזרך, מהו שכרך כשהוא מתגאה על ידך? מתקן שחקים להוריד לך כל ברכות גנזי עליונים, כאמרו: הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צד"ק תפתח ארץ ויפרו ישע (ישעיהו מה, ח), וכן הוא אומר: אשר יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב (איוב לו, כט), ואומר: ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח (תהלים עח, כג). וסוד הכולל כל אלו העניינים הוא מקרא דכתיב: הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צד"ק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני י"י בראתיו. ופירוש הפסוק כך הוא: הרעיפו שמים ממעל, התקינו שמים, הנקראים אש ומים, הנקראים גדולה גבורה, הנקראים אל אלהים, התקינו שמים אלו להמשיך שפע האצילות ממעל, כלומר מן שלש ספירות של מעלה מהם, וכשיהיו השמים מקבלים שפע אצילות משלש ספירות שעליהן, אזי ישפיעו טובתם על ג' ספירות שתחתיהן שהם נצ"ח הואד יסו"ד, ומשם תתברך הבריכה, הנקראת אדנ"י, הנקרא צד"ק. וזהו סוד שאמר 'ושחקים יזלו צדק'. נמצאת למד כי סוד שמים הוא סוד גדולה וגבורה, ורקיע אמצעי, תפארת, בסוד שחקים - נצ"ח והו"ד ורקיע האמצעי, יסוד; מכאן ואילך 'תפתח ארץ ויפרו ישע'. נמצאת למד: אל אלהים נקראים שמים, ושני שמות שתחתיהם, שהם נצח והוד, נקראו שחקים. ושמים למעלה, ושחקים למטה מהם. ולפי סוד שני שמות הללו, שהן אל אלהי"ם שנקראים שמים, ויהו"ה ביניהם, שסוד שלושתם, אל אלהים יהו"ה, נקרא השם היושבי בשמים:, ואומר: רוכב שמים בעזרך (דברים לג, כה), ואומר: השמים שמים לה' (תהלים קטו, טז), ועל זה נאמר: ואתה תשמע השמים מכון שבתך (מלכים, ח, לט). וכן הוא אומר; ויעקב איש תם יושב אהלים (בראשית כה, כז) ואומר: יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים (שם א, ו). ולפי דרך זה תתבונן בכל מקום שתמצא שמים שהוא סוד שני השמות שהם גדולה וגבורה, שהם אל אלהים, ששניהם נקראו שמים: ויהוה הוא באמצע שניהם, והוא רקיע בתוך המים; ובכל מקום שאתה מוצא שחקים שהוא סוד שני השמות שהם נצ"ח והוד, שהם ה' אלהים צבאות, וא"ל ח"י הוא באמצע שניהם, והוא הכתוב השלישי המכריע ביניהם. ומן השמים יורד השפע אל השחקים, ומן השחקים לאל ח"י, ומאל ח"י לאדנ"י. וסוד כל זה: הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק (ישעיהו מה, ח), וכן הוא אומר: ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח (תהלים עח, כג). ופירוש הפסוק כך הוא: ויצו שחקים, מן המקום שהוא למעלה מהם, ומהו? הוא השמים, שנאמר 'ודלתי שמים פתח':
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מגלה עמוקות
אופן סה
כתבו המקובלים על פסוק מלכות כ"ל עולמים (תהלים קמה יג), כ"ל גימטריא נ', שהם נ' אלף שהוא סוד יובל הגדול כמ"ש בחלק סנהדרין (צ"ז ע"א) כשם שהשמיטה משמטת לז' שנים, כך עולם משמט לז' שמיטות, שהוא סוד היובל הגדול כמבואר ברקנט פרשת בהר, וז' שמיטות יהיו בעולם, ואחריהם יובל הגדול סוד נ' אלף דור, ומשה הוא כלל נ' אלף דור, כמ"ש דבר צוה לאל"ף דו"ר (תהלים קה ח), חסר ו' בגימטריא משה, עליו אתמר (קהלת ז כח) אדם אחד מאלף מצאתי שהוא משה (ויק"ר פ"ב א'). לכן אמר ואתחנן בנ' על נ' ארוכה, שהוא סוד יובל הגדול, ורצה משה לתקן כל הדורות. ועל זה אמר מאחר שהחלות להראות לי סוד שיעור קומה, שהם ס' ריבוא צנורות שיש בעולם, ועל זה אמר את גדלך, שהיה כלול מס' רבוא, גדלך דייקא שהוא סוד שיעור קומה, ולכן ניתנה התורה על ידו שיש בה ס' רבוא אותיות. וז"ש את ידך החזקה שהיא התורה, ומאחר שאני כלול מכל הדורות שהם נ' אלף דור, כמ"ש בזוהר בראשית עמוד קע"ג (זוהר ח"א כ"ה ע"א) על פסוק (קהלת א ד) דור הולך זה משה, ודור בא זה משה, אין דור פחות מששים רבוא כמ"ש במדרש קהלת (קה"ר פ"א ד'), מ"ה ש"היה ה"וא ראשי תיבות אותיות מ"שה, משה היה הוא שיהיה בכל דור ודור, אם כן אעברה נא, כשאעבור אני לארץ ישראל, אזי אעברה, יהיה עיבור שלי בזה הדור מה שאני מתגלגל ומתעבר בכל נ' אלף דור, וזה נוטריקון נ"א 'נון 'אלף. והשיב הקב"ה רב לך, אתה צריך להיות רבן של כל ישראל בכל דור ודור. וזה שאמר משה ויתעבר ה' בי למענכם, ר"ת יוב"ל. שעיבורו של משה עד יובל הגדול, כל זה למענכם שנשמתו של משה מתנוצצת בכל דור ודור, בסוד 'ממכון 'שבתו 'השגיח (תהלים לג יד), שהוא ר"ת משה. ע"ם קדו"ש את"ה (דברים יד ב), ס"ת משה. ברעיא מהימנא בפרשת ויצא (זוהר ח"א רס"ז ע"א) שהשגחה שבא לעולם, הוא בצולמא דמשה בכל דור ודור. על זה אמר צו את יהושע, אין צו אלא שכינה, כמ"ש ר"א מגרמיזא על פסוק ויצו שחקים ממעל (תהלים עח כג), שיש תתרי"ח מחנות ברקיע ג' שנקרא שחקים עומדים לפני השכינה, ודרש כן מדכתיב ויצו שחקי"ם, המחנות הם כמנין שחקי"ם במ"ם רבתי של אי"ק, וכל אחד מתתרי"ח שרים יש לו תתרי"ח חיילות, ואלפים ורבבות שאומרים ביום קדוש ובלילה ברוך, לדעתי זה המספר הוא סוד חמשים פתחים, ובצירוף אותיות נ"ח ש"ם ח"ם י"פת, ושם בשחקים גאותו עזו ושכינתו ובית המקדש ובירושלים ותורתו, עד כאן משם ר"א מגרמיזא, סימן ו' דברים אלו, בי"ת גע"ש. ולפי שהמן הוא בשחקים ששם שוחקים מן לצדיקים כדאיתא ביומא דף ע"ו (ע"א, חגיגה י"ב ע"ב), ועוזו בגימטריא המן, ולפי שהמן הוא דרגא דמשה, נמצא שמשה זכה לרקיע שחקים. לכן פתח בו' על אותן ו' דברים שבשחקים, ואמר בנ' על סוד חמשים פתחים, שהם סוד תתרי"ח כמנין שחקי"ם, והתפלל משה לבא לארץ ישראל שראה ברוח הקדש שישבות המן בביאתן לארץ, כמ"ש ויאכלו מעבור הארץ (יהושע ה' יא), אבל בימי משה המטיר לחם מן השמים, שהוא סוד שחקים ששם שוחקים המן, לכן בקש מאחר שהחלות להראות את גדלך שהוא סוד שחקים שמשם בא המן לחם מן השמים, ולכן אמר אשר מי אל בשמים ובארץ, שהלחם בא מן השמים, והבאר בא מן הארץ היפוך הטבע למטר השמים תשתה מים (דברים יא יא), בימי משה היה הכל להיפך. ז"ש אשר יעשה כמעשך וכגבורתך, שבמדבר הפך הטבע ובא המים מן הארץ והלחם מן השמים, לכן התפלל ואראה את הארץ, ואם אעברה לשם יהיה המן גם כן בארץ ישראל שהוא דרגא דמשה, ובזה יהיה על ישראל גאותו ועוזו בשחקים, ויחברו גם כן בירושלים שלמטה שהיא מכוונת כנגד ירושלים שלמעלה, שהיא גם כן בשחקים כעיר שחברה לה יחדיו, ואתחנ"ן בגימטריא שחבר"ה, שהתפלל תקט"ו תפלות כדי לכוין ירושלים שלמטה עם ירושלים שלמעלה, על זה אמר ההר הטוב הזה שהוא ירושלים, לפי שבשחקים גם כן בית המקדש שלמעלה, לכן אמר והלבנון. ולפי שהתורה גם כן בשחקים, לכן אמר הטוב שהיא התורה. ולפי שהשכינה גם כן בשחקים, לכן אמר הארץ הטובה שהיא השכינה. ולפי שגם עוזו בשחקים, לכן אמר נ"א, 'נורא 'אלהים ממקדשיך בארץ ישראל, ששם מקום המקדש אל ישראל הוא נותן עוז. הנה על ו' דברים אלו שבשחקים התפלל משה ליכנס לארץ ישראל, שיהיה מכון לשבתך מכוון כנגד בית המקדש שלמעלה. והשיב הקב"ה צו את יהושע, אין צו אלא שכינה דאיתמר גביה ויצו שחקים ממעל, שהוא יזכה לשכינה בארץ ישראל, וחזקהו עתה בזה הדור, ואחר כך הוא ימסור לדורות הבאים. ועל זה אמר ואמצהו שיהיה לו כח למסור התורה לזקנים, וכן מזקנים לנביאים וכו' (אבות פ"א מ"א), ז"ש כי הוא יעבור על דור שלו, והוא ינחיל על דור שלאחריו בכל אשר תראה, כמו שהראה הקב"ה למשה עד סוף כל הדורות זה דור דורשיו, וכן גם כן הראה הקב"ה ליהושע, לכן אמר אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה, ז"ה דייקא, ר"ל זה ספר תולדות אדם (בראשית ה א), שרצה משה שיהיה בדורו כל מה שיהיה בדורות הבאים, וכן הוא אומר (תהלים כד ו) ז"ה דור דורשיו, (שדרשו רז"ל בע"ז דף ה'.) שהראה לו כל הדורות, כי ספר של אדם הראשון יש בו י"ב תיבות כמנין ז"ה, לכן אל תוסף דבר אלי בדבר הזה, ז"ה דייקא:
כתבו המקובלים על פסוק מלכות כ"ל עולמים (תהלים קמה יג), כ"ל גימטריא נ', שהם נ' אלף שהוא סוד יובל הגדול כמ"ש בחלק סנהדרין (צ"ז ע"א) כשם שהשמיטה משמטת לז' שנים, כך עולם משמט לז' שמיטות, שהוא סוד היובל הגדול כמבואר ברקנט פרשת בהר, וז' שמיטות יהיו בעולם, ואחריהם יובל הגדול סוד נ' אלף דור, ומשה הוא כלל נ' אלף דור, כמ"ש דבר צוה לאל"ף דו"ר (תהלים קה ח), חסר ו' בגימטריא משה, עליו אתמר (קהלת ז כח) אדם אחד מאלף מצאתי שהוא משה (ויק"ר פ"ב א'). לכן אמר ואתחנן בנ' על נ' ארוכה, שהוא סוד יובל הגדול, ורצה משה לתקן כל הדורות. ועל זה אמר מאחר שהחלות להראות לי סוד שיעור קומה, שהם ס' ריבוא צנורות שיש בעולם, ועל זה אמר את גדלך, שהיה כלול מס' רבוא, גדלך דייקא שהוא סוד שיעור קומה, ולכן ניתנה התורה על ידו שיש בה ס' רבוא אותיות. וז"ש את ידך החזקה שהיא התורה, ומאחר שאני כלול מכל הדורות שהם נ' אלף דור, כמ"ש בזוהר בראשית עמוד קע"ג (זוהר ח"א כ"ה ע"א) על פסוק (קהלת א ד) דור הולך זה משה, ודור בא זה משה, אין דור פחות מששים רבוא כמ"ש במדרש קהלת (קה"ר פ"א ד'), מ"ה ש"היה ה"וא ראשי תיבות אותיות מ"שה, משה היה הוא שיהיה בכל דור ודור, אם כן אעברה נא, כשאעבור אני לארץ ישראל, אזי אעברה, יהיה עיבור שלי בזה הדור מה שאני מתגלגל ומתעבר בכל נ' אלף דור, וזה נוטריקון נ"א 'נון 'אלף. והשיב הקב"ה רב לך, אתה צריך להיות רבן של כל ישראל בכל דור ודור. וזה שאמר משה ויתעבר ה' בי למענכם, ר"ת יוב"ל. שעיבורו של משה עד יובל הגדול, כל זה למענכם שנשמתו של משה מתנוצצת בכל דור ודור, בסוד 'ממכון 'שבתו 'השגיח (תהלים לג יד), שהוא ר"ת משה. ע"ם קדו"ש את"ה (דברים יד ב), ס"ת משה. ברעיא מהימנא בפרשת ויצא (זוהר ח"א רס"ז ע"א) שהשגחה שבא לעולם, הוא בצולמא דמשה בכל דור ודור. על זה אמר צו את יהושע, אין צו אלא שכינה, כמ"ש ר"א מגרמיזא על פסוק ויצו שחקים ממעל (תהלים עח כג), שיש תתרי"ח מחנות ברקיע ג' שנקרא שחקים עומדים לפני השכינה, ודרש כן מדכתיב ויצו שחקי"ם, המחנות הם כמנין שחקי"ם במ"ם רבתי של אי"ק, וכל אחד מתתרי"ח שרים יש לו תתרי"ח חיילות, ואלפים ורבבות שאומרים ביום קדוש ובלילה ברוך, לדעתי זה המספר הוא סוד חמשים פתחים, ובצירוף אותיות נ"ח ש"ם ח"ם י"פת, ושם בשחקים גאותו עזו ושכינתו ובית המקדש ובירושלים ותורתו, עד כאן משם ר"א מגרמיזא, סימן ו' דברים אלו, בי"ת גע"ש. ולפי שהמן הוא בשחקים ששם שוחקים מן לצדיקים כדאיתא ביומא דף ע"ו (ע"א, חגיגה י"ב ע"ב), ועוזו בגימטריא המן, ולפי שהמן הוא דרגא דמשה, נמצא שמשה זכה לרקיע שחקים. לכן פתח בו' על אותן ו' דברים שבשחקים, ואמר בנ' על סוד חמשים פתחים, שהם סוד תתרי"ח כמנין שחקי"ם, והתפלל משה לבא לארץ ישראל שראה ברוח הקדש שישבות המן בביאתן לארץ, כמ"ש ויאכלו מעבור הארץ (יהושע ה' יא), אבל בימי משה המטיר לחם מן השמים, שהוא סוד שחקים ששם שוחקים המן, לכן בקש מאחר שהחלות להראות את גדלך שהוא סוד שחקים שמשם בא המן לחם מן השמים, ולכן אמר אשר מי אל בשמים ובארץ, שהלחם בא מן השמים, והבאר בא מן הארץ היפוך הטבע למטר השמים תשתה מים (דברים יא יא), בימי משה היה הכל להיפך. ז"ש אשר יעשה כמעשך וכגבורתך, שבמדבר הפך הטבע ובא המים מן הארץ והלחם מן השמים, לכן התפלל ואראה את הארץ, ואם אעברה לשם יהיה המן גם כן בארץ ישראל שהוא דרגא דמשה, ובזה יהיה על ישראל גאותו ועוזו בשחקים, ויחברו גם כן בירושלים שלמטה שהיא מכוונת כנגד ירושלים שלמעלה, שהיא גם כן בשחקים כעיר שחברה לה יחדיו, ואתחנ"ן בגימטריא שחבר"ה, שהתפלל תקט"ו תפלות כדי לכוין ירושלים שלמטה עם ירושלים שלמעלה, על זה אמר ההר הטוב הזה שהוא ירושלים, לפי שבשחקים גם כן בית המקדש שלמעלה, לכן אמר והלבנון. ולפי שהתורה גם כן בשחקים, לכן אמר הטוב שהיא התורה. ולפי שהשכינה גם כן בשחקים, לכן אמר הארץ הטובה שהיא השכינה. ולפי שגם עוזו בשחקים, לכן אמר נ"א, 'נורא 'אלהים ממקדשיך בארץ ישראל, ששם מקום המקדש אל ישראל הוא נותן עוז. הנה על ו' דברים אלו שבשחקים התפלל משה ליכנס לארץ ישראל, שיהיה מכון לשבתך מכוון כנגד בית המקדש שלמעלה. והשיב הקב"ה צו את יהושע, אין צו אלא שכינה דאיתמר גביה ויצו שחקים ממעל, שהוא יזכה לשכינה בארץ ישראל, וחזקהו עתה בזה הדור, ואחר כך הוא ימסור לדורות הבאים. ועל זה אמר ואמצהו שיהיה לו כח למסור התורה לזקנים, וכן מזקנים לנביאים וכו' (אבות פ"א מ"א), ז"ש כי הוא יעבור על דור שלו, והוא ינחיל על דור שלאחריו בכל אשר תראה, כמו שהראה הקב"ה למשה עד סוף כל הדורות זה דור דורשיו, וכן גם כן הראה הקב"ה ליהושע, לכן אמר אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה, ז"ה דייקא, ר"ל זה ספר תולדות אדם (בראשית ה א), שרצה משה שיהיה בדורו כל מה שיהיה בדורות הבאים, וכן הוא אומר (תהלים כד ו) ז"ה דור דורשיו, (שדרשו רז"ל בע"ז דף ה'.) שהראה לו כל הדורות, כי ספר של אדם הראשון יש בו י"ב תיבות כמנין ז"ה, לכן אל תוסף דבר אלי בדבר הזה, ז"ה דייקא:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מגלה עמוקות
אופן ר
אמרינן בפרק חלק דף ק"ן (פסחים קי"ז ע"ב) על פסוק (שמואל ב' ז ט) ועשיתי לך שם כשם הגדולים אשר בארץ, שאמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע למה אומרים אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, ולמה לא אומרים אלהי דוד וכו'. והנה זה היה גם כן ענין משה, שראה סוד המרכבה העליונה שהיא נחלקת על ארבע רגלים מד' אותיות הוי"ה, וראה שהאבות הן הן המרכבה כדאיתא במדרש רבה פרשת לך לך פרשה מ"ז (ב"ר פמ"ז ו') ופרשת וישלח פרשה פ"ב (ב"ר פפ"ב ו'), וכמ"ש (דברים י יד) הן לה' אלהיך השמים וגומר, רק באבותיך חשק ה' (דברים י טו), שפירוש הפסוק מלשון וחשוקיהם כסף (שמות כז י), שהאבות הן הן ממש המרכבה. והוקשה לו אחר כך הלא המרכבה היא על ד' אותיות הוי"ה, כדכתיב הן לה', ה' דייקא שהם ד' אותיות, לזה השיב ויבחר בזרעם אחריהם, ר"ל דוד הוא רגל רביעי במרכבה זוהר עקב עמוד תקכ"ג (זוהר ח"ג רע"ג ע"ב). לכן רצה משה ליכנס לארץ ישראל, ורצה הוא להיות רגל רביעי במרכבה במקום דוד. גם נוכל לומר שרצה שיאמרו אלהי משה, כמ"ש אלהי אברהם וכו'. ולזה פתח ואתחנן אל ה', ה' דייקא, על שם של הוי"ה קמכוין, בעת ההיא, ההוא כתיב, שהוא רצה להיות הה' של שם הוי"ה להשלים אות ד' במרכבה, וז"ש לאמר, לאמר לדורות, הדורות שיהיו יאמרו אלהי משה כמ"ש אלהי האבות. לכן פתח באדני, שהוא רצה להיות רגל רביעי במרכבה שהוא שם של אדני. וז"ש אתה החלות להראות סוד מרכבה שלימה, את גדלך שאומרים אלהי אברהם, ידך החזקה שאומרים אלהי יצחק, אשר מי אל שאומרים אלהי יעקב, לכן אעברה נא, וכשאהיה בארץ ישראל אעבור ה', ר"ל אשלים ה' אחרונה שבשם בהיפוך אתוון ארבעה, שיהיו ארבעה רגלי המרכבה שלימים, וזה יהיה דוקא כשאהיה בארץ, כי רגל רביעי נקראת ארץ החיים (ישעיה לח יא), וז"ש ואראה את האר"ץ, הארץ דייקא שהיא השכינה שנקראת ארץ החיים. וגם זכר ג' דרגין לקביל ג' אבות, שרצה הוא להיות גם כן במקום ג' אבות כמו שביקש דוד. והשיב הקב"ה רב לך, אין קורין אבות אלא לשלשה (ברכות ט"ז ע"ב), אתה רוצה שיהיו קורין גם כן אלהי משה כדכתיב (שמות) אלהי אברהם יצחק יעקב, אבל אינו כן, כי אין העולם מתנהג אלא על ג' קוין שסודם חד"ר 'חסד 'דין 'רחמים, שהוא מלוי ארץ כזה אל"ף רי"ש צדי"ק, שהנעלם מן ארץ הכי הוי. זה סוד הפסוק אני אדנ"י עושה חסד משפט וצדקה באר"ץ (ירמיה לג טו), באר"ץ דייקא, ר"ל תסתכל במלוי אר"ץ, תמצא תמן חסד דין רחמים. גם אמר רב לך, המדרגה שלך היא יותר גבוה ממדת ארץ שהיא השכינה, כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא (שמות ג ה), שנתעלה משה למעלה במקום יחוד חכמה שנקראת קודש, אבל אתה רוצה להיות רגל רביעי במרכבה שהיא מלכות, אל תוסף דבר אלי, דב"ר דייקא, נוטריקון 'דוד 'ברגל 'רביעי. ומשה ביקש מה שנאמר קודם מותו פסוק (תהלים קטז ט) אתהלך לפני ה' בארצות החיים (דב"ר פי"א ה'). לזה השיב לו הקב"ה אל תוסף דבר אלי דייקא, נוטריקון 'אתהלך 'לפני 'י"י, שלא תוסיף עוד לדבר תיבות אל"י בדב"ר הז"ה שכינה שנקראת דבר, שכבר הוכן לזה מלכות בית 'דוד 'ברגל 'רביעי, אבל אתה לפי שעה עלה ראש הפסגה שהוא סוד הדעת, וצו את יהושע, אין צו אלא שכינה כדאיתא בספר סודי רזא על פסוק (תהלים עח כג) ויצו שחקים ממעל, שבדור הזה יהיה הוא סוד לבנה, וחזקהו על דרגא דיליה, ואמצהו בדרגא דילך:
אמרינן בפרק חלק דף ק"ן (פסחים קי"ז ע"ב) על פסוק (שמואל ב' ז ט) ועשיתי לך שם כשם הגדולים אשר בארץ, שאמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע למה אומרים אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, ולמה לא אומרים אלהי דוד וכו'. והנה זה היה גם כן ענין משה, שראה סוד המרכבה העליונה שהיא נחלקת על ארבע רגלים מד' אותיות הוי"ה, וראה שהאבות הן הן המרכבה כדאיתא במדרש רבה פרשת לך לך פרשה מ"ז (ב"ר פמ"ז ו') ופרשת וישלח פרשה פ"ב (ב"ר פפ"ב ו'), וכמ"ש (דברים י יד) הן לה' אלהיך השמים וגומר, רק באבותיך חשק ה' (דברים י טו), שפירוש הפסוק מלשון וחשוקיהם כסף (שמות כז י), שהאבות הן הן ממש המרכבה. והוקשה לו אחר כך הלא המרכבה היא על ד' אותיות הוי"ה, כדכתיב הן לה', ה' דייקא שהם ד' אותיות, לזה השיב ויבחר בזרעם אחריהם, ר"ל דוד הוא רגל רביעי במרכבה זוהר עקב עמוד תקכ"ג (זוהר ח"ג רע"ג ע"ב). לכן רצה משה ליכנס לארץ ישראל, ורצה הוא להיות רגל רביעי במרכבה במקום דוד. גם נוכל לומר שרצה שיאמרו אלהי משה, כמ"ש אלהי אברהם וכו'. ולזה פתח ואתחנן אל ה', ה' דייקא, על שם של הוי"ה קמכוין, בעת ההיא, ההוא כתיב, שהוא רצה להיות הה' של שם הוי"ה להשלים אות ד' במרכבה, וז"ש לאמר, לאמר לדורות, הדורות שיהיו יאמרו אלהי משה כמ"ש אלהי האבות. לכן פתח באדני, שהוא רצה להיות רגל רביעי במרכבה שהוא שם של אדני. וז"ש אתה החלות להראות סוד מרכבה שלימה, את גדלך שאומרים אלהי אברהם, ידך החזקה שאומרים אלהי יצחק, אשר מי אל שאומרים אלהי יעקב, לכן אעברה נא, וכשאהיה בארץ ישראל אעבור ה', ר"ל אשלים ה' אחרונה שבשם בהיפוך אתוון ארבעה, שיהיו ארבעה רגלי המרכבה שלימים, וזה יהיה דוקא כשאהיה בארץ, כי רגל רביעי נקראת ארץ החיים (ישעיה לח יא), וז"ש ואראה את האר"ץ, הארץ דייקא שהיא השכינה שנקראת ארץ החיים. וגם זכר ג' דרגין לקביל ג' אבות, שרצה הוא להיות גם כן במקום ג' אבות כמו שביקש דוד. והשיב הקב"ה רב לך, אין קורין אבות אלא לשלשה (ברכות ט"ז ע"ב), אתה רוצה שיהיו קורין גם כן אלהי משה כדכתיב (שמות) אלהי אברהם יצחק יעקב, אבל אינו כן, כי אין העולם מתנהג אלא על ג' קוין שסודם חד"ר 'חסד 'דין 'רחמים, שהוא מלוי ארץ כזה אל"ף רי"ש צדי"ק, שהנעלם מן ארץ הכי הוי. זה סוד הפסוק אני אדנ"י עושה חסד משפט וצדקה באר"ץ (ירמיה לג טו), באר"ץ דייקא, ר"ל תסתכל במלוי אר"ץ, תמצא תמן חסד דין רחמים. גם אמר רב לך, המדרגה שלך היא יותר גבוה ממדת ארץ שהיא השכינה, כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא (שמות ג ה), שנתעלה משה למעלה במקום יחוד חכמה שנקראת קודש, אבל אתה רוצה להיות רגל רביעי במרכבה שהיא מלכות, אל תוסף דבר אלי, דב"ר דייקא, נוטריקון 'דוד 'ברגל 'רביעי. ומשה ביקש מה שנאמר קודם מותו פסוק (תהלים קטז ט) אתהלך לפני ה' בארצות החיים (דב"ר פי"א ה'). לזה השיב לו הקב"ה אל תוסף דבר אלי דייקא, נוטריקון 'אתהלך 'לפני 'י"י, שלא תוסיף עוד לדבר תיבות אל"י בדב"ר הז"ה שכינה שנקראת דבר, שכבר הוכן לזה מלכות בית 'דוד 'ברגל 'רביעי, אבל אתה לפי שעה עלה ראש הפסגה שהוא סוד הדעת, וצו את יהושע, אין צו אלא שכינה כדאיתא בספר סודי רזא על פסוק (תהלים עח כג) ויצו שחקים ממעל, שבדור הזה יהיה הוא סוד לבנה, וחזקהו על דרגא דיליה, ואמצהו בדרגא דילך:
Ask RabbiBookmarkShareCopy